שורת הרווח סנט־טק מתעקשת למכור חלום שהיא נכשלת בהגשמתו
שורת הרווח
סנט־טק מתעקשת למכור חלום שהיא נכשלת בהגשמתו
החברה של הרוצח הראל הרשטיק מבקשת להתמזג לתוך נקסט ג'ן לפי שווי שנראה מוגזם; שיטת הניסויים שלה במכשיר הנשיפה לאבחון קורונה מעלה תחושת הטעיה ושאלות קשות על יעילות יישום הטכנולוגיה; בינתיים, סנט־טק התחמשה בגלריית בעלי תפקידים מפורסמים שבוודאי תסייע לגיוסי הון; רשות ני"ע מעכבת את אישור המיזוג, אך אם זה יינתן, מצטרפת החדשה עשויה לתרום לתשואת החסר של מדד ת"א־ביומד. סנט-טק: "הכתבה שגויה ומטעה"
חברת נקסט ג'ן, שמנסה למזג לתוכה את חברת סנט־טק, עלתה לכותרות בחודש שעבר לאחר חשיפת "כלכליסט" שהדמות המובילה בפיתוח הטכנולוגיה של סנט־טק, הראל הרשטיק, ישב 25 שנים בכלא לאחר שרצח את לוכד הנחשים יעקב סלע. וזה לא הפרט המוזר היחיד בסיפור. גם הטכנולוגיה של סנט־טק והמכשיר שעליו היא מבוססת - כמו גם מה שהיא מכנה ניסויים מוצלחים - מעלים תהיות ושאלות קשות על יעילות הטכנולוגיה שלה.
בינתיים, רשות ני"ע טרם אישרה את השלמת המיזוג עד לקבלת מידע נוסף על פעילות סנט־טק. בנקסט ג'ן ובסנט־טק שמות מוכרים רבים, בהם יו"ר המל"ל לשעבר, האלוף במיל' יעקב עמידרור שמכהן כיו"ר דירקטוריון נקסט ג'ן; יניב חברון, לשעבר הכלכלן הראשי של אקסלנס, שמכהן כמנכ"ל נקסט ג'ן; שולם לפידות, לשעבר מנכ"ל אי.די.בי פתוח, שמכהן כמנכ"ל זמני של סנט־טק (החברה מחפשת מנכ"ל חדש); ובשבוע שעבר פורסם בתקשורת שפרופסור זאב רוטשטיין, לשעבר מנהל בתי החולים שיבא והדסה, מונה לתפקיד יו"ר המועצה המדעית המייעצת לסנט־טק.
נקסט ג'ן הודיעה על כוונה למזג לתוכה את סנט־טק כבר באפריל 2020. אם הרשות לא תמנע את המיזוג המעוכב צפויים בעלי המניות בנקסט ג'ן להחזיק ב־25% מהחברה הממוזגת ובעלי מניות סנט־טק יחזיקו ב־75%. אחרי שאיבדה 70% משווייה מהשיא בינואר, שווי השוק של נקסט ג'ן - 91 מיליון שקל - משקף שווי של 364 מיליון שקל לחברה הממוזגת, שווי גבוה מאוד לחברה בשלב התחלתי של פיתוח.
מהדיווחים של נקסט ג'ן לבורסה עולות שאלות קשות האם הטכנולוגיה של סנט־טק הגיעה לבשלות או שהיא מצוייה בשלב פיתוח התחלתי בלבד, וסימן שאלה גדול עוד יותר לגבי יעילות היישום הראשונה של הטכנולוגיה הזו — מכשיר נשיפה לאבחון קורונה. מידע עדכני יחסית על מצב החברה ניתן לקבל מהדיווח של נקסט ג'ן לבורסה מ־4 באוקטובר השנה, שמכיל מסמכים לקראת אישור המיזוג, ובהם סקירה של פעילות סנט־טק.
