ריאיון"אם ממשלות לא יאפשרו יצוא גז, אף אחד לא ישקיע בקידוחים חדשים"
ריאיון
"אם ממשלות לא יאפשרו יצוא גז, אף אחד לא ישקיע בקידוחים חדשים"
מתיוס ריגס, מנכ"ל חברת חיפושי הנפט והגז אנרג'יאן, מתייחס להשקעות של החברה בישראל (“80%-70% מהעסקים שלנו כאן"), תוקף את הירוקים (“האירופים טעו כשהקשיבו להם"), ומספר על העסקים בצל המלחמה באוקראינה (“נורא שאנחנו מרוויחים מסבל של אנשים")
המשרדים הישראליים החדשים של חברת אנרג'יאן נמצאים בקומה ה־60 מתוך 61 הקומות של מגדל עזריאלי שרונה - המגדל הגבוה בישראל. אנרג'יאן, שנוסדה ביוון, עוסקת בחיפושי נפט וגז טבעי, ונסחרת בבורסות לונדון ותל אביב. החברה עלתה לכותרות בישראל ב־2016, לאחר שרכשה את שדות הגז תנין וכריש מקבוצת דלק בעקבות מתווה הגז הממשלתי.
מתיוס ריגס, לשעבר בנקאי השקעות, הוא המנכ"ל והבעלים של אנרג'יאן (מחזיק ב־11.18% ממניותיה). הוא יווני המתגורר בלונדון, וחי על הציר שבין אתונה, לונדון ומילאנו. ריגס מבקש לפתוח את הראיון בצפירת הרגעה: "אנשים לא צריכים לחשוש שהתעשייה הזאת גורמת נזק לסביבה. אנחנו החברה היחידה שעושה קידוחי נפט ביוון, יש לנו שדה נפט צמוד לאי תאסוס, ובמשך 40 שנה הקידוחים התקיימו לצד התיירות והדיג המקומיים ללא תקלות".
למה החלטתם להשקיע בישראל?
"לישראלים וליוונים יש הרבה במשותף, ואנחנו מבינים היטב את הגיאולוגיה של המזרח התיכון. זה כמו שישראלים משקיעים בנדל"ן ביוון".
ישראלים משקיעים בנדל"ן ביוון כי הוא זול משמעותית מנדל"ן ישראלי, האם ייצור גז בישראל רווחי במיוחד עבור חברות זרות?
"אנחנו חיים בעולם גלובלי, ועלות ייצור הגז בישראל זהה לעלויות במקומות אחרים. בישראל לוקחים כמות הוגנת (fair-share) של מיסוי ותמלוגים. אנחנו לא ארגון פילנתרופי, אבל אנחנו עסק שישלם הרבה מס לממשלה הישראלית, 80%-70% מהעסקים שלנו נמצאים בישראל. ישראל היתה הזדמנות עצומה עבורנו, ושר האנרגיה דאז יובל שטייניץ סמך עלינו שנביא תחרות ושנתחרה עם שברון ונובל אנרג'י. השקענו קרוב ל־2 מיליארד דולר מאז נכנסנו לישראל, והתוצאה של זה היא שמחיר הגז הטבעי ירד מ־6 ל־4 דולר (ליחידת חום; י”ש). הבאנו תחרות אמיתית וחיסכון גדול לחברות האנרגיה בישראל. ישראל היא זו שהרוויחה.
“ביחס למה שקורה באירופה, ישראל זו המדינה היחידה שיש בה מחירים יציבים ומלאי גז שמספיק לתעשייה המקומית וגם ליצוא. ישראל נהפכה ממדינה שנסמכת על יבוא למדינה עם ביטחון אנרגטי שיכולה לייצא. יוון ואיטליה החליטו לפני כמה שנים לעבור לאנרגיה ירוקה ולהפסיק לחפש גז, וכיום המחירים שם גבוהים פי שישה מבישראל. הגענו לישראל כי הממשלה היתה פתוחה להשקעות. האירופים עשו טעות אדירה כשהקשיבו לקולות של הירוקים".
התייחסת לירוקים, האם היית משקיע עכשיו באנרגיה מתחדשת?
