בלעדיקוך, קושנר בלנק וקרן קדמה בשישיה הסופית לרכישת כתר
בלעדי
קוך, קושנר בלנק וקרן קדמה בשישיה הסופית לרכישת כתר
שש הצעות לא מחייבות לרכישת כתר פלסטיק הוגשו לגולדמן זאקס, שמנהל את מכירתה מטעם הנושים. המטרה: למכור את החברה לפחות בגובה החוב שלה, שעומד על 1.25 מיליארד יורו. השלב הבא במכרז: הגשת ההצעות המחייבות, מתוכן יעלו 2—3 לשלב הסופי
למי יעבור הכתר? המרוץ למכירת כתר מתחמם. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר הוגשו לגולדמן זאקס, בנק ההשקעות שמנהל את מכירת החברה מטעם הנושים, ההצעות הלא מחייבות. שש הצעות הוגשו, ועל המציעים נמנים שמות גדולים בעולם העסקי.
ההצעות הוגשו על ידי קוך תעשיות; קרן קומיוניטי של ג'רמי בלנק וקרן הפרייבט אקוויטי הישראלית קדמה קפיטל, שמנהלות מגעים לצרף את קרן אפיניטי פרטנרס שמנוהלת על ידי ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ; קרן פורטיסימו הישראלית; קרן אייפקס הבינלאומית; קרן סיקמור פרטנס האמריקאית; וקרן פלטינום אקוויטי האמריקאית.
כתר מועמדת למכירה על ידי הנושים שלה כאשר מחיר המינימום במכרז עומד על גובה החוב כלפיהם – 1.25 מיליארד יורו. קרן BC פרטנרס הקנדית מחזיקה ב־80% מכתר, שאותם רכשה מידי משפחת סגול תמורת 1.4 מיליארד דולר ב־2016. משפחת סגול ממשיכה להחזיק ב־20%, ולכתר אף יש חוב כלפיה בהיקף של יותר מ־200 מיליון יורו. המשפחה תוכל לקבל חלק מהחוב ככל שכתר תימכר בסכום גבוה מ־1.25 מיליארד יורו. משום כך, המכירה עתידה להיות אקזיט עצוב ל־BC פרטנרס.
בשבועיים האחרונים הגיעו נציגי המציעים למשרדים ולמפעלים של כתר בלונדון, ניו יורק וישראל. במהלך הביקורים הציגה החברה למציעים מצגות הנוגעות למצבה הנוכחי, והובהר שמחיר המינימום עומד על גובה החוב המרכזי של כתר. השלב הבא יהיה שלב הגשת ההצעות המחייבות, שבתומו יעלו 3-2 הצעות לשלב הסופי. לפי ההערכות, ההצעות שהוגשו אינן הצעות לרכישת כתר רק במזומן, וחלק מהן מציעות גם ליטול חלק מהחוב.
החתן של טראמפ מול אלו שהפסיקו לתמוך בו: קוך תעשיות של משפחת קוך היא אחת משתי החברות הפרטיות הגדולות בארה"ב. מדובר בחברה שהחלה את דרכה בתחום האנרגיה, אך כיום היא חולשת על שלל תחומים, אולם הפעילות המרכזית שלה היא עדיין זיקוק נפט ויצור דלק. ההכנסות של האימפריה, שמעסיקה יותר מ־100 אלף עובדים, מוערכות במעל 100 מיליארד דולר בשנה. בשבוע שעבר העריכה סוכנות "בלומברג" את הונה של משפחת קוך ב־127 מיליארד דולר, מה שהופך אותה למשפחה השישית בעושרה בעולם לפי מדד המיליארדרים של "בלומברג".
משפחת קוך ידועה גם בהשפעה הפוליטית הרבה שלה, בעיקר באמצעות תרומות בהיקפים גדולים לפוליטיקאים רפובליקנים. היא ידועה כמשפחה רפובליקנית אידיאולוגית. השנה הסירה המשפחה את תמיכה מדונלד טראמפ, ששואף להיבחר שוב כמועמד הרפובליקני לנשיאות. המשפחה ידועה כמי שמחזיקה בדעות קפיטליסטיות קיצוניות. כלומר, כאלו שתומכות במיסוי נמוך עד לא קיים, היעדר רגולציה והיעדר מעורבות ממשלתית בשוק הפרטי.
