סגור
 ספינת רשף של חיל הים
ספינה מדגם רשף שמיוצרת ע"י מספנות ישראל. חוזה ענק לחברה (צילום: מספנות ישראל)

חלום מפץ הזמנות הנשק בעתיד מחפה על הביצועים המדרדרים של שלוש חברות ביטחוניות

אירודורם, אר.אס.אל ומספנות ישראל היו אמורות לפרוח בשל המלחמה, אך הכנסותיהן צנחו. המשקיעים לא מתרגשים, והמניות שלהן טסות 

האמרה "כשיורד גשם — כולם נרטבים" באה לתאר אירוע שמשפיע על כולם ולא פוסח על אף אחד. זה יכול להיות משהו חיובי, כמו "כשיש אוכל טעים בפלוגה — כל החיילים שבעים", וזה יכול להיות משהו שלילי, כמו "כשהשוק יורד — כל המשקיעים מפסידים".
במקרה של החברות הציבוריות שמוכרות למגזר הביטחוני אפשר היה לצפות לשילוב יוצא דופן של אירוע שלילי (מלחמה) שמשפיע באופן חיובי (צמיחה בהכנסות, עלייה ברווחים). ואומנם כך, מתחילת מלחמת 7 באוקטובר רוב החברות בתעשייה הביטחונית הציגו שיפור בתוצאות העסקיות שלהן במהלך שנת 2024 בהשוואה לביצועים שלהן בתקופה המקבילה בשנת 2023. אלא ששלוש חברות שמוכרות למגזר הביטחוני, אירודרום, אר.אס.אל, ומספנות ישראל, הציגו צניחה של 50%-20% בהכנסות ושחיקה ברווח במקרה הטוב, ומעבר להפסד במקרה הרע. עם זאת, ואף על פי כן, המניות של רובן הניבו תשואה גבוה, שמתודלקת הודות לזכייה במכרזים גדולים ומעלייה חדה בצבר ההזמנות.

אירודרום: חרף התפטרות הדח"ציות ובזכות הזכייה במכרז

אירודרום היא החברה שמציגה בעת ובעונה אחת את הצניחה החדה ביותר בהכנסות ואת הזינוק החד ביותר בשער המניה. אירודרום היא "תאגיד קטן", וככזה היא רשאית לאמץ הקלה שמאפשרת לה לפרסום רק דו"ח שנתי וחצי שנתי, ולהימנע מפרסום דו"חות לרבעון הראשון והשלישי.
במחצית הראשונה של 2024 ההכנסות של אירודרום צנחו ב־49% והסתכמו ב־6.6 מיליון שקל, הרווח התפעולי שלה התכווץ ב־61% וצנח ל־2.4 מיליון שקל, ובשורה התחתונה ההפסד העמיק ל־5.7 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להפסד צנוע יותר של 1.8 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. מאחורי ההרעה בתוצאות העסקיות של אירודרום עומדים מספר גורמים; החל מצמצום יזום של מכירת שירותים ומעבר למכירת מוצרים ומערכות, דרך ביטול עסקה על ידי החברה ללקוח זר, ועד לדחייה בעסקה לאספקת כטב"מים ללקוח זר.
אחרי שחלפו עשר שעות מפרסום המספרים מהאכזבים של אירודרום בדו"ח למחצית הראשונה של 2024, המנכ"ל של החברה רועי דגני פרסם מכתב לבעלי המניות שנפתח במילים "כאשר המספרים לא מצליחים לשקף את התמונה". דגני טען במכתב שבמהלך החציון אירודרום השקיעה בפיתוח מוצרים שהוא צופה שיהוו את מנוע הצמיחה העתידי של החברה.
3 צפייה בגלריה
רועי דגני, מייסד ומנכ"ל אירודורם. יחסים עכורים
רועי דגני, מייסד ומנכ"ל אירודורם. יחסים עכורים
רועי דגני, מייסד ומנכ"ל אירודורם. יחסים עכורים
(צילום: אור פרבוזניק)
והנה כי כן, באוקטובר השנה קרה דבר. אירודרום דיווחה על זכייה במכרז לאספקת כלי טיס בלתי מאוישים ומוצרים נלווים ללקוח ממשלתי בהיקף כספי משוער של 137 מיליון שקל. הדיווח דרמטי הזה שלח את המניה של אירודרום לרכבת הרים שבה היא זינקה בתוף פחות מחודש ב־182%, ולאחר מכן התממשה וירדה מהשיא ב־32%.
חלק משמעותי מהירידה בשער המניה ניתן לייחס לאירוע משמעותי נוסף שמתחולל באירודרום, וגם הוא קשור ישירות במנכ"ל של החברה. לפני כשבועיים שתי הדירקטוריות החיצוניות בחברה, חנה פרי־זן ומיה נצר, הודיעו על התפטרותן לאחר פחות מחצי שנה בדירקטוריון, תוך שהן מביעות ביקורת על הנהלת החברה בכלל ועל המנכ"ל דגני בפרט. השתיים אומנם טרחו לציין שהן מאמינות כי לחברה פוטנציאל צמיחה והתרחבות, אך טענו שהפוטנציאל יתממש רק אם יבוצעו שינויים בהנהלת החברה. פרי־זן ונצר כתבו בהודעת ההתפטרות שלהן כי "קיימים פערים של ממש בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון ביני לבין מנכ"ל החברה ובעל המניות העיקרי בה".
בשבוע שעבר אירודרום עדכנה שהסכם הניהול עם מנכ"ל החברה, שנחתם לתקופה של שלוש שנים, הגיע לסיומו, ושדגני ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי דירקטורים חדשים באסיפה שזומנה ל־22 בינואר 2025, ולקיום דיון בוועדת התגמול של הדירקטוריון בנוגע להמשך העסקתו. בעקבות ההתפטרות של שתי הדח"ציות המניה של אירודרום איבדה בשלושה ימי מסחר 16%, והיום היא נסחרת בשווי של 69 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הזכייה של אירודרום בחוזה המשמעותי מעידה שהחברה בכל זאת צפויה להרוויח הודות למלחמה ומהתקציבים שהיא מביאה איתה, אבל קיים חשש שהיא עלולה להפסיד בגלל המלחמה בין הדירקטוריון להנהלה.

אר.אס.אל: חרף כישלון המו"מ לאקזיט והודות לצבר ההזמנות

כמו אירודרום, גם אר.אס.אל אלקטרוניקה, שעוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרי אלקטרוניקה מתוחכמים לתחומי התעופה והארטילריה, היא "תאגיד קטן", בשווי שוק של 90 מיליון שקל, שבחרה ליישם את ההקלה ולהימנע מפרסום דו"חות ביניים. וכמו אירודרום, גם אר.אס.אל מציגה במחצית הראשונה של 2024 ירידה חדה בהכנסות וברווח. בששת החודשים הראשונים של 2024 ההכנסות של אר.אס.אל התכווצו ב־42% וירדו ל־6.8 מיליון שקל בשל ירידה במכירות מגזר מדי מהירות לוע לתותחים (מדמ"לים) ומערכות בקרה. בשורה התחתונה אר.אס.אל עברה מרווח זניח של 300 אלף שקל להפסד של 2.1 מיליון שקל לנוכח עלייה בהוצאות מחקר ופיתוח.
עם זאת, וחרף ההרעה הניכרת בביצועים העסקיים של אר.אס.אל שבשליטת זאב דגני (50.3%), שמשמש גם כמנכ"ל של החברה, היא מציגה צמיחה מרשימה בצבר ההזמנות. צבר ההזמנות של של אר.אס.אל ליום 30 ביוני 2024 עמד על 44.4 מיליון שקל והיה גבוה פי 2.6 מצבר ההזמנות שנה קודם לכן. לא זאת אף זאת, עד למועד פרסום הדו"ח החצי־שנתי בסוף אוגוסט, הצבר המשיך לטפס והגיע ל־57.9 מיליון שקל. אר.אס.אל ממשיכה לדווח על קבלת הזמנות נוספות גם אחרי מועד פרסום הדו"ח החצי־שנתי. בסוף אוגוסט החברה דיווחה על הזמנה לשדרוג בקרי טמפרטורה למנועים של מטוסי אימון של חיל האויר האמריקאי בשווי של 1.5 מיליון דולר, באוקטובר התקבלו שתי הזמנות לאספקת מדי מהירות לוע בסכום מצטבר של כ־2 מיליון דולר, ובנובמבר התקבלה הזמנה נוספת למדמ"לים, הפעם בסכום משמעותי יותר של 3.3 מיליון דולר. העלייה בצבר ההזמנות של אר.אס.אל תומכת בתרחיש של צמיחה עתידית בהכנסות של החברה.
3 צפייה בגלריה
זאב דגני בעלים של חברת אר אס אל
זאב דגני בעלים של חברת אר אס אל
זאב דגני, בעל השליטה באר.אס.אל. המו"מ למכירה כשל
על רקע הירידה בביצועים העסקיים מחד, והשיפור בצבר ההזמנות מאידך, בעלי השליטה בחברת אר.אס.אל ניהלו משא ומתן למכירת ההחזקות שלהם לקבוצת אמן של משפחת פסטרנק. ביוני השנה דווח לראשונה על מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים, וביולי הובהר שלפי ההערכות ההסכם יחתם עד תחילת ספטמבר. בתחילת ספטמבר פורסם שהעסקה צפויה לצאת לפועל בתחילת אוקטובר. ובאוקטובר הוכרז שהמשא ומתן הסתיים וכי בעלי השליטה בחברת אר.אס.אל החליטו על סיום המו"מ בשל פערים שהתגלו במהלכו.
בינתיים, בחברת אר.אס.אל מינו את אריה קפלן, טייס קרב ומסוקים ימיים בחיל האויר, כמשנה למנכ"ל. בהודעה לבורסה נכתב שקפלן יתמקד בחדירה לשווקים חדשים ובפיתוח אפליקציות חדשות, צבאיות ואזרחיות, בהתבסס על טכנולוגיות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, המיועדים לשיפור הזמינות, הבקרה וייעול התחזוקה של מערכות שונות. בנוסף, לפני כשבועיים מונה עופר וינברג לסמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות. וינברג מגיע עם ניסיון רלבנטי מרפאל, שם שימש סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, וכדירקטור בכיר לאזור טריטוריאלי.
בשורה התחתונה, מתחילת מלחמת 7 באוקטובר המניה של אר.אס.אל עלתה ב־64%. אפשר יהיה להצדיק את זה רק אם אר.אס.אל "תרד מהמדף" ובעלי השליטה יהיו עסוקים בפיתוח שלה ולא במכירה שלה, החיזוק שהגיע להנהלה יוכיח את עצמו, וצבר ההזמנות יתורגם לצמיחה רווחית.