"כדי לנהוג במכונית חשמלית, עדיין צריך חשמל, שמיוצר מהשמש והרוח וגם מדלק פוסילי. אנחנו משקיעים באחסון ולכידת פחמן ובטכנולוגיות מימן. אנחנו חברת האנרגיה הראשונה בעולם שהתחייבה לאפס פליטות פחמן ב־2050".
אתה מודאג מכך שהחברה שלך תורמת להתחממות הגלובלית?
"זו לא החברה שלי שתורמת להתחממות הגלובלית, אלא כל מי שמשתמש במוצרים האלה. כולנו רוצים לחיות בעולם טוב יותר, אבל השאלה היא אם אנחנו מוכנים לשנות את צורת החיים שלנו. כי אם לא, ואנחנו מחפשים אשמים - והאשמים הם חברות הגז, אז שום דבר לא ישתנה. אנחנו יושבים במגדל בתל אביב בקומה ה־60 עם מזגן 24/7 ואף אחד לא מעוניין לרדת במדרגות, לכבות מזגן או לא לקחת את הרכב לעבודה".
אתה חושב שההתחממות הגלובלית היא בעיה של “העולם הראשון”?
"רוב האנשים מדברים וחולמים ירוק ולא עושים כלום. כולם רוצים בית מבטון ולא מבוץ ורוצים תחבורה שנוסעת. אנחנו לא רק מדברים על התחממות גלובלית, אלא גם מצמצמים את טביעת הרגל הפחמנית שלנו. השקענו חצי מיליארד דולר בלכידת פחמן ביוון”.
באחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי באסדת לווייתן היו כ־100 תקלות בשנתיים. האם המצב אצלכם יהיה שונה?
"אנחנו פועלים ביוון כ־40 שנה ומעולם לא היתה בעיה. חוקרים אקדמיים בחנו באחרונה את השפעת האסדה על נהר סמוך, ומצאו אפס השפעה על הסביבה. ביצענו החלטה יקרה ומודעת להתקין את האסדה 90 ק”מ מהחוף כדי לצמצם את הסיכון. אנחנו בקשר עם הקהילות המקומיות ונותנים להן בחזרה (אנרג'יאן תרמה כ־1.7 מיליון שקל למועצה האזורית חוף הכרמל, אך המועצה החליטה לדחות את התרומה לאחר מחאות; י”ש). יש כאלה שחושבים שזה שוחד, אבל אנחנו לא משתיקים אף אחד וגם אי אפשר לעשות את זה".
לפני כמה ימים פורסם ב"כלכליסט" כי אנרג'יאן דורשת מתחנת הכוח דליה אנרגיה פיצוי של בין 344 מיליון שקל ל־1.3 מיליארד שקל. דרישת הפיצוי היא על רקע הפרת ההסכם בין הצדדים, שבמסגרתו היתה דליה אמורה לרכוש גז טבעי ממאגר כריש. בשל העיכובים בתחילת ההפקה המסחרית של המאגר, דליה התקשרה בהסכם חלופי עם מאגר תמר - וההסכם עם אנרג'יאן בוטל. מאגר כריש אמור היה להתחיל בהפקה בשנה שעברה.
מתי צפויה הפקה של גז ממאגרי כריש ותנין? מדוע היא מתעכבת?
"ברבעון השלישי של 2022. העיכוב נבע ממגפה שהעולם לא ראה 100 שנה, שהובילה לשיבושים בייצור ובאספקה. המספנה הסינגפורית שבה אנחנו בונים את האסדה הצפה היתה סגורה לחלוטין במשך ארבעה חודשים ולא היתה לנו גישה אליה, ואחרי שהיא נפתחה לא נתנו לעובדים שלנו להיכנס למדינה - ותפוקת המספנה ירדה בגלל המגבלות. העבודה על האסדה צפויה להסתיים בתוך שבועות ספורים, ומרגע שהיא יוצאת מסינגפור - ייקח לה 35 יום להגיע לישראל. זו הפעם הראשונה שאנחנו מפעילים אסדה צפה, אבל מדובר באסדה סטנדרטית".
מדוע אתם תובעים את דליה אנרגיה? זה נראה שלא עמדתם בתנאי ההסכם ולכן הם ביטלו.
