"אובר־רולינג הוא לא הכלל, אלא החריג, והוא שמור למקרים מיוחדים בלבד"
"אובר־רולינג הוא לא הכלל, אלא החריג, והוא שמור למקרים מיוחדים בלבד"
נייר העמדה של רשות ני"ע ועמדת היועמ"שית מבקשים להקשות על החברות שמבצעות הליך של אובר־רולינג ועוקפות בכך התנגדויות של בעלי מניות בנושאי שכר. הנהלים החדשים מחדדים את הכללים שמאפשרים שימוש בכלי זה, וזאת אחרי שהמוסדיים כבר סימנו לחברות את גבולות הגזרה
האם רשות ני"ע והיועמ"שית יצליחו לשים סוף לחגיגת האובר־רולינג של מנהלים בולטים במשק דוגמת מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר ומנכ"ל מטריקס מוטי גוטמן? בסוף השבוע שעבר פורסמו שני ניירות עמדה בנושא — של הרשות ושל היועמ"שית — שמבהירים את הכללים הנדרשים לקבלת החלטת אובר־רולינג. ההוראות וההבהרות מצטרפות לפעולות שהגופים המוסדיים כבר ביצעו בשנה האחרונה נגד התופעה, ונראה שאלה הצליחו במידה רבה לצמצם אותה.
אובר־רולינג היא סמכות המוקנית לוועדת התגמול ולדירקטוריון החברה, לקבל החלטה בקשר למדיניות התגמול ולתנאי השכר של בכיריה, העוקפת את התנגדות אספת בעלי המניות לכך. זאת כאשר להחלטת האספה — בעד או נגד ההחלטה — נדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט שהשתתפו בהצבעה. כיום חברות יכולות לקבל את ההחלטה הזו, אם קיימו דיון נוסף בדירקטוריון, נימקו את המעקף וקבעו שהוא לטובת החברה.
לא כללי משחק חדשים
עמדת סגל הרשות, בראשות ספי זינגר, שהחברות מצופות ליישר עימה קו וליישמה, מזכירה להן כי החלטת אובר־רולינג אמורה להיות החריג שמותר רק במקרים מיוחדים — לא הכלל. בכך היא מתכתבת עם כמה מהחברות, שקיבלו בשנים האחרונות החלטות כאלה בתדירות גבוהה. למשל, אלקטרה ומטריקס, דיווחו, כל אחת, על החלטות כאלה חמש פעמים מ־2015, וביג עשתה זאת ארבע פעמים.
בהתאם לעמדה, שהיא למעשה חידוד נהלים והרחבת נהלים קיימים, ולא קביעת כללי משחק חדשים, נדרשות חברות המעוניינות לבצע אובר־רולינג לנמק ולפרט מדוע קיבלו את ההחלטה לעקוף את האספה, ולא רק לחזור על הנימוקים שניתנו מלכתחילה וכבר נדחו בידי האספה, כפי שקורה, לפי הרשות, במקרים רבים.
החברה תידרש לנמק מדוע מדובר במקרה מיוחד, שמצריך התגברות על החלטת האספה, מה היו שיקולי האספה ובעלי מניות בחברה בהתנגדותם להצעת החברה, ומה היו שיעורי ההתנגדות לה בהצבעה שהסתיימה. במקביל היא תידרש גם לחשוף את זהות הדירקטורים שהשתתפו בהחלטה, ומי מהם התנגד לה, וגם לפרט מקרים קודמים שבהם קיבלה החלטות אובר־רולינג. זאת בניגוד לנעשה כיום, כשאופן ההצבעה של כל דירקטור אינו מדווח, ומשקיע המעוניין להכיר את היסטוריית האובר־רולינג נדרש לחפש זאת בדיווחי החברה.
עו"ד שרון דרורי ויצ'לבסקי, שותפה במחלקת בנקאות ושוק ההון במשרד וקסלר ברגמן, אמרה לכלכליסט כי "עמדת הרשות מבהירה לצדדים כי מה שחשוב הוא אופן ניהול תהליך האובר־רולינג ולא עצם זה שהוא בוצע, ומסדירה את גבולות הגזרה שלו". לדברי עו"ד צפנת מזר לייסט, היועצת המשפטית של מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, "דיווח של חברה על אובר־רולינג באופן שנקבע יאפשר לבעלי המניות להעריך אם החלטת הדירקטורים עומדת בתנאים. הגילוי גם יאפשר להם להעריך את טיב עבודת הדירקטורים בכלל — כולל לצורך קבלת החלטה עתידית אם לאשר חידוש כהונה שלהם".