משפחת קוך משקיעה גם בתחומי הטכנולוגיה ובארץ מייצג אותה בכל הנוגע להשקעות הון סיכון אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. ב־2020 השקיעה משפחת קוך 150 מיליון דולר בחברת המכשור הרפואי הישראלית אינסייטק, ומאז ביצעה עוד שלוש השקעות טכנולוגיות לפחות. משקיעה נוספת באינסייטק היא קרן יורק, מי שהיתה בעבר הבעלים של בית ההשקעות פסגות ושעל בכיריה בעבר נמנה בלנק, שכאמור ניגש למכרז באמצעות הקרן שלו, יחד עם קדמה קפיטל, ויתכן שאף קושנר, שאיתו מתנהלים מגעים.
הקרן של קושנר, אפיניטי פרטנרס, גייסה 3 מיליארד דולר בשנת 2021, רובם מקרן העושר הסעודית. הקרן כבר חתמה על הסכם להשקעה בעסקי הרכב ומימון הרכב של משפחת שמלצר, שמרוכזים בקבוצת שלמה. העסקה, שבמסגרתה הקרן תשקיע 570 מיליון שקל בתמורה ל־15% מהמניות, טרם הושלמה. הקרן גם ניהלה משא ומתן להשקעה בסוכנויות הביטוח של הפניקס.
קדמה קפיטל, שמנהלת מעל מיליארד שקל בשלוש קרנות, היא הגורם בקבוצה המתגבשת שמכיר את עסקי הפלסטיק בצורה המשמעותית ביותר. בשנים האחרונות היא השקיעה, בין היתר, 200 מיליון שקל בקבוצת זריחה, שפועלת בתחום הזרקות הפלסטיק, וכן כ־80 מיליון שקל בחברה דומה בשם פלס־פיט. בנוסף, הקרן רכשה 50% מיצרנית יריעות הפלסטיק לחקלאות פוליטיב לפי שווי של 270 מיליון שקל. אם הקבוצה תרכוש את כתר, יתכן שניתן יהיה לבצע סינרגיות עסקיות בין החברות האלו.
פורטיסימו, שהיא קרן הפרייבט אקוויטי השנייה בגודלה בישראל, גייסה בסוף השנה שעברה 1.1 מיליארד דולר לקרן השישית שלה, שממנה טרם ביצעה השקעות משמעותיות. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, הקרן חתמה על מזכר הבנות לרכישת השליטה בסלקום מידי דסק"ש, לפי שווי חברה של 2.6 מיליארד שקל.
אייפקס היא קרן פרייבט אקוויטי בינלאומית שפועלת בישראל, בין היתר, באמצעות קרן AMI שמנוהלת בידי זהבית כהן. את ההצעה הלא מחייבת לרכישת כתר הגישה באמצעות הקרן הבינלאומית שלה ולא הקרן הישראלית, בדומה לעסקה שבה רכשה את פסגות ב־2012.
סיקמור פרטנס ופלטינום אקוויטי הן שתי הקרנות הפחות מוכרות לקורא הישראלי, אולם מדובר על קרנות פרייבט אקוויטי גדולות. הראשונה, שפועלת מניו-יורק, מנהלת 10 מיליארד דולר ומתמחה בהשקעה בחברות קמעונאות, והשנייה, שפועלת מלוס אנג'לס, מנהלת 47 מיליארד דולר, ומעסיקה מעל 200 אלף עובדים בחברות שרכשה ב־50 מדינות בעולם.
ניסיון ההנפקה לפי 2.5 מיליארד דולר כשל: בחודש שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי חמש קרנות גדולות שבחנו אפשרות להשתתף במכרז על רכישת כתר החליטו לא להגיש הצעה לא מחייבת. מדובר בקרנות CVC, ביין קפיטל, BDT, סיטאטיון ובלקסטון. CVC, שמנהלת 161 מיליארד יורו, התמודדה ב־2016 על רכישת כתר והפסידה ל־BC פרטנרס. האחרונה נאלצת למכור את כתר, שאותה מינפה משמעותית, לאחר שהחליטה לא להזרים עוד הון לחברה ופיטרה את השותף שהוביל לרכישתה ואת ניסיון ההנפקה שלה שכשל. השאיפה היתה להנפיק את כתר לפי 2.5 מיליארד דולר.