"כשאתה חותם על חוזה ל־15 שנה, אתה לא משנה אותו בהתאם למחיר המשתנה של הגז. אם אתה מתחייב על מחיר כשהוא גבוה ואז שובר את ההסכם כשהוא נמוך - אז אתה צריך לשלם מחיר. העיכוב נבע מהקורונה, שהיא מקרה קלאסי של כוח עליון. אם אני לא טועה, שילמנו קנס של 24 מיליון דולר על העיכובים, ודליה היא הלקוח היחיד שאיבדנו".
העיכובים בהפקת הגז צפויים להשפיע לרעה על תוצאות בזן.
"בזן שילמה יותר מ־6 דולר (ליחידת חום; י”ש) לפני שנכנסה לשוק. בשלוש השנים האחרונות, בעקבות הכניסה שלנו, היא משלמת הרבה פחות. אם מישהו יחשב כמה כסף השוק חסך בשלוש השנים האחרונות, הוא יגלה שצריך לתת לנו פרס".
אתה מדבר על הכנסת תחרות לשוק, אבל כבר מכרתם את כל אספקת הגז שלכם קדימה. איך בדיוק תמשיכו לייצר תחרות ולגרום להורדת מחירים?
“ברוב העסקאות שלנו, הלקוח מחויב לרכוש רק 75% מכמות הגז שבהסכם, את שאר הגז נמכור ללקוחות כמו חברת החשמל, שחתמנו איתה עכשיו על הסכם. חוץ מזה, אנרג'יאן הודיעה כי היא חופרת חמש בארות נוספות, אז התחרות כאן והיא תימשך. אנחנו משקיעים 250 מיליון דולר בקידוחים חדשים".
ריגס: "מדינות צריכות לדאוג לביטחון האנרגטי שלהן, אבל אם ממשלות לא יאפשרו יצוא - אף אחד לא ישקיע. ישראל צריכה להתחבר לאירופה במקום להיות שוק קטן וסגור"
אתם מתכוונים לייצא גז לאירופה?
"מדינות צריכות לדאוג לביטחון האנרגטי שלהן, אבל אם ממשלות לא יאפשרו יצוא - אף אחד לא ישקיע. בתפיסה שלי, ישראל צריכה להתחבר לאירופה ולקחת חלק במערכת אנרגיה שיכולה להעביר חשמל וגז בשוק סחורות יציב, במקום להיות שוק קטן וסגור".
איך המלחמה באוקראינה והתזוזות במחירי הנפט משפיעות עליכם?
“אני שונא להגיד את זה, אבל אנחנו מרוויחים מזה כי אנחנו מוכרים גז ונפט במחיר גבוה יותר באירופה. זה דבר נורא שאנחנו מרוויחים מסבל של אנשים או מכך שאנשים מתים באוקראינה, ואני מתוסכל מכך שאף אחד לא עושה כלום כדי לעצור את זה. אני חושב שזה לא בריא לשווקים שמחירי הגז כל כך גבוהים ושאנשים בקרוב לא יוכלו לשלם חשבונות חשמל או אפילו לקנות לחם בסופרמרקט בגלל עליות המחירים”.
מניות האנרגיה זינקו באחרונה, אבל קרן הגידור Third Point החליטה למכור את האחזקה שלה אצלכם (9.54%). זאת הבעת אי־אמון בחברה?
"Third Point השקיעה בנו כבר ב־2013, לפני שנהיינו חברה ציבורית. היא השקיעה דרך קרן נאמנות סגורה שהיתה מוגבלת בזמן, ולכן נאלצה למכור ולסגור את הקרן. אי אפשר לדעת אם היא מכרה בתזמון נכון, הברוקרים והאנליסטים צופים מחירים גבוהים יותר ממה שיש היום. לדעתי, זה טוב ובריא שהיא מכרה, זה מגביר את הנזילות".
מתיוס ריגס (54)
- מצב משפחתי: נשוי + 2
- השכלה: תואר ראשון בהנדסת כרייה מאוניברסיטת אתונה ותואר שני בהנדסת נפט מאימפריאל קולג'
- תפקיד: מנכ"ל אנרג'יאן מאז 2007
- תפקידים קודמים: עבד כ־18 שנה בבנקאות השקעות ובהשקעות פרטיות בתחומי האנרגיה והשילוח
- עוד משהו: חי על הציר שבין לונדון, אתונה ומילאנו
