בלעדי רני צים רוצה למכור את קבוצת פסגות וחולם על שווי של פי 2.5
בלעדי
רני צים רוצה למכור את קבוצת פסגות וחולם על שווי של פי 2.5
צים שכר בנקאי השקעות ונפגש עם כמה גורמים, כדי לעניין אותם ברכישת השליטה (62%) בחברה הציבורית שמחזיקה בבית ההשקעות פסגות. צים שואף למצוא רוכש שיקנה את המניות לפי שווי של 400 מיליון שקל, בעוד היא נסחרת בשווי של 160 מיליון שקל
שנתיים לאחר שרכש את בית ההשקעות פסגות, רני צים החל במסע למציאת רוכש פוטנציאלי לשליטה בקבוצה כולה. ל"כלכליסט" נודע כי צים שכר בנקאי השקעות, ואף פנה לכמה גורמים כדי לעניין אותם ברכישת השליטה (62%) או ברכישת רוב המניות שלו. זאת על רקע המינוף הגבוה של קבוצת פסגות ולאור הקשיים הרגולטוריים בסגירת העסקה למכירת חלק מקרנות הנאמנות של פסגות לקבוצת הפניקס.
צים מבקש למכור את אחזקותיו בקבוצת פסגות לפי שווי חברה של כ־400 מיליון שקל, דבר שגוזר לאחזקות שלו מחיר מבוקש של 247 מיליון שקל. זאת בשעה שהחברה נסחרת בבורסת ת"א לפי שווי שוק של 160 מיליון שקל בלבד. כלומר, צים שואף למכור את האחזקות לפי שווי שגבוה פי 2.5 משווי השוק הנוכחי של הקבוצה כולה. אם יצליח בכך, הוא ירשום תשואה גבוהה על ההשקעה בזמן קצר, שכן לאחזקה הנוכחית שלו הגיע לאחר השקעה של כ־100 מיליון שקל, כלומר, יותר מפי 2.
החברה הציבורית קבוצת פסגות, או בשמה המלא - פסגות קבוצה לפיננסים והשקעות - היא גלגול של חברת אשראי קטנה בשם PLT. ב־2020 שילם רני צים 3 מיליון שקל בלבד עבור 10% מהחברה וקיבל אופציה לרכוש עוד 25% תמורת 9 מיליון שקל. צים שילם עוד 6.5 מיליון שקל תמורת הלוואת בעלים, שהקנתה לו נתחים נוספים בחברה בהמשך. בהנקפת מניות ואופציות שהתרחשו ב-2020 וב-2021 רכש נתחים מהחברה בהיקף כולל של 60 מיליון שקל . ובמהלך השנתיים שחלפו מאז נכנס לראשונה לחברה הוא רכש 7% תמורת 15 מיליון שקל ומימש אופציות לרכישת 3% בעלות של 6.9 מיליון שקל.
בהמשך, החברה שינתה את שמה לוואליו קפיטל והתמקדה בתחום האשראי החוץ־בנקאי. באמצע 2021 רכשה ואליו קפיטל את בית ההשקעות פסגות, או יותר נכון את מה שנשאר ממנו לאחר שאלטשולר שחם רכש את בית ההשקעות מידי קרן אייפקס תמורת כ־900 מיליון שקל, השאיר אצלו את נכסי הגמל והפנסיה ומכר את היתר. ואליו קפיטל שילמה 405 מיליון שקל עבור בית ההשקעות, ביצעה סדרה של מיזוגים ושינתה את שמה לקבוצת פסגות.
כיום יש לקבוצת פסגות שלוש חברות־בנות: ואליו פיננסים, שעוסקת באשראי חוץ־בנקאי; פרי־פיי, שעוסקת בתחום התשלומים הדיגיטליים; ובית ההשקעות פסגות, שמנהל קרנות נאמנות, השקעות אלטרנטיביות וקרנות גידור (ראו תרשים). הפעילות המרכזית של בית ההשקעות כיום היא ניהול קרנות נאמנות, שבהן נכסים מנוהלים בהיקף של כ־29.5 מיליארד שקל, וזאת בהנחה שהעסקה מול הפניקס תצא לפועל. במסגרת העסקה הפניקס רוכשת, באמצעות החברה־הבת הפניקס בית השקעות (אקסלנס לשעבר), קרנות נאמנות שמנהלות כ־17 מיליארד שקל תמורת 260 מיליון שקל, ואת פעילות ניהול התיקים של פסגות תמורת 50 מיליון שקל.
על פניו, השווי שצים שואף אליו בעסקה עתידית פוטנציאלית נראה מופרז, בהינתן שווי השוק של קבוצת פסגות, שמנייתה ירדה ב־53% ב־12 החודשים האחרונים, ובהתחשב בכך שחלק ניכר מהפעילות אמור לעבור לידי הפניקס, הגם שטרם התקבלו כל האישורים הנדרשים וייתכן שהעסקה לא תצא לפועל.
לפי צים, פעילויות האשראי החוץ־בנקאי והפינטק מחפות על כך ומצדיקות מכירה לפי השווי שלפיו רכש את בית ההשקעות במאי 2021. כמו כן, לפי ההערכות, ההכנסות של פסגות בשנה הנוכחית צפויות לעמוד על 265 מיליון שקל. בניכוי ההכנסות מהקרנות הנמכרות, שצפויות לעמוד על 70 מיליון שקל, מדובר בהכנסות של מעט פחות מ־200 מיליון שקל. במילים אחרות, צים מבקש מכפיל של פי 2 בלבד על ההכנסות הצפויות השנה.
עם זאת, לקבוצת פסגות הנסחרת יש חובות בהיקף של כחצי מיליארד שקל. חצי מהחוב מקורו בהלוואה מבנק מזרחי טפחות, שנלקחה כדי לרכוש את בית ההשקעות. יתרת החוב היא לשלוש סדרות אג"ח. החוב הגדול עשוי להקשות במציאת רוכש, והוא זה שבמידה רבה הביא את צים למכור נתחים מהפעילות להפניקס. למעשה, בעסקה מול הפניקס חלק מהתשלום הוא באמצעות העברת חוב.
אך כאמור, יש קושי רגולטורי בעסקה. רשות התחרות הודיעה לצדדים שהיא בוחנת את העסקה והשפעתה על ענף קרנות הנאמנות המחקות, זאת מכיוון שלאחר העסקה הפניקס תחלוש על 36% מענף הקרנות המחקות, דבר שעלול לסכן את התחרות. עד כה הפניקס קיבלה לידיה קרנות של פסגות שמנהלות כ־4.4 מיליארד שקל. הצדדים סיכמו כי אם הרשות לא תאשר את העסקה, הם יוכלו לבטלה, ואז פסגות תתמודד עם נטל החוב שיישאר על כתפיה.
