פרשנותנראה כמו 2008: מגזר הבנקאות בארה"ב רועד
פרשנות
נראה כמו 2008: מגזר הבנקאות בארה"ב רועד
כשבנקים מאבדים מערכם ופושטים רגל כמו סיליקון ואלי בנק, האינפלציה גואה והריבית עולה במהירות, הדה־ז'ה־וו אינו מקרי. אולם הוא גם לא מוחלט. האם מדובר באירוע מערכתי?
מי שהתחיל לחוש אי נוחות, יובש בפה או סחרחורת קלה אחרי שקרא את הידיעה על קריסת סיליקון ואלי בנק (SVB), הבנק ה־16 מבחינת היקף ההלוואת בארה"ב, והעברת פקדונותיו לסוכנות שתנהל את חלוקת ה"שאריות" בהתאם לביטוח פקדונות - לא צריך לדאוג. הוא לא לבד והתחושות לגמרי טבעיות. מי שחקר את האפקט הזה הוא הנוירולוג הרוסי איוון פבלוב ויש אפקט הקרוי על שמו. יתכן כי הסיבה לכלל התסמינים טמונה בעובדה שיש יותר מדי מאפיינים שמזכירים לנו את שנת 2007 בואכה 2008 - הימים הראשונים של המשבר הפיננסי הגלובלי שהגיע באותה שנה ושינה את פני הכלכלה העולמית.
ראשית כל, עברו בדיוק יומיים מאז ההודעה של הבנק שהוא נקלע לקשיים ועד שהסוכנות הממשלתית הכריזה על פשיטת הרגל. ה"ריצה לבנק" היתה די מפחידה וגם התגובה של המנייה - ירידה של 60% ביום אחד. ההבנה שהבנק הוצע למכירה במחיר טוב ולא היו מציעים לא מרגיעה. גם לא הציוץ של מנכ"ל אחת קרנות הגידור האמריקאיות הגדולות, המיליארדר ביל אקמן, שכבר קורא לסיוע ממשלתי, וכתב: "הכישלון של SVB עלול להרוס מנוע צמיחה ארוך טווח חשוב של הכלכלה שכן חברות מבוססות על קרנות הון־סיכון מסתמכות על SVB להלוואות ומחזיקות אצלו את המזומן התפעולי שלהן. אם ההון הפרטי אינו יכול לספק פתרון, יש לשקול חילוץ על ידי הממשלה". לא פחות ולא יותר.
השאלה היא האם מדובר ב"כשל" פרטני של בנק אחד שמשלם את המחיר על החלטות לא מוצלחות, או שמתקרב אירוע מאקרו שקשור לשינוי דרמטי של תנאי רקע כגון תום עידן הכסף החינם
אז, המנוע היה הנדל"ן. הפעם, המנוע הוא ההיי־טק. גם תנאי המאקרו דומים: הריבית בארה"ב, 4.5%–4.75%, כבר הגיעה לרמות של 2007; גם התשואה לאג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים סביב 4% כמו אז. גם התגובה של השווקים מאוד מזכירה את האירועים אז: מספר בנקים נוספים חוו בירידות חדות ודו־ספרתיות, כמו Signature Bank שצנח ב־27% ביום אחד וב־42% תוך חמישה ימים. כמובן גם תאוות הבצע, סימן ההיכר של הפיננסיירים האמריקאים, לא נעדרת: שבועיים לפני הקריסה מכר מנכ"ל הבנק, גרג בקר, מניות בשווי 3.57 מיליון דולר. בסופו של דבר, השאלה שמרחפת היא האם מדובר ב"כשל" פרטני של בנק אחד שמשלם את המחיר על החלטות לא מוצלחות, או שמתקרב אירוע מאקרו שקשור לשינוי דרמטי של תנאי רקע כגון תום עידן הכסף החינם וזינוק הריביות מ־0% ל־5% (ואף צפונה), אינפלציה, והאטה כלכלית שבא לידי ביטוי בירידה דרמטית בביקושים להיי־טק.
התשובה לא חד משמעית. כאמור, נכון ש־SVB ביצעו רכישה מאסיבית של נכסים לרבות מגובה משכנתאות, שנקנו בשיא, הרבה לפני שהריבית זינקה והפכו את האג"ח הממשלתי הלא מסוכן לכדאי מאוד. ה־SVB הוא בנק סטארט-אפים ששחו במזומן והזינוק בריביות גרם להם למשוך את הפקודנות במהרה ,וזה מה שחייב את הבנק למכור את אותן אג"ח מגובה משכנתאות בהפסד. זה מקרה מאוד מאוד יחודי והוא לא מתאר את מצבם של כל הבנקים.
עם כל הכבוד למדד הפחד (ה־VIX) שזינק בכ־50% תוך יומיים, הוא עדיין ברמה של כ־25 נקודות לעומת כ־38.5% מה־65 נק' ב"קורונה" ופחות משליש מה־80 נק' בשיא המשבר הפיננסי של 2008. רוב התבטאויות של בכירים בכלכלה האמריקאית מצדדים בגרסה כי אין אירוע מערכתי. אבל עדיין תהיינה פירמות שיתקשו לשלם משכורות כי פקדונות הפירמות לא היו מבוטחים וגם הביטוח הוא מוגבל לרבע מיליון דולר. ישנם עוד בנקים שנופלים בבורסה בגלל ההתפתחויות האלו כמו ה"ווסטרן אלייאנס", שכן כפי שאומר הפתגם הידוע: הלוואות רעות ניתנות בזמנים טובים - כולם יודעים שמה שקרה בהיי־טק (לרבות חברות הזנק) בשנתיים האחרונות לא היה "נורמלי" והתיקון חייב להגיע. והוא יהיה כואב.
לא רק הסטארט-אפים "מאותגרים" על ידי השינויים הטקטוניים שנגרמו בעקבות הזינוק באינפלציה, המלחמה באוקראינה, שארית שיבושי הקורונה והריביות המזנקות. ולראייה: Signature בצרות צרורות לא בגלל ה"סטארט-אפס" אלא בגלל התפתחויות בשוק שהוא מתמחה בו: מימון לתעשיית הקריפטו. זה עדיין אירוע בסדר גודל שלא ראינו מאז 2008. אז הדה־ז'ה־וו הוא לא מוחלט, אך הדאגה טבעית, ואף בריאה.
