בלעדיהמסע של KSP: מחנות ביתית בחיפה להנפקה ב-1.4 מיליארד שקל
בלעדי
המסע של KSP: מחנות ביתית בחיפה להנפקה ב-1.4 מיליארד שקל
משווקת מוצרי האלקטרוניקה שהפכה לכוח עולה באונליין החלה בשיחות עם גופי חיתום ואם תצא להנפקה, תבצע את המהלך במחצית הראשונה של 2022. המתחרה iDigital גייסה בשבוע שעבר לפי שווי של 775 מיליון שקל ומפעילה שליש ממספר החנויות לעומת KSP
ההתפשרויות שחברות נדרשות לבצע לאחרונה בהנפקה ראשונה של מניותיהן (IPO) בבורסת תל אביב לא עוצרות את גל ההנפקות הגדול. ל"כלכליסט" נודע כי רשת חנויות מוצרי האלקטרוניקה KSP החלה בשיחות עם גופי חיתום כדי לבחון אפשרות להנפקתה בתל אביב.
דירקטוריון החברה טרם קיבל החלטה סופית בנושא. אולם גורמים שנפגשו עם נציגי החברה מעריכים כי הסיכוי שהדירקטוריון יחליט לצאת להנפקה גבוה, וכי הסבירות שבסופו של דבר יחליט לסגת מהמהלך היא נמוכה.
אם אכן תחליט KSP לצאת להנפקה, בכוונת החברה לבצע את המהלך במחצית הראשונה של 2022, על בסיס הדו"חות הכספיים של החברה לסיכום שנת 2021.
השווי שאליו שואפת KSP נע סביב 1.4-1.3 מיליארד שקל. יעד זה מתבסס על רווח נקי שנתי של 100-80 מיליון שקל. מדובר על תג מחיר מאתגר למדי, משום שמדובר על מכפיל רווח של כ־15.
KSP הוקמה ב־1994 בחיפה על ידי זאב סורקין ויעקב פרילוק, בעת שהקימו סניף ראשון בדירת חדר בעיר. כיום לרשת יש 56 סניפים בפריסה ארצית. אביחי שכטר, מנהל הפיתוח העסקי של החברה וחתנו של פרילוק, מוביל את פעילות השיווק ויחסי החוץ של החברה, ואת התפעול של KSP מנהל שרון בצרי.
iDigital המתחרה חתכה את סכום הגיוס המבוקש בחצי
בשבוע שעבר השלימה יבואנית אפל לישראל iDigital את ההנפקה שלה בבורסת תל אביב. החברה, שבשליטת קרן סקיי, פיטגנו ופועלים אקוויטי (שמה הנוכחי של פועלים שוקי הון, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים), גייסה 150 מיליון שקל לפי שווי של 775 מיליון שקל. מדובר במספרים נמוכים יותר מאלה ששאפה להשיג בתחילה - גיוס של 300-200 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד שקל לפני הכסף.
iDigital ביצעה את הגיוס על בסיס תחזיותיה כי תסיים את השנה הנוכחית עם הכנסות של 1.35 מיליארד שקל ורווח נקי של 70 מיליון שקל. כלומר, מדובר במכפיל רווח של 11 - נמוך מזה שאליו מכוונת KSP.
עם זאת, KSP גדולה מ־iDigital בפרמטרים רבים. החל ממספר הסניפים - 56 לעומת 18 - ועד להכנסות ולרווחים שרושמות החברות. גם פעילות האונליין של KSP חזקה יותר משל iDigital, לפי הערכות של גורמים בענף.
בנוסף, בעוד ש־iDigital מתמקדת בשיווק של מוצרי אפל בלבד, המגוון של KSP גדול יותר. היא מוכרת לא רק מוצרי סלולר של מגוון חברות, אלא גם מוצרי אלקטרוניקה ומחשוב נוספים. באמצעות האתר שלה היא מציעה שלל מוצרים - החל במקררים דרך מכונות כביסה, טלוויזיות, שעונים, מוצרי מטבח, צעצועים דוגמת לגו ופליימוביל, מוצרי ספורט, ריהוט גינה, מוצרי רכב, מזגנים, כלי עבודה ואפילו מוצרי תינוקות.
גורמים שנפגשו עם נציגי החברה מעריכים כי הסיכוי שהדירקטוריון יחליט לצאת להנפקה גבוה
בתחום מוצרי החשמל הלבנים והטלוויזיות, KSP עובדת עם יבואנים רשמיים לישראל של מותגים עולמיים דוגמת תדיראן, סמיליין, המילטון, גטר וקלינטון סחר. בנוסף, היא מייבאת חלק מהמוצרים ביבוא מקביל, בעיקר בתחום המחשבים. כך שבמידה רבה, התחרות בין KSP ל־iDigital מקורה בעיקר בדימוי הציבורי של הרשתות, ולא בתוכן העסקי שלהן כיום.