הפער שבין הדיווחים לבין המציאות
סנט־טק מפתחת מערכת לניתוח מהיר של אויר ננשף לצורך זיהוי מצבי חולי הנגרמים על ידי פתוגנים כגון וירוסים וחיידקים וכן מצבים פתולוגיים הנגרמים כתוצאה מהתפתחות תאים סרטניים, ניוון של תאים ואירועים קרדיאליים. החברה נוסדה באוקטובר 2019 וחודשים ספורים לאחר הווסדה בחרה להתמקד בפיתוח מערכת לזיהוי נוכחות של וירוס קורונה. מערכת זו מבוססת על מכשיר נשיפה קיים שנרכש מחברה גרמנית, וממתוג תחת השם VOX. דיווחים אופטימיים של החברה לגבי התקדמות ותוצאות ביניים של הניסוי שערכה בבית החולים אסף הרופא הקפיצו את מחיר המניה במהלך ינואר 2021 למחיר שבשיאו שיקף שווי של מיליארד שקל לחברה הממוזגת.
3 צפייה בגלריה
מימין יו"ר נקסט ג'ן יעקב עמידרור, פרופ' זאב רוטשטיין יועץ לסנט־טק, המנכ"ל הזמני שולם לפידות ומנכ"ל נקסט ג'ן יניב חברון
(צילומים: אלעד גרשגורן, עמית שאבי, חיים צח, עמית שעל)
אך בהמשך התברר שהפער שבין האופטימיות שהציגה החבררה באותו חודש לבין המציאות גדול. לפי דיווחי החברה, בין מאי 2020 לאוגוסט 2020 היא בצעה ניסוי בבית החולים מאיר. במסגרת הניסוי נדגמו ביופסות נשיפה מ־36 חולים ומ־18 אנשים בריאים.
למעשה מדובר באיסוף דגימות שיאפשרו זיהוי מולקולות שיאפיינו את חולי הקורונה. באמצעות בדיקות אלו ניתן להתחיל לכייל את מערכת האבחון. אך שתי הבעיות העיקריות הן שמדובר במדגם קטן, ובנוסף, מדובר במדגם של חולים שאושפזו בבית חולים, ולכן הוא לא כולל נשאי וירוס קורונה ללא תסמינים. בעקבות הניסוי פרסמה החברה כי "הצליחה לזהות את הביטוי הגנטי של נגיף הקורונה בנשאי הנגיף". ביוני 2020 אספה החברה דגימות נוספות במסגרת שיתוף פעולה עם צה"ל, אך פעילות זו הושהתה.
אף גורם רגולטורי רציני לא ייתייחס לתוצאות ניסוי שמתבסס על נתוני "אימון" לצורך אישור לשיווק של מכשור רפואי. השוואת נתוני בדיקה זו עם בדיקה של טכנולוגיה מתחרה אינה רלבנטית ומהווה הטעיה רטורית
הניסוי הגדול יותר שבצעה סנט־טק נערך בבית החולים אסף הרופא (שמיר). ב־14 בינואר השנה פרסמה נקסט ג'ן תוצאות ביניים של הניסוי לאחר בדיקת כמה מאות דגימות ועליו כתבה בדיווח לבורסה באוטובר השנה: "בחודש נובמבר 2020, החלה החברה ניסוי נוסף - ניסוי וולידציה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). בחודש ינואר 2021, חלה התקדמות בניסוי הוולידציה - החברה הצליחה למפות ביומרקרים ייחודים המאפשרים זיהוי חולי קורונה בשלבים שונים של המחלה (חולים אסימפטומטיים וסימפטומטיים).
הזיהוי על בסיס הביומרקרים אשר מופו הינו ברמת דיוק גבוהה במיוחד כאשר על פי המודלים המתמטיים המקובלים על ידי הגופים הרגולטוריים, הם עומדים על רגישות (sensitivity) גבוהה מ־ 91.0% וסגוליות (specificity) גבוהה מ־91.2%. בכך חצתה החברה את הרף הנדרש לבדיקת דיאגנוסטיקה בעלת יעילות מקבילה לפחות לשיטת סטנדרד הזהב הקיימת היום (PCR) לצורך הגשה לאישור רגולטורי ב־FDA".
