סגור

ניתוח
מנהיגות עסקית: הגרסה המשובשת של מנכ"ל ישרוטל

החלטת ישרוטל לחלק דיבידנד וההודעה הצינית על ביטולו, אינה הפעם הראשונה שהיא מציגה נורמות קלוקלות. ליאור רביב צריך להצדיק את ה”מנהיגות” בגינה זכה לבונוסים ולהחזיר למדינה את המענקים שנלקחו

בתחילת אפריל, כחודש לאחר שמדינת ישראל החלה לצאת מהסגר השלישי, ושבוע בלבד לאחר שנרשמו אפס ערים אדומות, החליטה רשת מלונות ישרוטל כי זה הרגע הנכון לשדרג את תנאי השכר של מנכ”ל החברה ליאור רביב.
העיתוי, ככל הנראה, לא היה מקרי - בין פסח ליום העצמאות, אווירת אופטימיות באוויר ותחושה שהמגפה כבר מאחורינו.

בין הנימוקים שהעלו בעלי השליטה, משפחת לואיס ושאר חברי הדירקטוריון, הם ציינו את ”המנהיגות אותה הפגין בתקופה בה עסקי החברה נפגעו עקב תוצאות התפרצות משבר הקורונה, באופן אשר אפשר לה לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקת”.


אלא שזה לא הספיק, וחודשיים לאחר מכן, החליט הדירקטוריון לפנק את רביב באופציות למניות בשווי של 4.8 מיליון שקל. למה? מנימוקי הדירקטוריון עולה כי “רביב הוביל את החברה לתוצאות מרשימות במהלך משבר אשר התרחש עקב התפרצות נגיף הקורונה”.
לא היה צורך להתעכב על ההערכה הרבה שמפגין דירקטוריון ישרוטל למנכ”ל, אלמלא נחשפנו בשבוע האחרון לכושר המנהיגות שהוא הפגין כאשר יצא להגן על חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות של החברה - אותם בעלי מניות שאישרו לו את המענקים ושיפור תנאי השכר. כמו גם כאשר החליט דירקטוריון החברה לבטל את חלוקת הדיבידנד לאור היותו “קשוב לרחשי הציבור”.
החלטה חסרת ערך
המוטיבציה של רביב מובנת ביותר. הוא משרת את האינטרסים של בעלי השליטה המעוניינים ליהנות מדיבידנדים - הם גם מחזיקים בנתח עיקרי של המניות מעל ל־80% אפקטיבית - כי הם אלה שבסופו של דבר מחליטים כמה שכר ומענקים הוא יביא הביתה.
אבל קשה להגיד ש”כושר המנהיגות” של רביב אפשר לישרוטל “לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקת”, בוודאי בכל הנוגע לדימוי הציבורי שלה. ישרוטל, והמנכ”ל הלכאורה כריזמטי שלה, הם דוגמא קלוקלת לנורמות שלא היינו רוצים שיהיו לחברות ציבוריות בבורסה בתל אביב ובמשק הישראלי בכלל. ההחלטה שלה אתמול בערב, אחרי זעם ציבורי, לבטל את חלוקת הדיבידנד, היא לא רק החלטה חסרת כל ערך, אלא גם מזלזלת במבקרים שיצאו נגד החברה והיא יוצאת מתוך הנחה שהם לא באמת מבינים בחומר.

4 צפייה בגלריה
ישרוטל המלך שלמה
ישרוטל המלך שלמה
ישרוטל המלך שלמה
(רוני בלחסן)
ביטול חלוקת דיבידנד אינו משנה את העובדה שלישרוטל הצטברו רווחים נאים ברבעונים האחרונים, אחרי שקיבלה את המענקים מהמדינה. למעשה, מסתבר שלחברה יש רווחים צבורים עוד משנים קודמות של קרוב ל־800 מיליון שקל.
ובכלל, מסתבר שמצבה של הרשת לגמרי לא רע, וכבר במועד ההחלטה על חלוקת הדיבידנד בשבוע שעבר היא הצהירה שאין כל חשש שלא תוכל לעמוד בהתחייבויות הקיימות והצפויות שלה עד סוף שנת 2023.
ישרוטל לקחה מענק ולא קיבלה
אז למה בכל זאת לקחה החברה את המענקים שחילקה המדינה? לליאור רביב יש תשובות. כך הוא אמר אתמול: “הפיצוי אפשר לנו לתפקד בשנת 2020. הוא נתן לנו תזרים ואפשר לנו להחזיר עובדים באותה שנה. אבל הקורונה לא נגמרת. נניח שמחר יהיה סגר ונשלח עוד פעם 5,500 עובדים הביתה. ואז שוב נבקש מהמדינה פיצוי. אז אחרי זה נפתח ושוב נחזיר? הפרמטר בשנה שעברה היה 60% ירידה במחזור ההכנסות. עמדנו בפרמטר וקיבלנו את המענק”.
אז לידיעת רביב, ישרוטל לא “קיבלה” מענק אלא לקחה אותו. בשנת 2020 היו חברות עם מאזן פחות יציב שהיו זכאיות לקבל מענקים, אך החליטו שלא לקחת אותן כי צפו שהן יכולות להתמודד עם הירידה במחזור.

4 צפייה בגלריה
מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב
מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב
מנכ”ל ישרוטל ליאור רביב. הרשת לא היתה זקוקה למענקים כדי לשרוד
(צילום: טל אזולאי)
לעניין התזרים - מסתבר שישרוטל היתה יכולה להסתדר יופי גם בלי המענקים - שעמדו על סכום כולל של כ־36.4 מיליון שקל. נכון לשנת 2020 תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת עמד על 110 מיליון שקל.
החברה אף לא עצרה את תנופת הפיתוח שלה ולאורך שנת הקורונה ונטלה מהבנקים הלוואות במאות מיליוני שקלים ששימשו אותה להמשך פיתוח והשקעה ב־11 מלונות חדשים שהיא מקימה בימים אלה. במחצית הראשונה של השנה אף הגדילה החברה לעשות ותזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת הגיע לכ־153 מיליון שקל. נכון להיום יש לחברה מסגרות אשראי בלתי מנוצלות בבנקים בסכום של כ־280 מיליון שקל.
אז מה יקרה אם עוד פעם יהיה סגר? אם איש אינו יודע וחוסר הוודאות מרחף כעננה, איך אישר דירקטוריון החברה את חלוקת הדיבידנד ואף הצהיר כי אינו חושש למצבה הפיננסי? לנוכח הביטחון הגמור של הדירקטוריון כי עד שנת 2023 היא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה נראה כי סגרים נוספים אינם נלקחים בתסריט שלה, או שיש לחברה ביטחון גמור שהיא תוכל לעמוד בהם.
כשנשאל רביב לגבי ביטול הדיבידנד עליו הודיע שלשום הוא הסביר: “צריך להבין שמחזיקי המניות שלנו לא מקבלים דיבידנד מאז 2019. אנחנו חברה ציבורית וזו המטרה שלנו - לחלק רווחים לבעלי המניות”. גם כאן רביב מנסה לזכות באהדת הקהל כשאינו מדייק את העובדות לאשורן. ישרוטל אינה מחזיקה במדיניות חלוקת דיבידנדים גם בשנים שהיו לה רווחים, והיא לא חילקה אותם, למשל, גם ב־2017, ב־2016, וב־2015.
ובאשר לשאלה מה החברה הולכת לעשות עם הכסף של המענקים שקיבלה, אמר אתמול רביב כי “אנחנו עוד לא יודעים מה נעשה עם המענקים שקיבלנו מהמדינה. הפסדנו ב־2020 מאות מיליוני שקלים, חלק גדול מהמענקים ניתן לנו על החזרת עובדים ומיהרנו להחזיר 5,000 עובדים לעבודה. אז מה רוצים?”
טוב היה אם רביב, כמו שאר מנהלי החברות הגדולות במשק בעלות יציבות פיננסית וכיסים עמוקים, יגלו מנהיגות ולא ימהרו לקחת כסף מקופת המדינה. מנהיגות אמיתית מצד ישרוטל תהיה להחזיר כעת את המענקים שקיבלה מהמשרד.

4 צפייה בגלריה
המשביר לצרכן
המשביר לצרכן
המשביר לצרכן
(ערן גרנות)

ישרוטל לא לבד: החברות שקיבלו מענקים והתאוששו מהר
המשביר לצרכן שבשליטת רמי שביט (60.16%) קיבלה מענק בשנת 2020 של 5.2 מיליון שקל על החזרת עובדים לעבודה. כמו כן, במרץ האחרון קיבלה אישור עקרוני להלוואה של 20 מיליון שקל בערבות המדינה שאותה ביקשה בספטמבר אשתקד. אלא שאף על פי שהרשת סבלה מקניונים סגורים במהלך הסגרים השונים בתקופת הקורונה, בשורה התחתונה בדו"חות היא דווקא צלחה בחיוב את הרבעון השני אשתקד.
המשביר לצרכן עברה את הרבעון שבו התפרצה הקורונה (אפריל־יוני 2020) עם רווח נקי של 6.5 מיליון שקל, אחרי הפסד דווקא ברבעון שקדם למגפה — הרבעון הראשון אשתקד — של 12.4 מיליון שקל. זאת הודות לקיצוץ חד בעלויות התפעוליות שביצעה והוצאת עובדים לחל"ת. את הרבעון השני של 2021 כבר סיכמה כמנצחת עם זינוק חד של 53.8% ברווח הנקי ל־10 מיליון שקל. מניית המשביר לצרכן היתה אחת ההצלחות הגדולות בבורסה מתחילת 2021 עם זינוק של 353% לשווי של 300 מיליון שקל (אתמול).
רשת קמעונאית אחרת שכבר הספיקה לחלק דיבידנדים מאז תחילת 2021 היא גולף. הרשת שנשלטת בשרשור דרך כלל תעשיות (52.73%) על ידי לן בלווטניק, קיבלה מענק עידוד להחזרת עובדים בשנת 2020 בסך של 4.5 מיליון שקל מהמדינה. כמו כן, קיבלה פטור מתשלומי ארנונה בגין החודשים מרץ עד מאי אשתקד, שהיקפו לא פורט בדו"ח הכספי השנתי. עם הסרת הסגרים חזר הצבע ללחיים של בעלי המניות בגולף.
ההכנסות ברבעון השני קפצו ב־25% ביחס לאלה שנרשמו ברבעון הקורונה המקביל אשתקד. אך הרווח הנקי דווקא נחתך ב־60% ל־9.5 מיליון שקל, עקב עלייה חדה בהוצאות המכירה והשיווק. זה לא מנע מדירקטוריון גולף לאשר בסוף מאי חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל, ובהמשך גם בשבוע שעבר (26.8) לחלק דיבידנד נוסף של 10 מיליון שקל.