בית המשפט יתקשה להעריך
בדומה לרשות ני"ע, גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הדגישה בהתייחסות שניתנה במסגרת תביעה בנושא, המתבררת בבית המשפט המחוזי בת"א נגד מטריקס, כי "התגברות על החלטת האספה אינה הכלל אלא החריג, שצריך להיות שמור למקרים מיוחדים בלבד. היות המקרה מיוחד הוא תנאי להתגברות על החלטת האספה הכללית" (ההדגשה במקור).
היועמ"שית ניסתה לאפיין את המקרים הרלבנטיים, והתייחסה לנסיבות מיוחדות הקשורות לזהות המנכ"ל, כישוריו, איכותו, או ניסיונו הייחודי. זאת, לצד נסיבות מיוחדות הקשורות לחברה, דוגמת מהלכים עסקיים משמעותיים, תקופות רגישות או אירועים חיצוניים בעלי השפעה משמעותית, וכן נסיבות הקשורות ליתרון היחסי של הדירקטוריון על פני האספה, למשל בהינתן נתונים שזמינים רק לו. בנוסף, לדבריה: "ככל שהחריגה מעמדת האספה או ממדיניות התגמול משמעותית יותר, כך ההצדקה לגבור על החלטת האספה צריכה להיות מובהקת יותר". באשר לשאלת התערבות בית המשפט בסוגיה, לעמדת היועמ"שית ההחלטה נמצאת בליבת התנהלותה העסקית של החברה, ולכן בית המשפט יתקשה לבקר או להעריך את סבירותה.
התייחסות הרשויות לסוגיה מגיעה בהמשך לפעולות שנקטו המוסדיים בשנה החולפת נגד החלטות אלה. שכן, מאחר שהמוסדיים הם בעלי מניות מיעוט ברבות מהחברות, מהלכי האובר־רולינג עקפו את התנגדותם ברבים מהמקרים. על רקע זה הם הביאו בדצמבר 2023 לסיום כהונתו של הדח"צ איתיאל אפרת במטריקס, ובמרץ השנה לסיום כהונתה של נגה קנז־ברייר בביג.
בהקשר דומה הם הביאו באוגוסט לסיום כהונתה של איילת נחמיאס־ורבין במגוריט. המוסדיים גם איימו לעשות זאת במקרים נוספים: באוקטובר הזהיר מנכ"ל מיטב אילן רביב, בשיחה עם כלכליסט, את הדח"צים בחברת אלקטרה מפני החלטה שכזו, לאחר שמיטב ומוסדיים נוספים הובילו את התנגדות האספה להארכת מועד המימוש של אופציות שקיבל המנכ"ל איתמר דויטשר ונותרו רחוקות מהכסף. יש לציין, כי מאז שבעלי המניות של אלקטרה דחו את שדרוג השכר של דויטשר באוקטובר האחרון החברה לא ביצעה אובר־רולינג, וייתכן שהאיום המפורש של מיטב סייע לכך.
רביב אמר בסוף השבוע לכלכליסט כי "עמדת הרשות משקפת היטב את דעתנו ותסייע לוודא שהשימוש בכלי הזה יפחת", והוסיף כי "טוב שנאמר בפירוש שביצוע אובר־רולינג יובא בחשבון בעת הצבעות בעתיד על חידוש כהונת דירקטורים, כפי שאנו נוהגים במיטב". במקביל למהלכי המוסדיים, גם בעלי מניות בכמה מהחברות שביצעו אובר־רולינג, בהן מטריקס כאמור, לצד אלקטרה, קרסו מוטורס, נייס, ניו־מד אנרג'י וקבוצת דלק, פתחו הליכים משפטיים נגדן, ותביעותיהם מתבררות בימים אלה .
לאחר 17 החלטות אובר־רולינג ב־2022 ו־20 בשנה שעברה, התקבלו מינואר השנה שלוש בלבד, בידי קרסו מוטורס, סטורג' דרופ ונייס. גורמים בשוק ייחסו זאת, בין היתר, למהלכי המוסדיים ולתביעות. בניגוד לחברות האחרות, מאחר שנייס היא חברה דואלית, עמדת סגל רשות ני"ע לא תהיה רלוונטית לגביה.
