אלטשולר שחם משקיע בספאקים פי 3 מכל מוסדי אחר
אלטשולר שחם משקיע בספאקים פי 3 מכל מוסדי אחר
זאת לאחר שחצי מיליארד שקל נוידו למתחרים ביולי; בית ההשקעות, שנמצא בתחתית טבלת התשואות מתחילת השנה, מהמר על שוק הספאקים בארה"ב והשקיע בהם 1.8 מיליארד שקל. אחריו נמצאות הפניקס, שהשקיעה 663 מיליון שקל, וכלל, עם 400 מיליון שקל
כשברקע התשואות מאכזבות, האם באלטשולר שחם מצאו סוס חדש שיוציא אותם מהבוץ? בית ההשקעות עם חברת הגמל הגדולה בישראל מהמר על שוק הספאקים האמריקאי. על פי הדיווח של אלטשולר שחם לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), השקיע בית ההשקעות 560 מיליון דולר (1.8 מיליארד שקל) ב־60 חברות ספאק בוול סטריט.
ספאק (SPAC ‑ Special purpose acquisition company) הפך להיות מנגנון ההנפקה המוביל בשנה וחצי האחרונות בוול סטריט. התהליך בנוי כך שחברה מגייסת כסף מהציבור על ידי מיזוג עם שלד בורסאי קיים, שאינו פעיל, במקום בדרך של הנפקת מניות (IPO). למייסדי הספאק יש שנתיים לבצע את המיזוג, אחרת עליהם להשיב למשקיעים את כספם פלוס ריבית. כשמושלם המיזוג, המשקיעים שרכשו בהנפקה יכולים לפדות את המניות במחיר הקנייה. פדיונות כאלה נפוצים ולרוב מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים בודדים.
2 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל ובעלים משותף באלטשולר שחם גילעד אלטשולר, ומנכ"ל ובעלים גמל ופנסיה יאיר לוינשטיין
(צילום: תומי הרפז)
מתחילת השנה הונפקו בניו יורק 389 ספאקים שגייסו מהציבור 117.3 מיליארד דולר. ב־2021, 79% מההנפקות בוול סטריט נעשו בצורת ספאק. עם זאת, הירידה בחברות ראויות להשקעה, כמו גם הירידה בהתלהבות המשקיעים לנוכח מספר הנפקות ספאק שנכשלו, הביאו את מדד מניות ה־SPAC לרדת ב־35% מאז שיאו בחודש פברואר וב־26% מתחילת השנה.
המוסדיים הישראליים המובילים השקיעו כמעט מיליארד דולר בשוק הספאק. אלטשולר שחם הוא הגוף עם ההשקעה הגדולה ביותר, עם 560 מיליון דולר כאמור. אחריו ניצבת הפניקס, שהשקיעה 204 מיליון דולר (כ־663 מיליון שקל) ב־23 ספאקים. המשקיע השלישי בגודלו הוא כלל, עם השקעה של 123 מיליון דולר (400 מיליון שקל) ב־17 ספאקים.
הספאק שבו מושקעת אלטשולר שחם בסכום הגדול ביותר, 47 מיליון דולר, הוא KKR ACQUISITION HOLDINGS־A. ספאק זה, שהוקם במרץ 2021, מבקש להשקיע בחברות מתחום הקמעונאות בארה"ב, תוך שימוש ביכולות זיהוי החברות של גלן מרפי, מנכ"ל חברת הביגוד GAP לשעבר. עוד עולה מהדיווח של אלטשולר שחם כי בית ההשקעות משקיע בשני ספאקים של ורבורג פינקוס 25 מיליון דולר. ורבורג פינקוס היא קרן השקעות אמריקאית שמנהלת נכסים ב־40 מיליארד דולר. לקרן פעילות בישראל, לאחר שרכשה את לאומי קארד (כיום MAX) ב־2018 לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל.
זוהי תקופה רגישה עבור אלטשולר שחם. לאחר שנים שבהן הציג בית ההשקעות תשואה עודפת על פני השוק בענף הגמל וההשתלמות (והפך בתוך כך למכונת גיוסים משומנת), מתחילת השנה הוא ניצב במקום האחרון בטבלת התשואות בענף הגמל. זאת, בעקבות השקעה גבוהה בשוק המניות הסיני בכלל ובענף הטכנולוגי במדינה בכלל. על רקע נתונים אלו, בחודש יולי האחרון ניידו לקוחות אלטשולר שחם 500 מיליון שקל למתחרים. השקעה מוצלחת בספאקים עשויה למצב את אלטשולר מחדש כגוף השקעות ישראלי חדשני ומוביל. מנגד, השקעה אומללה עלולה להגביר את קצב העזיבה של הלקוחות.
הפניקס, שהשקיעה כאמור 204 מיליון דולר בספאקים אמריקאיים, מעדיפה, בניגוד לאלטשולר שחם, להשקיע בספאקים שכבר עברו מיזוג עם חברה פועלת והחלו להיסחר בוול סטריט. הפניקס רכשה עד כה כ־105 מיליון דולר בספאקים שכבר נסחרים בוול סטריט וספגה הפסד מוערך של 20 מיליון דולר בשלושת החודשים האחרונים. את יתרת הכסף הפניקס השקיעה בספאקים שעדיין מחפשים חברה להתמזג איתה או שממתינים לאישור המיזוג.
ההשקעה הגדולה ביותר של הפניקס, 44 מיליון דולר, היא ב־Blue Owl Capital Inc, חברה לניהול נכסים, השקעות ואספקת אשראי, ששווייה עלה ב־34% מאז החלה להיסחר.
כלל, בדומה לאלטשולר שחם ובניגוד להפניקס, השקיעה עד כה בעיקר בספאקים שעדיין מחפשים להתמזג לחברה פעילה. כלל השקיעה 96 מיליון דולר ב־12 ספאקים כאלו. ההשקעה הגדולה ביותר של כלל, 20 מיליון דולר, היא בספאק Landcadia Holdings IV שגייס 500 מיליון דולר בתחילת השנה על מנת להשקיע בתחום הבידור, ההסעדה והגיימינג, אך טרם ביצע השקעה מהותית.
