התאוששות הביטקוין לא בולמת את התרסקות חברות הקריפטו בת"א
התאוששות הביטקוין לא בולמת את התרסקות חברות הקריפטו בת"א
טקטונה צללה משווי של 400 מיליון שקל לפני שנתיים ל־24 מיליון שקל בלבד, לטענת מוסדיים שהשקיעו בה, "בגלל היעדר תוכנית עבודה מסודרת". סילבר קסטל, שאיבדה 65% בשנה האחרונה, נסחרת בשווי הנמוך אף מזה של השלד שלתוכו מוזגה
השמדת ערך: בשנתיים האחרונות התבססו בשוק ההון הישראלי שתי חברות ציבוריות, שביקשו להנגיש את ההשקעה בביטקוין לציבור הרחב — טקטונה וסילבר קסטל. השתיים הציעו למשקיעים אפשרות להיחשף לענף המטבעות הדיגיטליים, לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, למסחר האלגוריתמי ול־NFT. אולם למרות הפופולריות של הביטקוין והאת'ריום בעולם — והעלייה הדולרית שלהם ב־63% וב־59% בהתאמה מתחילת השנה, ושיקלית ב־67% וב־63% — נסחרות כיום טקטונה וסילבר קסטל באחוזת בית בשווי של שלדים.
גיוסים דלילים השנה בגלל הקריסה של בורסת FTX: מה גרם לצניחה בשתי החברות, שבעבר הלא רחוק הצליחו למשוך גם את המוסדיים להרפתקה של המטבעות הדיגיטליים? מעבר למגמה השלילית שאפיינה את מחירי המטבעות הדיגיטליים ב־2022, נקלע השנה תחום ההשקעה בקריפטו ובבלוקצ'יין למשבר. לפי נתונים שפרסם ה"פורצ'ן" האמריקאי, גייסו קרנות ההשקעה בתחום במחצית הראשונה של השנה רק 500 מיליון דולר, וזאת על רקע קריסת בורסת המסחר במטבעות דיגיטליים FTX, שמחקה עשרות מיליארדי דולרים מהענף. מדובר בגיוסים דלילים מאוד לעומת 21.6 מיליארד ב־2022 וב־14.4 מיליארד דולר ב־2021. מדובר בקצב השנתי הנמוך ביותר זה חמש שנים. נתונים אלה עשויים להצביע על הקושי העתידי שיהיה לטקטונה וסילבר קסטל לגייס משקיעים חדשים בשנים הקרובות.
טקטונה הגיעה לשוק בפברואר 2021 וגייסה 30 מיליון שקל באמצעות כניסה לשלד ווייטסמוק, שעסק בתוכנות תרגום. כניסתה לציבורית הייתה בשיא ההייפ של המטבעות הדיגיטליים — כשמחיר הביטקוין החל להתקרב ל־60 אלף דולר — וריכזה הרבה יחסי ציבור. השווי של טקטונה, חודשיים לאחר הנפקתה, חצה את רף 400 מיליון השקלים. את הגיוס הובילו הפניקס והחברות־הבנות שלה קסם קרנות נאמנות ואקסלנס, לצד בית ההשקעות מור, שהשקיעו ב-11 ו-9 מיליון שקל בהתאמה. הגיוס נעשה לפי מחיר של 3.5 שקל. גם קרן הגידור ספרה מאסטר פאנד והמשקיע ירון יעקבי הפכו לבעלי עניין סמוך למיזוג עם השקעה של מיליוני שקלים בחברה.
אולם מאמצע 2021 נרשם מומנטום שלילי מובהק במחיר מניית טקטונה. ב־12 החודשים האחרונים היא ירדה ב־87% ומתחילת השנה ב־40%, לעומת מדד מניות היתר, שבו כלולה טקטונה, שירד ב־12 החודשים האחרונים ב־19.9% ומתחילת השנה עלה ב־1%. היום עומד שווי החברה על 24 מיליון שקל בלבד, כך שהיא מחקה יותר מ־95% מכספי המשקיעים. קרן ספרה מחזיקה היום ב־4.55%, הפניקס והחברות־הבנות ב־3.75% ומור ב־4.3%.
מאז הוקמה השקיעה טקטונה ב־NFT ובפלטפורמה ליצירת NFT, אך לאחר מכן חדלה משתי הפעילויות האלה. בשנתיים הראשונות לפעילותה, אף שהחברה הפסידה קרוב ל־165 מיליון שקל, קיבל היו"ר יריב גילת ב־2021 שכר מבוסס מניות בהיקף של 17 מיליון שקל, והמנכ"ל יוסי ברנע משך באותן שנתיים שכר בעלות של 3.1 מיליון שקל.
