בדרך לנאסד"ק: פוםוום במו"מ למיזוג עם ה-SPAC של יזהר שי לפי שווי שוק של חצי מיליארד שקל
בדרך לנאסד"ק: פוםוום במו"מ למיזוג עם ה-SPAC של יזהר שי לפי שווי שוק של חצי מיליארד שקל
מפתחת פתרונות הצילום הדיגיטליים לפארקי שעשועים דיווחה על מכתב כוונות לא מחייב למיזוג עם ספאק (חברה שמטרתה למזג חברה בעלת פעילות קיימת); פוםוום נסחרה בת"א בטרם ההודעה לפי שווי של 41.5 מיליון שקל, לכן העסקה המתגבשת תתבצע לפי שווי של פי 12; מניית פוםוום מנתרת
בשבוע שעבר שכל יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, את בנו ירון, שנפל בקרב מול מחבלי חמאס בכרם שלום. היום הספאק (SPAC) שהנפיק בנאסד"ק בתחילת השנה, שעונה לשם Israel Acquisition Corp, דיווח על עסקה שמתגבשת למיזוג עם החברה הישראלית פוםוום (PomVom), שמפתחת פתרונות צילום דיגיטליים לפארקי שעשועים.
המיזוג יתבצע לפי שווי של 125 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) לפוםוום, שנסחרה בבורסת ת"א לפי שווי שוק של 41.5 מיליון שקל בלבד טרום ההודעה על המיזוג. כלומר, מדובר על שווי שגבוה פי 12. מניית פוםוום הגיבה בזינוק של 36%, על אף שמדובר בשלב זה במכתב כוונות לא מחייב (LOI) בלבד, וכעת שווי השוק של החברה עומד על 56 מיליון שקל.
שווי השוק הנוכחי של פוםוום רחוק מאוד משווי השיא של החברה וכן מהשווי שלפיו החלה להיסחר בבורסת ת"א. החברה, שבעל המניות הגדול בה הוא בית ההשקעות מור (18.7%), החלה להיסחר בבורסת ת"א במרץ 2021, בעיצומו של גל ההנפקות הגדול, לפי שווי של 135 מיליון שקל, זאת לאחר שגייסה בהנפקה 38 מיליון לפי שווי של 97 מיליון שקל.
בהמשך החברה הגיעה לשווי שיא של 454 מיליון שקל, שהחל לרדת במהירות עם עליית הריבית שנועדה להילחם באינפלציה. ככל שעסקת המיזוג עם הספאק של שי יצא לפועל, העסקה תשקף לחברה שווי גבוה משווי השיא לה.
לפי הדיווח של פוםוום לבורסת ת"א, הצדדים יפעלו על מנת לחתום על הסכם מחייב בתוך שישה שבועות, ולאחר מכן יפעלו על מנת להגיש תשקיף לרשות ני"ע בארה"ב (SEC), על מנת להוציא את המיזוג לפועל, שיהיה כרוך גם באישורים נוספים בתוך החברות ובקרב בעלי המניות שלהם. לפי הצפי של פומוום, את העסקה ניתן יהיה להשלים עד סוף הרבעון הראשון של 2024.
לפי התנאים שנקבעו במזכר הכוונות, על מנת להוציא את המיזוג לפועל, חברת הספאק מתחייבת שבקופתה יהיו לפחות 20 מיליון דולר, ולאחר השלמת העסקה יחולו מגבלות שונות ומקובלות על בעלי עניין, נושאי משרה ודירקטוריון בכל הנוגע למכירת מניות, שלא תתאפשר במשך שנה מהשלמת המיזוג.
פוםוום, שהחלה לפעול ב-2015, מספקת את הפתרונות שלה ל-51 פארקי שעשועים באירופה, ארה"ב ויפן. בין היתר, היא מספקת את הפתרונות לפארקים של רשת Six Flags ורשת וורנר ברוס, שכוללת גם פארק הארי פוטר בלונדון.
את המחצית הראשונה של 2023 סיימה החברה עם הכנסות של 84.8 מיליון שקל, עלייה קלה ביחס להכנסות של 82.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2022. הרווח הגולמי הסתכם ב-16.5 מיליון שקל, לעומת 13.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עם זאת, מדובר בחברה הפסדית. ההפסד התפעולי עמד על 14.2 מיליון שקל והיה עמוק יותר מההפסד התפעולי במחצית הראשונה של 2022, שהסתכם ב-11.3 מיליון שקל.
ההפסד הכולל לתקופה הסתכם ב-12.5 מיליון שקל, עמוק במעט מזה של המחצית הראשונה של 2022 שהסתכם ב-11.3 מיליון שקל. גם הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) המתואם היה שלילי בהיקף של 7.8 מיליון שקל, עמוק יותר מ-6 מיליון שקל שנרשמו במחצית הראשונה של 2022.
הספאק של שי הונפק, כאמור, בתחילת השנה, וגייס 143 מיליון דולר. בספאק מעורבים שמות מוכרים נוספים כמו המנכ"ל זיו אלול, דניאל רקנאטי, רועי זיסאפל, מנכ"ל חברת רדוור שבבעלות משפחתו, ושרון ברזיק-כהן, סמנכ"לית הכספים של קרן ההון סיכון הישראלית קומרה.
הספאק של שי הונפק בתקופה שבה המודל עצמו החל להראות סימני גסיסה. ספאק, ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company, היא למעשה חברה שמונפקת ומגייסת כסף מהציבור במטרה למזג לתוכה חברה בעלת פעילות קיימת, לרוב פרטית, וזאת בתוך פרק זמן מוגדר של לרוב שנתיים. אם לאחר פרק הזמן הזה היא לא מצליחה לבצע מיזוג, היא מחזירה את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית.
ב-2020 הספאקים הפכו לטרנד של ממש. זה התרחש במידה רבה בזכות התמריצים המוניטריים שסיפקו הבנקים המרכזיים לכלכלות, בעיקר בדמות ריבית נמוכה, במטרה להבטיח שלא יקרסו כתוצאה מהשיתוק שכפתה המגיפה על העולם. הריבית הנמוכה דחפה את המשקיעים לנכסי הסיכון, והולידה גל גדול של הנפקות, שאותו הובילו חברות הטכנולוגיה.
סטארט־אפים רבים, חלקם הגדול יוניקורנים (חברות פרטיות בעלות שווי של מיליארד דולר ומעלה), חוזרו על ידי יזמי ספאקים, וקיצור ההליכים שהמיזוג עם ספאק איפשר להם להפוך לחברות ציבוריות בלי לבצע הנפקה ראשונה לציבור (IPO), קסם להם. וכך, אם ב־2019 הונפקו 59 ספאקים שגייסו 13.6 מיליארד דולר, הרי שב־2020 הונפקו כבר 248 ספאקים שגייסו 83.4 מיליארד דולר.
ב־2021 נרשם שיא: 613 ספאקים גייסו 162.5 מיליארד דולר. בין החברות הישראליות שהפכו לציבוריות והחלו להיסחר בבורסות בארה"ב גם חברת הפינטק פאגאיה שביצעה מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר.
אבל אז, בשל האינפלציה שהרימה את ראשה והגיעה באמצע 2022 בארה"ב לשיא של ארבעה עשורים (9.1%), השווקים נכנסו לטלטלה, שוק ההנפקות נסגר והספאקים החלו לדעוך. ב־2022 הונפקו 86 ספאקים שגייסו 13.4 מיליארד דולר בלבד, ובשנה הנוכחית עד כה המספר כבר צנח ל־22 ספאקים שגייסו 2.8 מיליארד דולר — היקף הגיוס הנמוך ביותר מאז 2014.
בישראל הונפק ספאק אחד בלבד, איי ספאק 1, על ידי היזמים גיל דויטש ורוני בירם, וגם הוא בסופו של דבר לא מצא מיזוג והחזיר את 400 מיליון השקלים שגייס למשקיעים.
בשבוע שעבר שכל יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, את בנו ירון, שנפל בקרב מול מחבלי חמאס בכרם שלום.
