בלעדיהאב סקיוריטי שכרה חוקרים לבדיקת חשד שהמייסד מעל בכספי החברה
בלעדי
האב סקיוריטי שכרה חוקרים לבדיקת חשד שהמייסד מעל בכספי החברה
הנהלת חברת הסייבר שכרה משרד חקירות לבדיקת חשדות נגד המייסד והמנכ"ל לשעבר אייל משה, שלפיהם עשה שימוש במיליוני שקלים מכספי החברה לשיפוץ הבית שרכש בכרם התימנים. נבדקת גם אמינות הדיווחים על עסקאות עם ויזה העולמית וחברת סייבר גרמנית
הדרמות בהאב סקיוריטי לא נגמרות. ל"כלכליסט" נודע כי בעלי המניות בחברת הסייבר הישראלית שנסחרת בנאסד"ק, בראשות גיא בן־ארצי מקרן ויזריון (12.9%), והנהלת החברה בראשות עוזי מוסקוביץ', יצאו למלחמה נגד המנכ"ל לשעבר והמייסד אייל משה.
בן־ארצי ומוסקוביץ' שכרו משרד חקירות חיצוני על מנת לחקור מספר חשדות נגד משה ובת זוגו, איילת ביתן, שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, מעלו בכספי החברה בהיקף של מיליוני שקלים, וכן ביחס לאי־סדרים נוספים. בין היתר, משרד החקירות בדק חשדות שלפיהם בני הזוג עשו שימוש בכספים של האב סקיוריטי לצרכים אישיים, שנוגעים לבית שרכשו בכרם התימנים בתל אביב והוצאות שונות שקשורות אליו. בשבועות האחרונים נפגשו אנשי משרד החקירות עם בעלי מקצוע שנשכרו על מנת לטפל בשיפוץ הבית ובנושאים שונים שקשורים אליו, על מנת לבדוק כיצד בוצע התשלום ומה המקורות שלו. עוד נודע כי אחד מבעלי התפקידים הבכירים בהאב סקיוריטי אמר בשיחות פרטיות ש"חצי מהבית של משה שייך לחברה".
במהלך הבדיקה שיזמה הנהלת האב סקיוריטי החדשה עלו גם חשדות לכאורה ביחס לאמינות הדיווחים של החברה בנוגע לשתי עסקאות — האחת משנת 2021, שבמסגרתה דיווחה על שת"פ למכירת שרתים ושימוש בתוכנה שלה לחברה בשליטת ויזה העולמית בהיקף של 81 מיליון שקל; והשנייה, משנת 2022, שבמסגרתה החברה רכשה תוכנה מחברת אירופית, כנראה גרמנית, תמורת 10 מיליון דולר, בתוספת תשלום מותנה של 12 מיליון דולר.
ויזה מכחישה כל קשר להאב סקיוריסטי ומסרה כי "ביצענו כמה בדיקות צולבות על מנת לוודא שהאב סקיוריטי אינה שותפה של ויזה, אינה ספקית שלה ואינה לקוחה שלה. אין לוויזה קשרים ידועים עם האב סקיוריטי".
עוד נודע כי בימים אלו משרד החקירות מגבש דו"ח בנושא וממצאים ראשונים כבר הועברו להאב סקיוריטי. לכשיושלם גיבוש הדו"ח, בכוונת החברה לפרסם אותו לציבור באמצעות דיווח לבורסה. משה, שהודח מהחברה בפועל אך מכהן באופן פורמלי כנשיא, אמר ל"כלכליסט" כי הוא מודע לחקירה ולומד את הנושא.
האב סקיוריטי (Hub Security), שנוסדה ב־2017, נמחקה מבורסת ת"א באמצע פברואר, לאחר שהשלימה מיזוג עם ספאק אמריקאי. אבל שום דבר בהליך המיזוג של החברה עם הספאק לא הלך חלק וסימני השאלה סביב החברה הלכו ונערמו.
ספאקים הם חברות שמנפיקות ומגייסות כסף מהציבור במטרה למזג לתוכן חברות פרטיות בתוך פרק זמן מוגדר, לרוב שנתיים, ואם הן לא מוצאות מיזוג הן מחזירות את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית. בהתאם, מיזוג עם ספאק מתבצע בשני שלבים. בשלב ראשון הספאק מגייס כספים ממשקיעים במועד ההנפקה לפי מחיר של 10 דולר למניה. בשלב זה המשקיעים לא יודעים עם מי יתמזג הספאק, ולכן יש להם את הזכות למשוך את ההשקעה שלהם לאחר שיוכרז מיזוג. לאחר שנחתמת עסקת מיזוג מתבצע גיוס נוסף שנקרא Pipe. לרוב בשלב זה משתתפים בגיוס גופים מוסדיים וקרנות השקעה לסוגיהן. את הכסף הזה לא ניתן לפדות.
כבר בתחילת הדרך לא היה מדובר במיזוג שגרתי, משום שבמועד חתימת העסקה האב סקיוריטי כבר הייתה חברה נסחרת בבורסת ת"א, שגם אליה נכנסה ביוני 2021 באמצעות מיזוג עם שלד לפי שווי של 89 מיליון דולר. הספאק שאיתו חתמה האב סקיוריטי על מיזוג במרץ 2022 לפי שווי אסטרונומי של 1.28 מיליארד דולר להאב סקיוריטי — זאת בשעה שהחברה נסחרה בבורסת ת"א לפי שווי של 254 מיליון דולר — גייס 173 מיליון דולר. האב סקיוריטי דיווחה כי במסגרת גיוס ה־Pipe היא תגייס 50 מיליון דולר נוספים מגופים מוסדיים. אלא שמשקיעי הספאק בחרו לפדות את ההשקעה כולה, וגם המשקיעים המוסדיים לא עמדו בהתחייבות שלהם להזרים את הכסף.
