אלקטרה: הרווח הנקי עלה למרות הפגיעה שספג תחום המבנים והתשתיות בארץ
אלקטרה: הרווח הנקי עלה למרות הפגיעה שספג תחום המבנים והתשתיות בארץ
בזכות שיפור ברוב תחומי פעילותה הצליחה אלקטרה להגדיל ב-4% את הרווח הנקי שלה במחצית הראשונה ל-117 מיליון שקל. אלא שהרווח יכול היה להיות גדול הרבה יותר אילולא צניחה של כמעט 70% בפעילות בתחום המבנים והתשתיות בארץ, שהושפעה בעיקר כתוצאה ממחסור בכוח אדם עקב המלחמה. בשיחה עם "כלכליסט" מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר נשמע אופטימי: "אם נסתכל על הימים שאחרי המלחמה, אנחנו בצמיחה מטורפת"
מי שיתבונן בשורה התחתונה בדוח של אלקטרה עשוי לקבל את הרושם המוטעה שהחברה שבשליטת משפחת זלקינד לא מושפעת ממלחמת חרבות ברזל. ולראייה, במחצית הראשונה של השנה הרווח הנקי של אלקטרה הסתכם ב-117 מיליון שקל, שיפור של 4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלה מה? שהמציאות שונה לחלוטין וההשפעות השליליות של המלחמה ניכרות בחלק מהפעילויות של החברה בישראל.
ניתוח התוצאות העסקיות של אלקטרה לפי מגזרי פעילות חושף עובדה מעניינת. בארבעה מתוך חמשת מגזרי הפעילות של בחברה נרשם שיפור בשורת הרווח. הרווח של מגזר הזכיינות שולש והסתכם ב-35 מיליון שקל, במגזר הפיתוח וההקמה של נדל"ן בייזום הרווח קפץ ב-23% והסתכם ב-45 מיליון שקל, בתחום הפעלה שירות ואחזקה הרווח המגזרי צמח ב-8% ל-126 מיליון שקל, ובמגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל הרווח זינק ב-29% והסתכם ב-20 מיליון שקל.
אלה מה? השיפור בארבעת מגזרי הפעילות של אלקטרה, שהרווח המצרפי שלהם במחצית הראשונה של 2024 צמח ב-50 מיליון שקל, רק "איפסו" את הנזק שנגרם כתוצאה מירידה בסכום דומה ברווח של המגזר החמישי.
מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ספג במחצית הראשונה של 2024 מהלומה והרווח שלו צנח ב-68%, ל-22 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של 71 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. למעשה, הירידה החדה ברווח של מגזר זה היא זאת שאחראית לכך שלמרות צמיחה של 3% בהכנסות שנרשמו במחצית הראשונה של השנה, הרווח הגולמי נשחק ב-9%.
פעילות הקבוצה במגזר זה הינה בתחום המבנים והתשתיות בישראל החל ממתן שירותי בנייה, תשתיות, התקנת מערכות אלקטרו-מכאניות בבניין (מערכות מיזוג אוויר, חשמל וצנרת), מעליות ודרגנועים, ועד התקנה של מוצרי תשתית חשמליים למתח עליון, מתח בינוני/גבוה ומתח נמוך למבנים, תעשיה ותשתיות. בנוסף, הקבוצה מבצעת ומקימה מתקני תשתיות לאומיים.
באלקטרה מייחסים את ההרעה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל בהשפעות השליליות של מלחמת "חרבות ברזל" ומציינים שהמלחמה הביאה לצמצום היקף הפעילות של הקבוצה במגזר הזה ובמגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום בישראל וזאת בעיקר כתוצאה ממחסור בכוח אדם. המחסור בכuח אדם הביא גם לעלייה בעלויות ביצוע של הפרויקטים בשני המגזרים הללו, בין היתר על רקע ההודעה של ממשלת טורקיה על הגבלת הייצוא לישראל במספר קטגוריות, לרבות חומרי גלם לענף הבניה.
מנכ"ל אלקטרה: "ברוב החוזים שלנו הגדרנו מלחמה ככוח עליון"
בדוח של אלקטרה נכתב כי "הקבוצה פועלת על מנת לצמצם את השפעת המלחמה על פעילותה" ובשיחה עם "כלכליסט" מנכ"ל החברה, איתמר דויטשר, התייחס למצב וציין שיש שלושה כיווני פעולה שבהם אלקטרה נוקטת.
דויטשר שואב אופטימיות ביחס לצמיחה העתידית של אלקטרה הודות לצבר העבודות של החברה, ולדבריו "אם מסתכלים על צבר ההזמנות שלנו, לרבות בשתי הרגליים של בניה ותשתיות, יש צמיחה שהיא מעל ומעבר למה שמבצעים ולתוכנית העבודה". צבר העבודות של אלקטרה ב-30 ביוני 2024 הסתכם ב-35 מיליארד שקל, לעומת צבר של 30 מיליארד שקל בסוף 2023. "אם נסתכל על הימים שאחרי המלחמה, הימים שאחרי שהאתגר הזה ייגמר, אנחנו בצמיחה מטורפת. זה לא משהו שלא יקרה. יש דחייה בחלק מהדברים, אבל הכל ימומש. ולכן, בו בזמן כשמתמודדים עם ההווה, העתיד נראה בסך הכל אופטימי" אמר דויטשר.
ביחס להתמודדות של אלקטרה עם אתגרי ההווה, דויטשר מספר שההתמודדות של החברה היא בעיקר עם מחסור בכוח אדם שהיה אמור להחליף את העובדים מיהודה ושומרון ומעזה. לדבריו "אנחנו נכנסנו לתקופה שאחרי ה-7 באוקטובר עם עובדים זרים בענף הבנייה ולכן פחות נפגענו, אבל בענף התשתיות יש פגיעה יותר גדולה. ההודים מגיעים בקצב איטי מידי, לא מקצועיים בחלקם והקצב עדיין לא משביע רצון בשביל למלא את החסר".
בנוגע לעלויות שתפחו, דויטשר מצפה לקבל פיצוי. לדבריו, "בכל החוזים שלנו אנחנו הגדרנו מצב של מלחמה כ"כוח עליון", ואנחנו במשא ומתן חיובי עם רוב מזמיני העבודות לקבל פיצוי על התקופה הזאת. לא לקחנו את זה בחשבון, הדוחות שלנו שמרניים, אנחנו לוקחים בחשבון את מה שקיים היום. אבל אני חושב שחלק מהעלויות שנגרמות היום בגלל האטה נקבל פיצוי כזה או אחר ממזמיני העבודה".
