השופט קבע שאליהו התערב בניהול מגדל, אך לא חרג לרעה
השופט קבע שאליהו התערב בניהול מגדל, אך לא חרג לרעה
בית המשפט המחוזי בת"א דחה את הבקשה לתביעה נגזרת שהגיש פרופ' חיים לוי נגד בעל השליטה במגדל על 332 מיליון שקל, וגזר על התובע הוצאות משפט של 74 אלף שקל. "אין מדובר בקיפוח או ניצול כוח השליטה לטובת אינטרס אישי של בעל השליטה"
בית המשפט המחוזי בת"א דחה ביום רביעי את בקשת התביעה הנגזרת של פרופ' חיים לוי נגד בעל השליטה (64.3%) במגדל אחזקות, שלמה אליהו. לוי דרש שאליהו יחזיר 332.8 מיליון שקל למגדל, מאחר שהפעולות שלו, שהיוו לטענת לוי הפרה של חובת ההגינות לחברה וכללי הממשל התאגידי, הובילו לירידות במניה. מגדל אחזקות מחזיקה 100% ממגדל ביטוח הפרטית. סכום התביעה היה שליש מהירידה שלוי ייחס בפועל בשווי של מגדל.
התביעה עוררה עניין רב, משום שנגעה בליבת הביקורת הציבורית כלפי אליהו לאורך השנים שבהן הוא בעל השליטה בחברה, אותה רכש ב־2012.
השופט מגן אלטוביה אישר למעשה שאליהו התערב בהתנהלות מגדל, ובמידה מסוימת גם בחילופי חלק מהמנהלים בה, אבל הכשיר את המעורבות הזו בזכות הקניין שיש לאליהו כבעל השליטה ושלדעת השופט אליהו לא חרג ממנה. עבור אליהו (88), מדובר בפסיקה חשובה בשאלה מהותית שסביבה מתנהל מולו מאבק ציבורי מאז רכש את החברה, בה התחלפו 13 מנהלים בכירים באותה תקופה. לוי, חתן פרס ישראל, שיוצג בתהליך בידי עו"ד זיו עירוני, טען כי אחת הסיבות לירידת ערך החברה בבורסה היא התחלופה החריגה של נושאי המשרה, ביוזמת אליהו.
מגדל מינתה ועדה חיצונית בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר לבדוק את הטענות, זו הגישה המלצות לדירקטוריון ב־2021 וזה קיבל אותן. את שלמה אליהו ייצגו עוה"ד ברק טל ושגיא שיף ממשרד ארנון, את מגדל ייצגו עוה"ד גיל אוריון, מיכל סלע וינון חימי ממשרד פישר.
השופט התייחס לעובדה שהתביעה התבססה, בין היתר, על פרסומים בתקשורת, ופסק כי "כתבה בעיתון איננה יכולה להתקבל כראייה בעלת משקל רב, הן משום שאין מדובר בתצהיר של כותב הכתבה אודות מקור הידיעה והן משום שכותב הכתבה אינו עומד לחקירה נגדית". השופט קבע כי למרות היעדר עדויות של נושאי משרה, לוי הצליח להוכיח את מעורבות אליהו בניהול השוטף של מגדל, וכי למרות טענות מגדל ואליהו כי לוי מבסס את טענותיו על טיוטה בלבד של דו"ח ברקת, הדבר אינו מפחית ממשקל האירועים, אבל הם אינם צריכים להידון במסגרת הבקשה לנגזרת.
"העילה המרכזית של לוי נגד אליהו נוגעת לאופן השימוש שעשה בכוח השליטה שלו במינוי או הפסקת כהונת נושאי משרה בכירים. אף שיש מקום להרהר אחר מעורבות אליהו בענינים השוטפים של מגדל תוך חריגה מסמכויותיו כדירקטור ותוך שימוש בכוחו כבעל שליטה, אין מקום בכל אלה להצדיק מהלך קיצוני של הפקעת כוח התביעה (נגד אליהו) מהחברה, במיוחד כשמגדל ואליהו נתונים לרגולציה כבדה", קבע השופט, שהוסיף כי "מעורבות אליהו בנעשה בחברה... נתונה לפיקוח הדוק בזמן אמת. בהתחשב בזכות הקניין של אליהו במגדל כבעל שליטה ואי התערבות בית משפט באופן קבלת ההחלטות בחברה, אין מדובר בקיפוח או ניצול כוח השליטה לטובת אינטרס אישי של בעל השליטה".
לסיכום, קבע השופט אלטוביה כי "אין בסיס לתביעה נגזרת בעילות המבוססות על הגדרת אליהו כדירקטור ובעל שליטה. חובתו של אליהו כדירקטור... היא להפעיל שיקול דעת עצמאי. חילופי המנהלים לא היו נגועים בניגוד עניינים, ולא הונחתה תשתית ראייתית להתנהלות שלא בתום לב". עוד קבע השופט שאם נגרם נזק למגדל כתוצאה ממינוי או הפסקת כהונה של נושא משרה יש לייחס אותה לדירקטורים, שלוי בחר שלא לתבוע. השופט דחה גם את טענת לוי שהועדה הבלתי תלויה נגועה בעניין ישיר מאחר שמונתה בידי הדירקטוריון. השופט דחה את הבקשה לתביעה וחייב את לוי בתשלום 74 אלף שקל, בחלקים שווים, למגדל אחזקות ולאליהו, כשכר טרחה והוצאות.
