פרשנותמשה ברקת התעמת עם מפוקחים, אך לא הוציא לפועל רפורמות גדולות
פרשנות
משה ברקת התעמת עם מפוקחים, אך לא הוציא לפועל רפורמות גדולות
הממונה על שוק ההון הגיע לתפקיד עם ניסיון מוכח, אולם הוא לא משאיר חותם משמעותי אחריו — גם בגלל אי־היציבות הפוליטית. נראה כי הסיבות לעזיבה המוקדמת נובעות מתת־תקצוב, שגם פגם במעמדה של הרשות ביחס לרגולטורים הפיננסיים האחרים
הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משה ברקת, הודיע אתמול במפתיע לשר האוצר אביגדור ליברמן שהוא מבקש לפרוש אחרי 4 שנים. ברקת, שיעזוב עוד חודשיים, מונה בידי שר האוצר לשעבר משה כחלון, והיה אמור לכהן עד 2023.
ברקת החליף את דורית סלינגר, שכיהנה בתפקיד בשנים 2018–2013, ובמהלך כהונתה נהפכה רשות שוק ההון לגוף עצמאי שהופרד ממשרד האוצר. הממונה הגיע מצויד בכל הכלים המתאימים לתפקיד. לברקת יש ניסיון מוכח ומוצלח בשוק ההון הישראלי כיו"ר הפניקס, הוא גם בעל ניסיון באקדמיה, כמרצה וחוקר בבית הספר למוסמכים במינהל עסקים באוניברסיטת דיוק, ולסיום אף בעל ניסיון רגולטורי כמנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך. אולם למרות הנתונים המבטיחים, נראה כי ברקת לא ישאיר חותם משמעותי, בין היתר בשל אי־היציבות הפוליטית ששררה בתקופתו והקשתה על ביצוע רפורמות משמעותיות שחייבו חקיקה.
רפורמת הסוכן האובייקטיבי לא תמומש: בניגוד לסלינגר, ברקת נחשב לממונה על הביטוח שהיה מוטה לחופש עסקי תוך שמירה על אינטרס כללי של החוסכים, ולא ככזה שמקדם רגולציה מונעת. וכך, בזמן כהונתו חצה לראשונה שווי השוק המצרפי של חמש חברות הביטוח הגדולות רף 30 מיליארד השקלים. ברקת ייזכר כמפקח שתחתיו, בעיקר בסיוע שנות גאות בבורסה, חצו כספי הציבור שרשות שוק ההון מפקחת עליהם את רף 2 טריליון השקלים, ושיעור כספי הציבור שבפיקוח הרשות עלה לראשונה מעל ל־50% — הנתח הגדול ביותר במערכת הפיננסית. אולם נראה כי בניגוד לסלינגר לא תהיה לברקת רפורמה מהותית שתירשם על שמו בהיסטוריית החיסכון ארוך הטווח.
רשות שוק ההון מפקחת באופן כללי על הגופים המוסדיים, לצד פיקוח על תנאי פוליסות הביטוח ועל קרנות הפנסיה. בתחום החיסכון לטווח ארוך אחראי ברקת לגיוס שני שחקנים חדשים לענף הפנסיה, מור ואינפיניטי, שאמורים להגדיל את היצע הקרנות ולדחוף את המחירים כלפי מטה, אולם אלה בעצם מכסים על לכתם של פסגות והלמן־אלדובי. שני השחקנים לא הגיעו בחינם, וברקת נאלץ להגמיש את תנאי דמי הניהול עבור חוסכים חדשים.
רפורמה שתיפגע ולא תמומש היא רפורמת הסוכן האובייקטיבי, שברקת ניסה להעביר בתחילת כהונתו. זו אמורה היתה לסיים את החגיגה של סוכני הביטוח, שנהנים מתמלוגים של אלפי שקלים על כל מכירת פוליסה ומעבר של לקוח מחברה לחברה, תוך פגיעה באינטרס החוסכים. אישור הרפורמה חייב חקיקה בכנסת, אולם הרשות לא הצליחה להילחם בנציגי סוכני הביטוח בירושלים ולהעביר אותה.