ב־2018 KSP החלה לשנות את פניה. עד לאותה שנה החברה התמקדה בעיקר בשיווק מחשבים ומכשירים סלולריים, אולם בשנה זו רכשה הרשת את המרכז הלוגיסטי של חברת ההפצה שסטוביץ בטירת הכרמל תמורת 50 מיליון שקל, כדי להיכנס באופן משמעותי למכירות מקוונות ולהעביר את מרכז הכובד שלה לעולמות האי־קומרס. כלומר, המטרה שהחברה שמה לנגד עיניה היא להפוך לחברה שמוכרת מגוון רחב של מוצרים אונליין. המרכז הלוגיסטי שרכשה משסטוביץ משתרע על פני 14 אלף מ"ר ויושב על קרקע בשטח של 21 דונם. הוא החליף מרכז לוגיסטי קטן יותר, בשטח של 1,800 מ"ר בלבד, והמעבר אליו איפשר לחברה להגדיל משמעותית את הפעילות שלה באונליין. המעבר למרלו"ג הגדול לא נעשה בחלל ריק, אלא התרחש נוכח ההיערכות של KSP לכניסה של הענקית אמזון לישראל.
למרות הפעילות המשמעותית באונליין, KSP לא מאפשרת לאתרי השוואות מחירים דוגמת זאפ גישה למוצרים שלה ולא מפרסמת בהם, וזאת במסגרת החלטה אסטרטגית שהתקבלה בחברה ב־2020.
שיא ההנפקות דוחף חברות גם להתפשר על השווי
מאמצע 2020 בורסת תל אביב חווה את גל ההנפקות הגדול ביותר בתולדותיה, וזאת בחסות שני גורמים בולטים: הריבית האפסית במשק, שדוחפת את המשקיעים לעבר נכסי הסיכון, בעיקר מניות, ומעלה את המחירים שלהם; ובחסות הזרקות הנזילות מצד בנקים מרכזיים בעולם, כולל בנק ישראל, שמתדלקים את גל ההנפקות. בשנת 2020 הונפקו באחוזת בית 27 חברות - המספר הגבוה ביותר מאז 2007 - תוך שהן מגייסות 4.6 מיליארד שקל. עד כה בשנה הנוכחית הונפקו 85 חברות שגייסו 10 מיליארד שקל.
ישראל היא לא אי בים. המגמה מתרחשת לאור תנופה גלובלית בגזרת ההנפקות. בבורסות וול סטריט (ניו יורק ונאסד"ק) הונפקו יותר מ־920 חברות חדשות השנה - שיא כל הזמנים שהותיר מאחוריו את השיא של שנת 1996, אז בוצעו 845 הנפקות ראשונות. גם היקף הגיוסים שבר את כל השיאים ומתקרב ל־300 מיליארד דולר, כ־80% יותר מהגיוסים של 2020 שבעצמה שברה שיא.
100-80 מיליון שקל, תחזית הרווח הנקי של KSP לסיכום השנה
עד לחודשים האחרונים, נדמה היה שכל מספר זוכה. אולם בעקבות כמה הנפקות מאכזבות שהסבו למשקיעים בתל אביב הפסדים - בעיקר מתחומי הטכנולוגיה - השוק, ובעיקר המוסדיים, מגלים יותר סלקטיביות, ויש חברות שנאלצות להתפשר על השווי, כמו iDigital. בחלק מהמקרים שווי החברות ירד במסחר גם לאחר שהתפשרו על השווי, ובמקרים אחרים ההתפשרות התבררה כטובה לכל הצדדים.
כך היה במקרה של תורפז, שמייצרת חומרי טעם וריח. החברה שאפה לגייס בתחילה לפי שווי של כמיליארד שקל, אולם בסופו של דבר גייסה 208 מיליון שקל לפי שווי של 675 מיליון שקל לפני הכסף. כלומר, היא החלה להיסחר לפי שווי של 883 מיליון שקל. מאז ההנפקה, שהתבצעה במאי, השווי שלה זינק פי שלושה וכיום היא נסחרת לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל.
יש גם חברות שבחרו לא להתפשר ולאחר שלא קיבלו את השווי שרצו, נסוגו מההנפקה. כך היה עם שלמה ביטוח של משפחת שמלצר, ששאפה לשווי של כ־1.5 מיליארד שקל.
