בלעדירשות התחרות זימנה בכירים בשוק ההון לעדות על המכרז למכירת תחנת אשכול
בלעדי
רשות התחרות זימנה בכירים בשוק ההון לעדות על המכרז למכירת תחנת אשכול
בדיקת הרשות אם רן שלח, שותף מנהל בקרן נוי, פעל באופן פסול לכאורה כדי להטות את המכרז, עברה למישור הפלילי. בין המוזמנים לעדות גם ליאור מנצר, מבנק הפועלים, ואנשי חטיבות השקעות של המוסדיים
הבדיקה של רשות התחרות בנוגע למכרז הענק למכירת תחנת הכוח אשכול עולה מדרגה. לכלכליסט נודע כי הבדיקה עברה למישור הפלילי והיא מתקרבת לכדי חקירה רשמית. במסגרת הזו, הרשות כבר זימנה בכירים בשוק ההון שמהם גבתה עדויות אודות התנהלותו של רן שלח, שותף־מנהל בקרן ההשקעות בתשתיות נוי, בכל הנוגע למכרז, שבו נוי התמודדה יחד עם OPC שבשליטת עידן עופר. הרשות בודקת אם שלח פעל באופן פסול כדי למנוע מהקבוצה בראשות דליה אנרגיה לקבל את המימון הדרוש לה לשם רכישת התחנה.
מחלקת החקירות ברשות התחרות זימנה למתן עדות בכירים בבנק הפועלים, כלל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים. מי שנתן עדות מטעם בנק הפועלים הוא ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה בחטיבה העסקית של הבנק, שהיא זו שמעמידה את האשראים הגדולים לתחומי התשתיות. מנצר העיד בפני הרשות במשך שעות רבות. מי שנקראו לעדות מטעם המוסדיים אלו גורמים בחטיבות ההשקעות. כל מי שנקרא לרשות התבקש להשיב על שאלות הנוגעות לאמירות של שלח, בין היתר בפני ועדת המכרזים של חברת החשמל, לפיהן הוא ידע מראש שקבוצת המממנים של דליה בראשות הפועלים לא תעניק לה את המימון הדרוש לרכישת אשכול, ולכן היא לא תוכל לממש את הזכייה שלה במכרז המקורי.
2 צפייה בגלריה
ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה בחטיבה העסקית של בנק הפועלים
(צילום: אוראל כהן)
כלל, הפניקס ומנורה מבטחים הן בין המשקיעים בקרן נוי, והן גם הצטרפו לקונסורציום בראשות הפועלים, שהוביל את המימון לרכישת אשכול. בקונסורציום, שהעמיד 6 מיליארד שקל לצורך העסקה שעמדה על 9.1 מיליארד שקל, שותף גם בנק מזרחי טפחות. דליה אנרגיה ביצעה את רכישת אשכול יחד עם בעלי מניות קיימים של דליה, בראשות ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה.
הבדיקה של רשות התחורות נכנסה למעשה לשלב של הליך פלילי וחוקרי הרשות מנסים לאסוף ראיות לביצוע עבירה פלילית מצד שלח. לא ברור אם יש כבר ראיות כאלה, ולא מן הנמנע שהרשות עדיין לא הצליחה לאסוף אותם. במקרה שלא תצליח הבדיקה תעבור למישור מינהלי וקיימת אפשרות כזו, תיסגר ובמידה שתצליח היא תעבור לשלב רשמי של חקירה שבסיומה עשוי שלח לקבל זימון לשימוע וחקירה. בכל מקרה, החקירה עברה כאמור למישור הפלילי.
כאמור, הרשות בודקת אם שלח הפעיל לחצים פסולים על הגורמים המממנים של דליה כדי להכשיל את זכייתה במכרז. מדובר בחשד לתיאום אנכי וחשדות נוספים להפרעה להליך המכרזי, יצירת "שולחן עגול" לגופים מוסדיים והתערבות בעבודה של גוף מפוקח. בבסיס הבדיקה עומדת, בין היתר, התבטאות של שלח בפני ועדת המכרזים של חברת החשמל, שלפיה הוא ידע מראש שקבוצת המממנים של דליה, בראשות הפועלים, לא תעניק לה את המימון הדרוש לרכישת אשכול, ולכן היא לא תוכל לממש את זכייתה במכרז המקורי.
המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול יצא לדרך במרץ 2023 והיה הגדול ביותר למכירת תחנת כוח של חברת החשמל, שבמסגרת הרפורמה במשק החשמל, שיצאה לדרך ב־2018, נדרשה למכור ארבע תחנות כוח, וזאת כדי להפחית את הנתח שלה במקטע ייצור החשמל. אשכול, שהיא בעלת כושר ייצור של 1.6 ג'יגה־ואט היא הגדולה מבין התחנות שחברת החשמל נדרשה למכור. ביוני 2023, כשנפתחו מעטפות המכרז, התברר כי הקבוצה שהורכבה מדליה אנרגיה, שבשליטת משק אנרגיה, וחברת תעבורה של משפחת לבנת, הציעה סכום אסטרונומי של 12.4 מיליארד שקל עבור התחנה, פער גדול ביחס לקבוצה שהגיעה למקום השני — שהורכבה מקרן נוי וחברת האנרגיה OPC שבשליטת עידן עופר — שהציעה 7.1 מיליארד שקל. בשוק העריכו שהמכרז יסגר סביב המחיר שהגישו נוי ו־OPC. בעקבות הפער הגדול החליטה תעבורה לפרוש מהקבוצה, ודליה נותרה לבדה בעסקה. במקביל, קבוצת הגופים המממנים של דליה אנרגיה בראשות בנק הפועלים נאלצה לחזור בה, כשהבנק הסביר שהפער הגדול בהצעות לא מאפשר לו לעמוד מאחורי המימון המוצע, הגם שבהערכת השווי שערך הבנק המחיר של התחנה היה גבוה מ־7 מיליארד שקל. בשל נסיגת הגורמים המממנים, דליה אנרגיה פנתה לוועדת המכרזים וחברת החשמל בסוף יוני בבקשה להפחית את המחיר, תוך שהיא מבהירה שתוכל לשלם 9.1 מיליארד שקל עבור התחנה.
נוי ו־OPC פנו לוועדת המכרזים בבקשה לפסול את הזכייה של דליה, בטענה שהבקשה להפחתת מחיר שקולה לוויתור על הזכייה, ולהכריז עליהן כזוכות במכרז, בהיותן "כשיר שני" — כלומר, קבוצה שתוכל לזכות במכרז אם מסיבה כלשהי הזוכה לא יוכל לממש את זכייתו, או יפר את הצעתו. לפי OPC ונוי, הבקשה להפחה במחיר עונה על הקריטריונים האלו.
בתגובה, קבוצת דליה שיגרה מכתב תלונה באמצעות משרד גולדפרב זליגמן, שבו טענה כי שלח אמר לוועדת המכרזים אחרי זכייתה של דליה במכרז כי "אני אומר לכם, בנק הפועלים הבטיח לי שהוא לא ייתן לדליה הצעה יותר טובה מההצעה שהוא נתן לנו. דליה לא תעמוד בהצעה שלה. ואתם יודעים איך אני יודע? בגלל שמי שאמור לממן אותה הם גם גופים מוסדיים וגורמים שהם בעלים בקרן נוי, ואני לא אתן להם לממן את דליה". הדברים הופיעו בפרוטוקול ועדת המכרזים ולאחר פרסומם בנק הפועלים הכחיש את הדברים וטען כי החלטותיו לא התקבלו בהשפעת שלח. גם נוי טענה כי הדברים בפרוטוקול אינם מדוייקים.
חודש לאחר מכן, ועדת המכרזים הודיעה כי החליטה לבטל את המכרז ולצאת למכרז חדש, בהשתתפות הניגשים למכרז הראשון, אלא שהפעם גם יהיה לו מחיר מינימום — 9.1 מיליארד שקל, המחיר המקסימלי שאותו הצהירה דליה בפני ועדת המכרזים שתוכל לשלם.
נוי ו־OPC עתרו ב־28 באוגוסט לבית המשפט בבקשה לכפות את פסילת הזכייה של דליה אנרגיה במכרז ולהכריז עליהן כזוכות. ב־18 בספטמבר 2023 בית המשפט דחה את העתירה, ונוי ו־OPC החליטו לא לעתור לבית המשפט העליון, ודליה, הפעם עם יוניון של גורג' חורש, היתה היחידה שהגישה הצעה במכרז השני וזכתה. השופט קובי ורדי מבית המשפט המחוזי בת"א, שדחה את העתירה של נוי ו־OPC, הטיח בשלח ביקורת בשל הדברים שאמר, שנרשמו בפרוטוקול של ועדת המכרזים. דליה אנרגיה טענה בבית המשפט כי נוי, ובעיקר שלח, הפעילו לחץ אדיר על הגורמים המממנים של דליה על מנת שלא יעמידו לה את המימון, בטענה שדליה הציעה מחיר מופרז, כפי שמשתקף בפער שבין ההצעות שלה ושל נוי ו־OPC. שלח הכחיש שאמר את הדברים, אך השופט דחה את ההכחשה.