בתחום הבריאות ניסה ברקת להעביר בשנה האחרונה רפורמה שמחייבת את חברות הביטוח להציע למבוטחים פוליסות ביטוח פרטיות אחידות — פוליסות "רזות" שיתמקדו ב"קטסטרופות" שאינן מכוסות בסל הבריאות ויאפשרו השוואה בין החברות. הרפורמה אמורה להתרחש בשנה הבאה, ולפי רשות שוק ההון היא לא תיפגע בשל פרישתו המוקדמת.
במהלך כהונתו לא היסס ברקת להתעמת עם מפוקחיו, ובראשם בעל השליטה בקבוצת הביטוח מגדל שלמה אליהו, שאיתגר שוב ושוב רגולציות שונות. ברקת אף הביא לכך שאליהו עזב את דירקטוריון מגדל ביטוח, כדי לשמור על מקומו בחברה־האם מגדל אחזקות. ברקת גם התערב בעימותים בין בכירי כלל ביטוח, שהסתיימו בפרישת היו"ר דאז דני נוה.
הרשות לא הוגדרה תאגיד סטטוטורי: מדוע עוזב ברקת מוקדם מהצפוי? ככל הנראה מדובר בכסף וכבוד. רמז לסיבה הראשונה אפשר למצוא בדו"ח שהגישה הרשות בסוף 2021 לסיכום שנת 2020, שבו הביקורת של ברקת על מצבה נהפכה מוחשית יותר: "רשות שוק ההון הגיעה לשפל מייאש בהתאמת המשאבים המוקצים לה לגידול בהיקף פעילותה ולנדרש לביצוע תפקידה", נכתב בדו"ח. במילים אחרות, חרף חשיבותה והעלייה בהיקף פעילותה, לא הוגדרה הרשות כתאגיד סטטוטורי הפועל אוטונומית ואחראי לתקציבו, וזאת בניגוד לרשות ניירות ערך ולפיקוח על הבנקים. דבר זה פגע במשאבי הרשות והקטין את היקף המשרות שברקת יכול להציע ואת תגמול העובדים. תת־תקצוב הרשות, כך הבהיר ברקת בפני ועדת הכספים ב־2021, פוגע בתפקוד ארוך הטווח שלה ומעמיד אותה בנחיתות לעומת המפקחים הפיננסיים האחרים.
השבר בנוגע למעמד הרשות ותת־התקצוב שלה אף העמיק בשנתיים האחרונות, עם קבלת הפיקוח על מערכות הבנקאות בתחומי האשראי, שירותי המטבע והצ'יינג'ים — מהלך שהוסיף לה אלפי גופים שביקשו רישיון לפעול תחת פיקוח מוסדר. המהלך פגע ביוקרת הרשות, שעברה להתעסק עם גופים קטנטנים, גרם לעומס העבודה להחמיר ונגס בתקציבה.
בכירים בענף הביטוח מאמינים כי המוניטין שצבר ברקת כמפקח יועילו לו אם אכן יחזור לאחת מחברות הביטוח מהגדולות — וכמובן ששכרו ישתפר. ב־4 השנים האחרונות היה שכרו מקביל לזה של מנכ"ל משרד ממשלתי, כ־43 אלף שקל בחודש, ואם אכן יתברג שוב לתפקיד בכיר בחברת ביטוח, הוא אמור להשתכר עד פי שישה.
קש אחרון בסוגיית הכבוד הוא דיוני ועדה מיוחדת של האוצר, שבוחנת את מבנה הפיקוח הפיננסי. הנטייה כרגע היא להמליץ על איחוד בין רשות שוק ההון לרשות ני"ע, באשר לפיקוח על הגופים החוץ־בנקאיים — מהלך שבכוחו להחליש משמעותית את רשות שוק ההון.