הניתוח הזה התייחס, כאמור, לכמה מאות תצפיות ראשונות של הניסוי. ניסוי לבחינת יעילות מערכת אבחון צריך להגדיר מראש את הביומרקרים שאותם מערכת האבחון תזהה. אך הפעילות של סנט־טק בבית החולים אסף הרופא היתה מיפוי ביומרקרים מהנבדקים. מדובר על שלב שמקובל לבצע לפני תחילת ניסוי, איסוף הנתונים שיעזרו לכיול המערכת ושעליהם תתבצע בהמשך בדיקה על נבדקים אחרים לבחינת השערת הניסוי — שכלי האבחון יעיל.
נתוני הרגישות והסגוליות שהחברה דווחה עליהם לא רלבנטיים מכיוון שמהדיווח הזה עולה שהם בחרו את תמהיל הביומרקרים שישיגו את התוצאות הטובות ביותר. למעשה מדובר בלקיחת נתוני "אימון" (Training) ולא נתוני "בדיקה" (Testing) שמהם ניתן לתפור את התוצאות. אף גורם רגולטורי רציני לא ייתייחס לתוצאות ניסוי שמתבסס על נתוני "אימון" לצורך אישור לשיווק של מכשור רפואי, ודאי שלא ה־FDA. השוואת נתוני ה"אימון" של בדיקה זו עם נתוני "בדיקה" של טכנולוגיה מתחרה היא לא רלבנטית ואף מהווה הטעיה רטורית. בנוסף, על פי רוב, חברות אבחון רפואי רציניות דנות מראש עם ה־FDA על תוואי הניסוי שיידרש לצורך האישור לשיווק, דבר שלא בוצע במקרה זה.
תוצאות הניסוי שלא הגיעו לדיווח
בחודש מאי 2021 השלימה סנט־טק בדיקה של קרוב ל־2,000 איש במסגרת הניסוי. בניגוד לדיווח מינואר החברה נמנעה מפרסום נתונים עדכניים לגבי רגישות וסגוליות התוצאות על המדגם הגדול יותר. לצערנו, התרגלנו בישראל בסקטור הביומד שלעיתים כאשר יש לחברה ציבורית נתון חיובי היא ממהרת לדווח עליו, וכאשר הנתון פחות אופטימי הוא לא מדווח. מצב זה דורש מהמשקיעים להבין שאם לא מפורסם נתון מסויים, יתכן מאוד שזה נובע מכך שהוא לא טוב מבחינת החברה. בדו"ח שפורסם באוקטובר השנה נכתב בתיאור ניסוי זה "דו"ח תוצאות ראשוני התקבל במהלך יולי 2021." נקסט ג'ן לא פרסמה פירוט של תוצאות אלו.
רק לאחר ביצוע קרוב ל־2,000 דגימות דווחה החברה על כך שהיה בידי החברה מספיק מידע כדי להפוך את הליך הדגימה לאוטומטי. בדו"ח שסוקר את פעילות החברה נכתב שדיגום 2,000 נבדקים נוספים לניסוי החל באוגוסט 2021 וצפוי היה להסתיים באוקטובר 2021 (כאמור, דו"ח זה פורסם בתחילת אוקטובר). ב־26 ביולי השנה דווחה החברה שלאחר השלמת פיתוח מערכת דגימת הנשימה האוטומטית ושילובה במערכת ה־VOX המפותחת על ידיה, תתחיל נקסט ג'ן בשבועות הקרובים בביצוע דגימות בבית החולים אסף הרופא. נקסט ג'ן עדיין לא פרסמה מידע לגבי התקדמות הבדיקות אלו שהחלו באוגוסט.
מאותו דיווח מאוקטובר עולה שיש קושי במערכת הדגימה האוטומטית מכיוון שמכשיר הנשיפה שנרכש מהחברה הגרמנית לא מתאים לכך. בדו"ח זה, בסעיף שמתאר את הסכם המסגרת לרכישת מכשירי הנשיפה נכתב כי לאחריו "החברה הבינה כי תידרש לשנות ולהוסיף רכיבי חומרה משמעותיים במערכת ה־VOX כדי להפוך את תהליך איסוף האוויר הנשוף לאוטומטי.