המשקיעים המוסדיים המדוברים הם ברובם לא מוסדיים גדולים ומוכרים. מדובר על חברה בשם איי־לאבס, שהתחייבה להשקיע 10 מיליון דולר וגם לגייס משקיעים נוספים על מנת להגיע לאותם 50 מיליון דולר; קרן ההשקעה MoFo Holdings שבניהול משה שלייסר התחייבה להשקיע 25 מיליון דולר; קרן הגידור ורייזון שבניהול בן־ארצי התחייבה להשקיע 5 מיליון דולר; וקרן קולבר־וולף התחייבה להשקיע 10 מיליון דולר.
לאיי־לאבס יש גם קשר לאלי רייפמן, שנדון ב־2011 לארבע שנות מאסר על הונאה פיננסית בחברת אמבלייז. במסגרת המאמצים לגיוס משקיעים, הציעה איי־לאבס למשקיעים פוטנציאליים לשוחח עם רייפמן בנוגע למהלך ולחברה. ככל הידוע, עד לאחרונה רייפמן היא פעיל בהאב סקיוריטי מאחורי הקלעים. במסגרת הבדיקה, נבדק גם הקשר של רייפמן לחברה ולאירועים השונים בה.
בסופו של דבר האב סקיוריטי גייסה 4 מיליון דולר בלבד במקום 223 מיליון דולר. כך שהמיזוג היה בפועל יותר רישום לנאסד"ק במקביל למחיקה מבורסת ת"א מאשר ביצוע הנפקה. וכך, האב סקיוריטי החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק האמריקאית ב־1 במרץ לפי שווי של 251 מיליון דולר. כיום שווי השוק של החברה עומד על כ־122 מיליון דולר בלבד.
זמן קצר לפני שהחלה להיסחר בנאסד"ק, במהלך פברואר, הדיח דירקטוריון האב סקיוריטי את המייסד והמנכ"ל משה, ואת מקומו תפס מוסקוביץ', היו"ר עד לאותה עת. גם בת זוגו של משה, ביתן, שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש, התפטרה. החברה הכריזה כי משה יהפוך לנשיא וירכז את פעילותה בארה"ב, אולם משה נעלם מאתר החברה ואף לא נכח בטקס לחיצת הפעמון המסורתית בנאסד"ק, עם תחילת המסחר במניה, אף שאירוע זה הביא גם את הבכירים שממוקמים בארץ להגיע לארה"ב במיוחד.
מי שמונה ליו"ר החברה במקום מוסקוביץ' הוא קסביאן נוריאל, שמשמש כבר 13 שנים כקונסול כבוד של טנזניה בישראל. מעבר לכך, עם מעבר החברה להיסחר בארה"ב, עזבו אותה שני דח"צים - מוטי פרנקו וזאב צל – שאותם החליפה ליאת אהרונסון שנחקרה בעברה בפרשת השוחד של חברת סימנס ובכירי חברת החשמל. אהרונסון העידה לאחר שפתחה לבעלה אורן אהרונסון, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, חשבון בנק באוסטריה על מנת שיופקדו אליו כספי שוחד. אורן אהרונסון שימש כעד מדינה במהלך החקירה של רשות ניירות ערך, שהחלה ב־2006. בחקירתה ברשות הסבירה ליאת אהרונסון על פתיחת החשבון באוסטריה כי "לא הייתי מעורבת. לא ידעתי כלום ולא רציתי לדעת".
משה תכנן להיות אחד המרוויחים הגדולים מכניסת האב סקיוריטי לנאסד"ק. באמצע נובמבר 2022 האב סקיוריטי זימנה אסיפת בעלי מניות שבמסגרתה בעלי המניות היו אמורים להצביע על מהלכים שנועדו "להתאמת החברה לסטנדרטים של חברה ציבורית הנסחרת בבורסת נאסד"ק". בין היתר, בעלי המניות היו אמורים להצביע על שינוי מדיניות התגמול ותיקון תוכנית האופציות, בצורה שהייתה מביאה לזינוק של פי 5 בעלות השכר הכוללת של משה וביתן, משכר בעלות מצרפית של 6.8 מיליון שקל בשנה לשכר בעלות מצרפית של 34.9 מיליון שקל בשנה.
בעלי המניות של החברה התכוונו להצביע נגד אישור התגמול המבוקש לבני הזוג, אך עוד לפני שהתקיימה הצבעה, האב סקיוריטי הודיעה שהיא מורידה את הנושא מסדר היום. עם זאת, החברה הבהירה שלאחר השלמת המיזוג עם הספאק, כשתהפוך לחברה שנסחרת בנאסד"ק בלבד, נושא התגמול יובא לאישור מחדש. באותה העת לא דיווחה החברה מה יהיה היקף התגמול המבוקש. אולם בינתיים בני הזוג מצאו את עצמם מחוץ לחברה ותחת חקירות מטעמה.
