פרויקט מיוחדשאלת ערך בת 15 שנים: אז מה לעזאזל עושים עם קריפטו?!
פרויקט מיוחד
שאלת ערך בת 15 שנים: אז מה לעזאזל עושים עם קריפטו?!
מאז המצאתו, יש בשוק ציפייה שהקריפטו ייצר או יפתח משהו חדשני בעל ערך. מה־ICO, דרך הבלוקצ'יין וה־NFT ועד למלך הגדול, מטבע הביטקוין. התקווה החדשה טמונה בשילובו עם בינה מלאכותית, אלא שהפתרון של שתי הטכנולוגיות האלה יכול להפוך לבעיית אנרגיה של כולנו
אם העליות המרהיבות בשוק הקריפטו מוסברות בציפייה כי הסביבה הרגולטורית תיטיב עמו, תאפשר לו "להתפתח" ולא "תחנוק" את החדשנות, משמעות הדבר כי קיימת גם הציפייה שהשוק ייצר או יפתח משהו חדשני בעל ערך. השאלה בת 15 השנים היא – מה? לאורך השנים הציעו מפתחים ומשתמשים תשובות משתנות, נישאים כל פעם על גבי גל אחר של התלהבות, וכל פעם גם נכשלים לממש את ההבטחה. הפעם נראה כי ההווה מוגדר על ידי העבר, והעתיד יובטח על ידי תעשייה אחרת — בינה מלאכותית (AI).
כששוק הקריפטו כפי שאנו מכירים אותו היום עשה את צעדיו הראשונים, הביטקוין היה המלך. המטבע המבוזר הראשון, על ההיצע המוגבל הקבוע שלו, היה אנטיתזה למטבעות כמו הדולר האמריקאי או השקל, שהבנק המרכזי באותה המדינה יכול ברמה העקרונית להנפיק כמה שרק ירצה, תוך שחיקת ערכם. במובנים אלו הצעת הערך של הביטקוין היתה להיות העתיד של הכסף, אולי אפילו הסטנדרט החדש, תוך עקיפת המוסדות המסורתיים (בהם אין לתת אמון). כמעט עשור פעל השוק, תוך שהוא הפך ידוע בעיקר בכך שהוא משמש כלי בידי פושעים מסוגים שונים, עד שב־2017 פרץ ההייפ הגדול הראשון שגלש לשיח הציבורי — ה־(Initial Coin Offering) ICO. הצעת הערך היתה מתן כלי בידי הציבור להשתתף באפשרות (הספקולטיבית) לעצב את העתיד ולהשקיע בפרויקט קריפטו. בפועל, הערך היה בידי המפתחים שעם ICO גייסו הון במהירות שיא, מבלי לתת דין וחשבון תוך הצגת נייר טכני קצר. בנקור (Bancor) הישראלית, למשל, גייסה 153 מיליון דולר בשלוש שעות קצרות ב־2017. באותה שנה וזו שאחריה כ־3,000 פרויקטים גייסו 21 מיליארד דולר באמצעות הנפקת מטבעות קריפטו. החגיגה נגמרה כשרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), אז תחת ממשל טראמפ, נכנסה לאירוע והודיעה ליזמים שהנפקות אלו הן בבחינת הנפקת מניות, וחייבות ברישום.
מי שיחפש היום בגוגל ICO לא ימצא חדשות מחמש השנים האחרונות, המונח מת לחלוטין. מדוע יזמים לא המשיכו עם ה־ICO, ורק החלו לציית לכללי ה־SEC? כי אחרת הם יצטרכו להגיש תשקיף, להסביר מי הם, מי מעורב בפרויקט, מה הרקע שלו, ומה הם מתכוונים לעשות עם הכסף — והכי חשוב, להצהיר על אמיתות כל אלו במסמך רשמי חתום שמוגש לרשות ממשלתית. מה עלה בגורלם של הפרויקטים מגייסי הון עתק בבועה? לא הרבה בכלל. בנקור, למשל, כמו חברות אחרות רבות, הגבילה את פעילות הלקוחות האמריקאים על הפלטפורמה שלה, החלטה שמנעה מה־SEC לנהל תביעה נגדה. מאז שנסחר בשיאו מטבע הפרויקט ב־2017 תמורת כ־10 דולר, קרס מחירו ב־94%.
אחרי שמנגנון עוקף רגולציה אחד גווע, הגיע תורה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין לעצב את בועת 2021. הצעת הערך הפעם היתה גרנדיוזית הרבה יותר וכללה את ההבטחה לפתור (פחות או יותר) כל בעיה, ברמה בינלאומית או מקומית, מעוני, לנדל"ן, דרך חוזים ואמנות ועד האינטרנט עצמו. חוזים חכמים היו הכלים המגדירים של הבועה, ו־NFT מילת הבאזז הדומיננטית. ב־2021 התפוצץ השוק ונפח המסחר ב־NFT הסתכם בכ־15 מיליארד דולר, שנה אחר כך כבר זינק לכ־24 מיליארד דולר. יוגה לאבס, החברה המצליחה מכולם, מכרה באוקטובר 2021 את קוף 8817 לובש סוודר וחובש כובע מצחייה עם פרופלור תמורת 852.39 מטבעות את'ר, או כ־3.4 מיליון דולר של אותה התקופה.