עד כה החברה רכשה 12 מכונות מהחברה הגרמנית כאשר 10 מהן תחת הסכם המסגרת, ו־2 מהן במסגרת רכישה קודמת." ובבהמשך נכתב: "אחרי שורה של בדיקות וניסויים פנימיים שערכה החברה על הגרסה של מערכת ה־VOX, הכוללת את מערכת הדיגום האוטומטית, הבינה החברה כי יידרשו השינויים המהותיים במערכת שהינם נחוצים על מנת להבטיח את איכות ורמת הדיוק של הבדיקה ואת היכולת לחזרתיות הנדרשת על ידי הגופים הרגולטוריים".
כלומר, מערכת הנשיפה שבה משתמשת נקסט־טק, לפי דיווחיה, לא מתאימה לביצוע הדגימה האוטומטית ונדרשים שינויים מהותיים בחומרה שלה או מעבר למערכת של חברה אחרת (שכנראה יצטרכו לבצע גם בה התאמות). ממידע זה, שמופיע רק בסקירה הכללית של החברה ולא מופיע בדיווחים המיידיים שלה, עולות שאלות לגבי המשך הניסוי שמתבצע באסף הרופא ולגבי בשלות הפיתוח של מערכת האבחון של סנט־טק. למרות כל אלו, באותו דיווח נכתב: "החברה מעריכה שתחל בפעילות מסחרית במהלך שנת 2022". אופטימיות זה שם המשחק כאשר מגייסים הון בבורסה הישראלית לחברות ביומד.
שמות שזכו לחשיפה תקשורתית רבה מוצאים את דרכם כיועצים לחברות מסוג זה, אך ספק אם התועלת המדעית שלהם גבוהה משל העמיתים שלהם, ונראה שבחירתם מושפעת מצורך ביחסי ציבור לשם גיוסי ההון
סנט־טק דווחה בספטמבר על קבלתו של תקן ISO 13485 מבודק חיצוני. בדיווח מחודש אוקטובר כותבת החברה "לאחר קבלת תקן זה תתקדם החברה להגשת בקשה לאישור לשיווק של המערכת באירופה (CE), בארה"ב (FDA) ובישראל (אמ"ר)". ה־FDA דורשת הוכחת יעילות דומה לזו של מכשירים דומים, ולכן למרות קבלת התקן ספק רב אם יתקבל אישור לשיווק בארה"ב.
דרישות האישור לשיווק באירופאה מקלות בהרבה, וייתכן שהוא יתקבל מכיוון שאין נזק בבדיקה, אך ללא הוכחת יעילות החברה לא צפויה להגיע למכירות. סנט־טק חתמה על כמה הסכמים עם מפיצים לשיווק עתידי של מערכת האבחון, אך בהסכמים אלו המפיצים לא שלמו דבר לחברה, ולכן הם מהווים אופציה ללא עלות שקיבל המפיץ, והם לא נותנים אינדיקציה לכך שהמפיץ מאמין במערכת האבחון. בסוף אוגוסט פרסמה סנט־טק על שיתוף פעולה שלה עם המכון למחקר ביולוגי. במסגרת ההסכם, עלויות הפעילות יהיו על סנט־טק והמכון יזכה לתמלוגים, ולכן גם בכך אין הבעת אמון משמעותית בטכנולוגיית החברה.
טענות להתנהלות כספית לא תקינה
מדו"חות סנט־טק עולה שההוצאות התזרימיות שלה ב־2020 עמדו על 6.1 מיליון שקל, מתוכן 2 מיליון שקל היו לצורך רכישת רכוש קבוע. במחצית הראשונה של 2021 ההוצאות התזרימיות עלו ל־7.9 מיליון שקל, מתוכן 2.5 היו לצורך רכישת רכוש קבוע. בסוף יוני 2021, קופת המזומנים של סנט־טק הכילה 7.7 מיליון שקל. סנט־טק גייסה 24 מיליון שקל ממשקיעים עד סוף יוני 2021, מתוכם 5 מיליון שקל הוחזרו לשלושה בעלי מניות שאיתם היתה לחברה מחלוקת לגבי חלקם במניות החברה.