הטענות: מינוי מקורבים
לוי טען כי החילופים בהנהלת ויו"ר מגדל, ומינוי מקורבים בידי אליהו, ביניהם בנו עופר, שנפטר, בוצעו תוך הפרת חובותיו של אליהו כלפי החברה, כבעל שליטה ונושא משרה, ותוך הפרת ההוראות של הממונה על הביטוח. לוי טען כי התפטרות עודד שריג ב־2018 מתפקיד יו"ר מגדל ביטוח נבעה מהקמת "מטבחון" שהקים אליהו, וכלל את אליהו עצמו ושני דח"צים. הוא התייחס גם לנסיונות של אליהו לפטר את היו"ר ניר גלעד בשנים 2020-2019, שהגיעו עד איום של הממונה על שוק ההון והביטוח דאז, משה ברקת, לשלול את היתר השליטה של אליהו במגדל, אם יודח גלעד. בסופו של דבר הסכים ברקת להדחת גלעד בתמורה לפרישת אליהו מדירקטוריון מגדל ביטוח.
לוי התבסס על טיוטת דו"ח של ברקת מנובמבר 2020, כשטען כי אליהו מעורב תדיר בהתנהלות החברה ומעורבות דומיננטית וחריגה בתחלופה בלתי שגרתית של נושאי משרה. הוא מצטט את טיוטת הדו"ח, לפיה אליהו התערב בניהול השוטף של מגדל, בהשקעותיה, ביישום תוכנית התייעלות ובהחלטות המנכ"ל וכי פגע בעצמאות דירקטוריון מגדל ביטוח, ומנע דיון בדירקטוריון לקביעת האסטרטגיה של החברה. הוא ציטט את טיוטת הדו"ח שקבעה כי אליהו משתתף בישיבות ועדת הביקורת וטען כי הפר את חובת ההגינות והחובה לפעול בתום לב, ואת חובת האמונים כלפי החברה. לגבי אישור המלצות הוועדה החיצונית טען לוי כי חברי הדירקטוריון היו בניגוד עניינים כשאישרו אותן. לוי טען כי מאחר שאליהו שלל את שיקול הדעת העצמאי של דירקטורים בחברה הוא האחראי לירידה בשוויה, בסכום שנע בין 332.9 ל־974.4 מיליון שקל ומטעמי זהירות נקב בתביעה ברף הנמוך.
התשובה: המינויים ראויים
אליהו השיב בתגובה לטענות כי לוי לא טען לגבי שום מינוי בחברה שהוביל אליהו כי איננו ראוי, וכי לא טען דבר נגד איכות בעלי התפקידים שמונו. אליהו טען עוד כי לוי לא הוכיח שאליהו הוא זה שגרם לפרישתם של 10 נושאי משרה בכירים בחברה, ואפילו הודה בעדותו כי אינו יכול להוכיח שאליהו גרם לכל הפיטורים. זאת ועוד, נושאי המשרה עצמם לא זומנו לתת עדות.
"בקשת אישור הנגזרת נסמכת על פרסומים בתקשורת שאינם קבילים ואין להם משקל", טען אליהו. לגבי טיוטת דו"ח הממונה על הביטוח הוסיף כי זו נגנזה ללא ממצאים סופיים, וכי בטיוטה אין בדל ראיה שאליהו גרם לפרישת נושא משרה כלשהו. "במכתב מדצמבר 2020 חזר בו הממונה מכל הטענות הלכאוריות", טען אליהו. לדבריו, "גם אם הבעתי את דעתי בנושאים שונים, ההחלטות התקבלו בסופו של דבר בידי דירקטוריון מגדל באופן עצמאי, ודעותיי לא תמיד התקבלו".
אליהו אף ציטט את ועדת דנציגר, שטענה כי "המונח שליטה מוגדר כיכולת לכוון את פעילות התאגיד ולכן הטענה כי אליהו הפר את חובת ההגינות כלפי החברה איננה יכולה להתקבל". בנוגע לירידת ערך החברה טען אליהו כי ההחזקה המשמעותית במניות יוצרת לבעל השליטה מניע לפעול לטובת החברה, מה גם שהוא יודע שיידרש במידת הצורך להשלים הון שנדרש לחברה. לדבריו, גם אם היה מעורב בהחלטות כדירקטור או השפיע על זהות נושאי המשרה "אין בכך פסול... תמיד פעלתי ממניעים ענייניים לטובת מגדל. לא היתה העדפה של טובה אישית על פני טובת החברה".
בנוגע לחובת הזהירות, שהופרה לטענת לוי, השיב אליהו כי לבעל שליטה אין חובת זהירות לפי חוק ויש לדחות גם את הטענה להפרת חובת אמונים, מאחר שאין ראיות שאליהו הוא שגרם לנושאי משרה לעזוב. לגבי הנזק הכספי הציג אליהו הוכחות שאחרי כל פרישה או מינוי של נושא משרה, מניית מגדל נסחרה בעלייה ומומחה מטעמו (טל מופקדי) סיכם את העליות בשוויה עקב שינויים אלה ב־106 מיליון שקל.
על הטענה לפיה חברי הדירקטוריון היו בניגוד עניינים כשאישרו את מסקנות ועדת דנציגר השיב אליהו כי לוי לא תבע את הדירקטורים בשל כך ולכן זו טענת סרק. מגדל עצמה, שהיתה צד בדיון, טענה כי לוי לא אמר שלאליהו צמחה טובה אישית מחילופי המנהלים. מגדל טענה כי לוי כשל בהוכחת לנזק לחברה בשל חילופי בעלי התפקידים. "אליהו זכאי להשתתף בגיבוש האסטרטגיה של החברה מעצם היותו בעל שליטה", טענה מגדל.