כשהבועה השנייה התפוצצה, NFT התרסקו גם כן ואת 2024 צפוי השוק לסכם עם נפח מסחר של כ־8.6 מיליארד דולר. לפי דו"ח שפורסם באוגוסט על ידי NFT Evening, לא פחות מ־95% מכל ה־NFT שהוטבעו אי פעם נחשבים היום "מתים". זאת אומרת שאין שום נפח מסחר סביבם ולא קיימת פעילות של הפרויקט ברשתות החברתיות לפחות שלושה חודשים. דו"ח זה הדהד אחר שפורסם על ידי dappGambl, קהילה של מומחים בפיננסים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. אלו ניתחו 73,257 אוספי NFT, וגילו של־69,795 יש שווי שוק של אפס. למעשה, כותבים dappGambl, הבעיה עם השוק הרבה יותר קמאית: ארבעה מכל חמישה אוספים היו כל כך חסרי שימוש או ערך שהם מעולם לא נכנסו למסחר.
שתי הדוגמאות חשובות, משום שהעניין סביב מוצרים אלו הזרים הון עצום אל תוך שוק הקריפטו, נזילות שבלעדיה הוא לא היה מסוגל לפרוח. כעת השוק זקוק למשאבת כסף חדשה. ICO הוא מסלול אבוד, ו־NFT איבד מיוקרתו. מה יהיה הדבר הגדול הבא? נכון להיום, הצעת הערך הדומיננטית היא (שוב) הביטקוין כ"עתיד הכסף". המטבע המבוזר הראשון על ההיצע המוגבל הקבוע שלו הוא אנטיתזה למטבעות כמו דולר אמריקאי או שקל, שהבנק המרכזי באותה המדינה יכול ברמה העקרונית להנפיק כמה שרק ירצה, תוך שחיקת ערכו.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל בלאקרוק לארי פינק. החברה מחזיקה 53 מיליארד דולר בתעודות סל על הביטקוין
(צילום: AP)
משום שהביטקוין הוא מטבע ללא ניהול מרכזי, גם הרגולטורים לא ממשטרים אותו כנייר ערך, והמעמד שביסס לעצמו הפך אותו להיות הסיבה הבלבדית ליציאת השוק מהחורף שאחז בו. שלושה אירועים בשנה החולפת דחפו לעלייתו המחודשת: הראשון — בינואר, כשה־SEC אישרה בלית ברירה תעודות סל על הביטקוין, מהלך שהביא מוסדיים רבים להזרים ביקושי עתק. כך, למשל, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם בלאקרוק מחזיקה 53 מיליארד דולר בתעודות סל על הביטקוין; באפריל עבר הביטקוין "אירוע חציה", אירוע מתוכנן מראש שבו נחתכת בחצי כמות הביטקוין שמקבלים בכרייה, שדחק גם הוא במחיר הביטקוין; ובנובמבר זכה דונלד טראמפ בנשיאות ארצות הברית, ואיתו גם ההבטחה שהממשל האמריקאי יחזיק כל ביטקוין שייתפס בתוך רזרבה לאומית, במקום לקיים מכירה פומבית שלהם. מה שצפוי לגרוע עוד מטבעות מהמחזור וללחוץ את מחירם מעלה.
אך על שוק הקריפטו צריך להמציא ערך נפרד מהביטקוין כדי שכסף ימשיך לזרום. כמה עדויות מצביעות על כך שייתכן שהתשובה תהיה קשורה לבינה מלאכותית. לא רעיון רע – שהרי מה טוב משתי בועות יחדיו. בחודשים האחרונים גוברים הקולות בשוק הקריפטו כי עתיד הבינה המלאכותית כרוך בזה של הבלוקצ'יין וכך גם להפך. כי שתי הטכנולוגיות פותרות זו את הבעיה של זו — בלוקצ'יין פותר את משבר האמון שבינה מלאכותית גנרטיבית יוצרת עם כל התוצרים הסינתטיים שלה, זאת באמצעות טכנולוגיית הביזור והשקיפות שבה. בלוקצ'יין במובנים אלו אולי יכול לפתור את בעיות הקופסה השחורה בבינה מלאכותית, להיות כלי לאימות תוכן וגם "הוכחת אנושיות". בעוד בינה מלאכותית יכולה לפתור את בעיית היעילות של הבלוקצ'יין, לנתח ולחזות ביקוש ברשת, לסייע בלחזות צווארי בקבוק או כדי לזהות פגיעות פוטנציאליות בחוזים חכמים או לתקן שגיאות בפלטפורמות בלוקצ'יין. איזו בעיה שתי הטכנולוגיות לא פותרות זו לזו? בעיית האנרגיה. שתי תעשיות זוללות החשמל האלו יהיו הבעיה הגדולה המשותפת של כולנו.