אותה מחלוקת חשפה טענות להתנהלות לא תקינה בסנט־טק, בהן על הוצאת כספים לא תקינה מהחברה. תרומתה של נקסט ג'ן למימון של סנט־טק היא הלוואות של 3.9 מיליון שקל. במקביל, ברבעון הרביעי של 2020 והראשון של 2021 גייסה נקסט ג'ן 12 מיליון שקל ממשקיעים שונים - כולל תמורת מימוש אופציות - כשחלק מתמורת הגיוס נועדה לרכישת פעילות נוספת - מוצר בפיתוח של עטים להזרקת אינסולין לצורך ניהול הטיפול במחלת הסוכרת.
מערכת האבחון של הקורונה היתה צריכה להוות הוכחת ההתכנות לטכנולוגיה שעליה מתבססת סנט־טק לאבחון מחלות. החדשנות בטכנולוגיה היא התבססות על תוצרים של הגוף שנובעים מהמחלה ולא ריצוף גנטי ישיר של הגורם למחלה. חדשנות זו צפויה לגרום קשיים רבים. למשל, יתכן דמיון בתגובת הגוף לוירוסים שונים (קורונה, שפעת ואחרים), ואז גם אם המערכת תצליח להוכיח תגובה לוירוס היא תתקשה באבחון של הווירוס או החיידק הוביל למצב זה.
דבר זה עלול להקשות על קבלת אישור לשיווק. אבל כבר ביישום לבדיקת קורונה, עד עתה, סנט־טק לא הצליחה ליצור מערכת אבחון אוטומטית ויעילה. הדיווחים שלה, שמציגים אופטימיות חרף הקשיים העצומים בפיתוח, יוצרים אי־נוחות לגבי אותם דיווחים. התבססות החברה על שמות מוכרים עלולה להתברר כ־Name Dropping. לעיתים קרובות עדיף לראות מנכ"ל או יו"ר שמגיעים מהתחום המקצועי שבו עוסקת החברה, ולא כאלו עם ניסיון בניהול מערכות גדולות. כך גם שמות שזכו לחשיפה תקשורתית רבה מוצאים את דרכם כיועצים לחברות מסוג זה, אך ספק אם התועלת המדעית שלהם גבוהה משל העמיתים שלהם, שפחות נחשפו לתקשורת, ונראה שהבחירה מושפעת מצורך של יחסי הציבור לצורך גיוסי ההון.
החברות הבעייתיות של ת"א־ביומד
מדד ת"א־ביומד הושק בבורסה ב־2 במרץ 2010 בשער של 1116.1 נקודות. כעת, אחרי שאיבד 78% מאז השקתו, ערך המדד הוא 248 נקודות בלבד. משמעות הדבר היא שמי שהשקיע במדד 1,000 שקל עם השקתו נשאר כעת עם 222 שקל בלבד. לשם השוואה, מדד ת"א־125 עלה ב־75% באותו פרק זמן. מאז 2014, בכל שנה - למעט 2020 שהושפעה ממגפת הקורונה - מדד הביומד הציג תשואה שלילית ובנוסף הציג תשואת חסר יחסית למדד תא־125. בישראל יש תעשיית ביומד מצויינת, וכך גם חלק קטן ממניות הביומד שנסחרות במדד זה. אך קשה להתעלם מהבעיה הקיימת בחלק ניכר בחברות מהתחום שנסחרות בתל אביב — חברות שתלויות בגיוסי הון חוזרים לצורך מימון הפעילות, שחלקן נרשם למסחר בבורסה לפני שהיתה בשלות מספיקה למוצרים שהחברה פתחה. אם המיזוג של סנט־טק לתוך נקסט ג'ן יושלם, המניה הממוזגת תכנס למדד הביומד, ולא נתפלא אם גם מניה זו תיצור תשואת חסר למשקיעים במדד.
מסנט-טק נמסר כי "הכתבה שגויה ומטעה. תשקיף המדף שהוגש לאישור רשות ני"ע מכיל תשובות והבהרות לכל השאלות שעולות בה. אנו מזמינים את הקוראים לקרוא את הנתונים המדוייקים והעדכניים, לכשיתאפשר לפרסמם במלואם".
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק
