"פיקוח מחירים יכניס חלק מיצרני החשמל הפרטיים לחדלות פירעון באופן מיידי"
"פיקוח מחירים יכניס חלק מיצרני החשמל הפרטיים לחדלות פירעון באופן מיידי"
לפי היצרנים, פיקוח מחירים עלול לכווץ את ההכנסות ולמחוק מאות מיליוני שקלים משווי תחנות הכוח הפרטיות. במקרה כזה, שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה שחגית לא תעמוד בקובננטים
סוף לחגיגה? כוונת הרגולטור להטיל פיקוח מחירים על יצרני החשמל הפרטיים ממשיכה לטלטל את שוק האנרגיה. לפי דיווחי חלק מהחברות, הדבר עלול לחתוך את ההכנסות בעד 20%, למחוק משווי התחנות מאות מיליוני שקלים במצטבר, ולגרום לקשיים בשירות החוב.
בהתאם, בשבוע שעבר השתתף ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה בחטיבה העסקית של בנק הפועלים, בכנס באילת, ואמר כי במידה והשימוע יעבור "חלק מיצרני החשמל הפרטיים ייכנסו לדיפולט". מנצר הוסיף כי הכוונה של רשות החשמל להטיל פיקוח מחירים, מייצרת אי־ודאות רבה ואף הובילה גורמים ששקלו כניסה לשוק – לוותר על המהלך.
אתמול היה היום האחרון להגשת התייחסויות הציבור למהלך הצפוי של הגבלת המחיר. במקביל, שיכון ובינוי אנרגיה, שמחזיקה ב־50% בשתי תחנות כוח – רמת חובב וחגית מזרח – דיווחה לבורסה שככל שיוטל פיקוח מחירים במתכונת הנוכחית המוצעת, הדבר יחתוך 20% מההכנסות של חגית מזרח ו־6% מהכנסות תחנת רמת חובב. לשם המחשה, ב־2023 עמדו ההכנסות של חגית מזרח על 829 מיליון שקל ושל רמת חובב על 1.35 מיליארד שקל.
2 צפייה בגלריה
ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה בחטיבה העסקית של בנק הפועלים
(צילום: אוראל כהן)
נגה מציעה ערוץ נוסף
כמו כן, שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי הטלת פיקוח עשויה להוביל לכך שהשותפות שמחזיקה בתחנת הכוח חגית מזרח לא תעמוד באמות המידה הפיננסיות, בגין האשראי שנטלה לרכישת התחנה. מדובר על חוב של כ־960 מיליון שקל, שסייע לרכישת התחנה מידי המדינה תמורת 1.6 מיליארד שקל.
בנוסף, לפי דיווח של קיסטון, שמחזיקה ב־16.7% מחגית מזרח ובנתח זהה מרמת חובב, הטלת הפיקוח עשויה להפחית את שווי רמת חובב ב־5%—10% ואת שווי חגית מזרח ב־10%—15%. לפי דו"חות קיסטון, חגית מזרח רשומה בספרים לפי שווי של 900 מיליון שקל, ואילו רמת חובב, שנקנתה תמורת 4.2 מיליארד שקל, רשומה בספרים לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. כלומר, מדובר על הפחתה כוללת של 215—385 מיליון שקל. לפי הספרים של השותפות שמחזיקה בתחנות, השווי של רמת חובב הוא 3.8 מיליארד שקל ושל חגית מזרח 1.6 מיליארד שקל.
עם זאת, ייתכן שהפגיעה בפועל תהיה נמוכה יותר. הסיבה היא שבמקביל להליך השימוע שמקיימת רשות החשמל, שנועד להטיל פיקוח מחירים, חברת ניהול המערכת – נגה – מציעה ערוץ פעולה נוסף: עדכון אופן קביעת המחירים בשוק החל מינואר הקרוב. זאת, משום שבחברה טוענים שאופן קביעת המחירים כיום שגוי. לפי שיכון ובינוי אנרגיה, אם המהלך של נגה יתקבל וייתר את השימוע, הכנסות רמת חובב לא ייפגעו כלל, והכנסות חגית מזרח יירדו בכ־14% בשנה.
המספרים בדיווחי שיכון ובינוי אנרגיה וקיסטון עשויים להוות מנוף לחץ על הרגולטור לקראת ההכרעה בשימוע, אבל הם גם מבססים את החשש של המשקיעים, שבא לידי ביטוי בביצועי המניות של חלק מהחברות הציבוריות שמחזיקות בתחנות הכוח הפרטיות. אלו ירדו בחדות מאז שפורסם השימוע של רשות החשמל, שנתנה פומבי לכוונתה להטיל פיקוח מחירים. כך, שיכון ובינוי אנרגיה ירדה מתחילת ספטמבר ב־12% ואילו משק אנרגיה, שמחזיקה בשרשור בתחנת הכוח אשכול, ירדה ב־24%. קיסטון, מנגד, עלתה ב־20%. מדד ת"א־125 עלה ב־9.4% בתקופה הזו.
משק החשמל מחולק למספר מקטעים: ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה. בעקבות הרפורמה במשק החשמל, שנכנסה לתוקף ב־2018, מקטעי ההולכה והחלוקה נשארו כמעט במלואם בידי חברת החשמל. השינוי המשמעותי נוגע למקטע הייצור, שנשלט עד תחילת המאה ע"י חברת החשמל.
כשהרפורמה במשק החשמל יצאה לדרך, החליטה הממשלה שחברת החשמל תמכור ארבע תחנות כוח לידיים פרטיות: אלון תבור, רמת חובב, חגית מזרח ואשכול. מדובר בתחנות כוח שגם תחת ידיים פרטיות נדרשות למכור את החשמל שהן מייצרות למנהל המערכת - חברת נגה הממשלתית.
כל תחנות הכוח מוכרות את החשמל למנהל המערכת באמצעות מכרז. תפקיד מנהל המערכת הוא לחשב את הביקוש הצפוי לחשמל ולהיערך בהתאם. המכרזים של מנהל המערכת עובדים בשיטת SMP, ראשי תיבות של System Marginal Price. או בעברית, המחיר המערכתי השולי.
המכרז מתחלק לשני חלקים. בחלק אחד, כל יצרן מציע תעריף עבור אספקת חשמל יומית וכן לאספקת חשמל עבור חצי השעה הקרובה. מנהל המערכת רוכש מכל היצרנים את החשמל במחיר אחיד, והוא המחיר עבור המגה־ואט הראשון שבו לכאורה אין צורך. זה המגה־ואט השולי.
לדוגמה: נאמר שמנהל המערכת עורך מכרז כדי לרכוש 100 מגה־ואט. תחנת כוח אחת מציעה תעריף של 100 שקל לכל מגה־ואט, השנייה מציעה 120 שקל לכל מגה־ואט, השלישית 150 שקל לכל מגה־ואט והרביעית 157 שקל לכל מגה־ואט. לשתי התחנות הראשונות יש אפשרות למכור 100 מגה־ואט יחד, אז מנהל המערכת רוכש מהן את החשמל הדרוש, אבל הוא משלם להן 150 שקל לכל מגה־ואט - המחיר הנמוך ביותר שלא התקבל.
מנהל המערכת נדרש לשלם סכום נוסף אם ירכוש יותר חשמל משביקש במכרז, ויידרש לפצות את היצרנים אם לא ירכוש את כל החשמל שהתחייב לרכוש במכרז. בנוסף, במכרז נקבע גובה התעריף המשלים. זהו התעריף שמנהל המערכת משלם ליצרני החשמל עבור הפעלה מחודשת של התחנה. הפעלה של תחנת כוח היא דבר יקר, ואם תחנה לא עובדת ואז נדרשת להפעיל את עצמה כדי לענות על צורכי המערכת, יש לכך עלויות רבות.
התעריף המשלים נועד לפצות את היצרנים על העלויות האלו, ולא מבוסס על המחיר שמשולם עבור החשמל שמיוצר, אלא על עצם העובדה שהתחנה זמינה למנהל המערכת בעת הצורך.
רווחים חריגים ליצרנים
בפועל, לפי רשות החשמל, ב־98% מהימים שבהם תחנות הכוח הפרטיות היו זמינות עבור המערכת ומכרו לה חשמל, מנהל המערכת נדרש לשלם להן את התעריפים המשלימים. לטענת הרשות, היצרנים הפרטיים ניצלו את מבנה המכרזים, מבנה השוק והתחרות הנמוכה, ונקבו במחירים גבוהים בהרבה מהעלות האמיתית של התעריפים המשלימים, וכך ייצרו רווחים חריגים על חשבון הצרכנים.
לפי רשות החשמל, ב־2023 התשלומים עבור התעריפים המשלימים לשלוש תחנות הכוח שהיו בידיים פרטיות אז – חגית מזרח, רמת חובב ואלון תבור - עמד על 440 מיליון שקל, עלייה של 50% בהשוואה ל־2021. כמו כן, שיעורי הרווחיות שהציגו התחנות היו גבוהים ועמדו על עד 50%. משום כך, רשות החשמל שואפת לקבוע מחירי מקסימום, הן במכרזי התעריפים המשלימים, והן בתעריף שמשולם על רכישת הספק גבוה יותר של חשמל. לפי נתונים שהציגה, בעוד שבארה"ב התעריף המשלים מהווה 3% מהכנסות תחנות הכוח, בישראל הוא 36%.
בתחנות הכוח חגית מזרח ורמת חובב טוענים במסגרת השימוע כי התחשיב של רשות החשמל נשען על הנחות שגויות, ואינו לוקח בחשבון מס חברות ותשלומים נוספים שבהם מחוייבות תחנות הכוח, דוגמת מחיר הקרקע.