מוסדיים שהחזיקו במניות החברה מתבטאים בחומרה על התנהלותה: "לא היתה תוכנית עבודה מסודרת. מדובר בהשמדת ערך שיטתית ובהימשכות אחר טרנדים ללא ערך אמיתי בחברה", אמר ל"כלכליסט" בכיר בגוף מוסדי. בכירים בחברות קריפטו מגלגלים את הטענות על השמדת ערך חזרה למוסדיים. "במבט לאחור, טקטונה נסחרה לפני שנתיים לפי שווי של יותר מ־400 מיליון שקל, וזאת לפני שהיה לחברה עיסוק ממשי בקריפטו — ולמעשה אפילו לא חשבון בנק לתפעול ההשקעות. כל התמחור קרה על רקע הכוונה לעסוק בתחום הסקסי הזה. לכן, אם בעבר התמחור היה מוגזם כלפי מעלה, הרי שעתה הוא מוגזם כלפי מטה". לגבי שווי השוק השלדי של טקטונה, למרות התאוששות הביטקוין, הסבירו בכירים בחברה כי עולם המטבעות הדיגיטליים והבלוקצ'יין מנסה להמציא את עצמו מחדש, לאחר שנפגע מהתרמיות שנחשפו בשנה האחרונה, וכי הם מאמינים כי עם הזמן ההתאוששות תבוא לידי ביטוי גם בשווי החברה. "למשקיע ישראלי, שעדיין מאמין בתחום, אין יותר מדי אפשרויות השקעה, ולכן הוא עשוי לבחור באופציה של חברה ציבורית שעוסקת בתחום", אמר מקורב לטקטונה. עד לאותה התאוששות, יצטרכו המשקיעים להתנחם בדמויות הבולטות המאיישות את הדירקטוריון של טקטונה: יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר בעבר; ברק סורני, שכיהן כמנכ"ל פסגות; וניר ברונשטיין, מנכ"ל פועלים שוקי הון לשעבר.
סילבר קסטל מנהלת 9 מיליון דולר בשתי קרנות: סילבר קסטל הגיעה לבורסת תל אביב בתחילת שנה שעברה, כשהתמזגה לשלד ICB לפי שווי של כ־80 מיליון שקל. החברה נסחרת היום בשווי של 12 מיליון שקל בלבד — נמוך מהמחיר ההיסטורי של שלד (15–20 מיליון שקל), לאחר שירדה ב־12 החודשים האחרונים ב־65% ומתחילת השנה ב־21.3%. הנפקת סילבר קסטל, כשנה לאחר זו של טקטונה, לא משכה השקעות של מוסדיים, אולם היא התהדרה בשמות נוצצים: צבי זיו (3.1%), שהיה מנכ"ל בנק הפועלים והיום מכהן כיו"ר החברה; אלי מיזרוח (12.5%), בעבר מנכ"ל חברת האופנה גולף, המשמש כיום כמנכ"ל סילבר קסטל; וגבי רביד, המנכ"לית לשעבר של פסגות, שפרשה בשנה שעברה מכהונתה כדירקטורית בחברה על רקע חילוקי שכר.
לעומת טקטונה, אמורה סילבר קסטל, שרשמה ב־2022 הפסד של 32 מיליון שקל, להציג תוצאות בעלות קורלציה הדוקה יותר עם מחירי הביטקוין והאת'ריום, שכן היא מנהלת קצת יותר מ־9 מיליון דולר בשתי קרנות המשקיעות בקריפטו. הקרנות, המיועדות למשקיעים כשירים, גובות 2.5% מהיקף הקרן ודמי הצלחה של 20%, כך שהעלייה במחירי המטבעות הדיגיטליים אמורה להתבטא ברווחי סילבר קסטל.
מעבר לקרנות שמשווקות למשקיעים הכשירים ניסתה סילבר קסטל להנפיק שתי קרנות נאמנות להשקעה במטבעות דיגיטליים, אך רשות ניירות ערך אסרה זאת, ועתה תצטרך החברה למצוא אפיק חדש לשיווק מוצריה לקהל הרחב.
מסילבר קסטל נמסר כי "אי אפשר לבסס קשר רציף בין מחיר מניית החברה לבין מחיר הביטקוין. סילבר קסטל מנהלת קרנות גידור, שנכסי הבסיס שלהם הם נכסים דיגיטליים, וכחברה מנהלת היא גובה דמי ניהול ודמי הצלחה. היקף דמי הניהול תלוי בהיקף הנכסים המנוהלים, שיכולים לעלות ולרדת גם ללא קשר למחיר הביטקוין. דמי ההצלחה מחושבים ונגבים פעם בשנה, לאחר סוף השנה, ולא ניתן לייחס אותם גם חשבונאית במהלך השנה. דמי ההצלחה הם מרכיב משמעותי בהכנסות החברה, ובשל העובדה שם מחושבים פעם בשנה, הם ככל הנראה לא משפיעים על מחיר המניה באופן רציף".