מספנות ישראל: חרף מגזרי חומרי הבנייה, בזכות חיל הים

בניגוד לחברות אירודרום ואר.אס.אל, שהן תאגידים קטנים, מספנות ישראל היא חברה גדולה שנסחרת בשווי שוק של 2.6 מיליארד שקל. ובשונה משתי החברות הקטנות, שמסווגות באופן רשמי על ידי הבורסה לניירות ערך בתת הענף חברות ביטחוניות, חברת מספנות ישראל משויכת לתת הענף השקעה והחזקות, ובצדק.
זה לא שמספנות ישראל לא מוכרת למגזר הביטחוני, אלא שעיקר ההכנסות והרווחים שלה מגיעים מתחומים אחרים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית 63% מההכנסות של מספנות ישראל הגיעו ממגזר חומרי בנייה שבמסגרתו החברה עוסקת בייצור, ייבוא ומכירה של מוצרי בנייה לרבות מלט, אבקות ודבקים, לוחות גבס וצבעים, ובהחכרת אוניות ייעודיות להובלת מלט לצדדים שלישיים.
החל מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר חלה ירידה בהיקפי הפעילות של מספנות ישראל במגזרי חומרי הבנייה, בעיקר נוכח ההאטה המשמעותית שחווה ענף הבנייה המקומי, האטה שנובעת בעיקר ממחסור בכוח אדם נוכח מגבלות על כניסת פועלים מאזורי יהודה ושומרון לישראל. במסגרת ההגבלות הופסקו או צומצמו עבודות בפרויקטים רבים של בנייה בכל רחבי הארץ, והצמצום בעבודות הבנייה הביא לירידה בביקוש לאספקת חומרי בנייה. נקודת האור החלה לנצנץ ברבעון השלישי שבו ניכרת התאוששות הודות לחזרה הדרגתית לפעילות ברוב אתרי הבנייה בארץ. חומר הגלם העיקרי במגזר חומרי הבנייה הוא המלט שיובא בעבר בעיקר מטורקיה. לנוכח המגבלות שהטילה ממשלת טורקיה על ייצוא סחורות לישראל, מספנות ישראל הגדילה את כמות הרכש מיוון באופן משמעותי.
הממשק של מספנות ישראל עם התחום הביטחוני מתקיים במגזר המספנה. הפעילות היצרנית במגזר המספנה היא פרויקטאלית בעיקרה, ומרבית לקוחותיה של המספנה בישראל ובחו"ל הם גופים ממשלתיים - צבאות, משרדי ביטחון וביטחון פנים, גורמי שיטור וגופים ציבוריים אחרים. במסגרת מגזר המספנה חברת מספנות ישראל פועלת בתכנון, בנייה ומתן שירותי תיקון ותחזוקה של כלי שייט צבאיים ואזרחיים. כמו כן היא מספקת שירותי תמיכה ועבודות לחברות הפקת גז ופרויקטים גדולים בתחום המתכת. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 מגזר המספנה היווה 20% מההכנסות של מספנות ישראל, וחלקו ברווח התפעולי של החברה היה נמוך יותר ועמד על 15% בלבד.
סביר להניח, שהמספרים האלו יישתנו באופן משמעותי בשנים הקרובות וזאת בעקבות חתימה על מגה־הסכם שעליו דווח לפני כשבועיים להספקת חמש ספינות מדגם "רשף" לחיל הים הישראלי בתמורה כוללת של 2.4 מיליארד שקל. מספנות ישראל תספק את הספינות לארוך תקופה של שש שנים והספינה הראשונה עתידה להימסר לחיל הים בתוך שלוש שנים וחצי. בהסכם ניתנה למשרד הביטחון אופציה להזמנה של עד חמש ספינות זהות נוספות.
כדי להבין עד כמה ההסכם הזה משמעותי די להביט במניה של מספנות ישראל. מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר ועד לדיווח על קבלת האישור של ועדת השרים להצטיידות ביטחונית ולהתקשרות עם מספנות ישראל לרכישת חמש ספינות "רשף", המניה של מספנות ישראל איבדה 21%. מיום היוודע האישור והחתימה שהגיעה לאחר מכן, המניה של מספנות ישראל זינקה תוך פחות מחודש ב־42%.

קללת המלחמות מהווה גשמי ברכה לתעשיות הביטחוניות

ההוצאות הביטחונות ברחבי העולם הגיעו לשיא בשנת 2022, בגלל המלחמה שפתחה רוסיה נגד אוקראינה, רק בשביל להישבר ב־2023, ולפי כל הסימנים ב־2024 יקבע שיא חדש. מלחמת רוסיה־אוקראינה, מלחמת 7 באוקטובר, וההתחמשות וההצטיידות של המדינות שחברות בברית נאט"ו, כל אלו ממטירות על התעשייה הביטחונית גשם של תקציבים. מהגשם הזה, כך נראה, כולם יירטבו, מי יותר ומי פחות, ועבור החברות שמוכרות לצבאות ברחבי העולם אלו הם גשמי ברכה.