דירקטוריון ויו"ר אינרום חוברים לניר עוז ונירים נגד השתלטות בני ברון
דירקטוריון ויו"ר אינרום חוברים לניר עוז ונירים נגד השתלטות בני ברון
הדירקטוריון מתנגד לכוונת ברון, שרכש 21.3% ממניות החברה שנסחרת ללא גרעין שליטה, למנות 4 מתוך 8 חברי דירקטוריון. כדי לסכל את המהלך הם יצטרכו לצרף אליהם את המוסדיים, אך הסיכוי לכך קטן, מכיוון שהמוסדיים הם שמכרו מניות לברון
דירקטוריון אינרום והיו"ר ציון גינת חוברים לקיבוצי ניר עוז ונירים בהתנגדות להשתלטות בני ברון על החברה. בשבוע שעבר הודיעה אינרום למשקיעים כי 6 מתוך 8 דירקטורים מתנגדים להצעת ברון למנות 4 דירקטורים מטעמו, וכי עליו להסתפק ב־2 דירקטורים בלבד. זאת, לקראת אספת בעלי המניות ב־14 בנובמבר, שתקבע את זהות דירקטוריון אינרום, שבה ברון הוא בעל המניות הגדול ביותר (21.3%). בנוסף, הדירקטוריון מתנגד לרצונו של ברון להגדיל את הדירקטוריון.
דירקטוריון אינרום מסביר כי הגבלת הייצוג של ברון בדירקטוריון הינה הכרח "בשל הצורך הנדרש לשמירה על ידע, היכרות ורציפות עבודת הדירקטוריון, ובשל הצורך בהבטחת היבטי ממשל תאגידי, ובה בעת גם מתן ייצוג יחסי ראוי לבעלי מניות שאינם מוסדיים".
הדירקטוריון מציין שרציפות העבודה חשובה מאחר שהחברה מתמודדת עם שיקום מפעל הצבעים נירלט שבניר עוז, שנפגע קשות ב־7 באוקטובר. לאור התמשכות המלחמה העבירה נירלט חלק מפסי הייצור שלה מחוץ לישראל וחלק לבאר שבע, מתוך כוונה להקים מפעל חדש בעוטף. על פי הדירקטוריון, מדובר ב"פרויקט מורכב ומהותי ביותר הכרוך בתשומות והשקעות אדירות, ובעל חשיבות עצומה לעתיד החברה". על כן, להשקפתו, רוב הדירקטוריון המכהן חייב להמשיך בתפקידו. הדירקטוריון מסביר עוד כי מפעל לוחות הגבס החדש שאמור לקום בפרדס חנה נמצא עדיין בהקמה. עד כה הושקעו במפעל 225 מיליון שקל, ושינוי הרכב הדירקטוריון עלול להקשות על סיום הקמתו. עוד מוסיפים כי הקבוצה עדיין קולטת את חברת אלומלייט, שהשליטה בה נרכשה בסוף 2023 לפי שווי של כ־193 מיליון שקל תחת חברת הבלוקים איטונג (שבשליטתה המלאה של אינרום). על פי הדירקטוריון, נדרשת עדיין תשומת לב יתרה לקליטת אלומלייט. הדירקטוריון גורס כי מאחר שמדובר בחברה ללא גרעין שליטה, קיים בקבוצה נוהל מינוי דירקטורים באמצעות ועדת איתור, ששמה דגש על ניסיון מקצועי, כשירות והתמחויות, לצד אובייקטיביות בקבלת החלטות. עוד נקבע כי כל עוד החברה הינה ללא גרעין שליטה, מחצית מהדירקטורים יהיו דב"תים. מאחר שגם לאחר שברון רכש את חלקו באינרום, זו תיחשב עדיין כחברה ללא גרעין שליטה, על פי הדירקטוריון, אסור לחרוג מנוהל זה.
קבוצת אינרום מעסיקה כמעט 900 עובדים ופועלה ב־4 תחומי פעילות עיקריים: פתרונות בנייה, מוצרי גמר לבנייה, מוצרי צבעים ומערכות אינסטלציה. החברה נסחרת בשווי של 1.94 מיליארד שקל באחוזת בית. ברון רכש 21.3% ממניות אינרום בספטמבר מתוך כוונה להשתלט עליה, בדומה להשתלטות האחים אמיר על שופרסל, כלומר להפוך לבעל שליטה בחברה ציבורית ללא גרעין שליטה עם פחות מ־25%. ברון מבקש להעמיד לבחירה ארבעה דירקטורים חדשים - את עצמו, את ספיר ברון בתו, ובנוסף את סמי בקלש וחן חיים כץ כדב"תים. בנוסף, ביקש ברון להעניק את האפשרות לדירקטוריון להגדיל את היקפו. התנגדות דירקטוריון אינרום לצעדי ברון מצטרפת להתנגדות של קיבוצי ניר עוז ונירים (11.1%), שכבר הודיעו על כך. עם זאת, כדי לסכל את ההשתלטות של ברון על החברה, המתנגדים חייבים לשכנע את המוסדיים להתנגד לברון. נראה כי הצלחת המהלך היא בעלת סיכויים נמוכים למדי, מאחר שאותם מוסדיים הם שמכרו לברון את המניות – מתוך כוונה שברון יצליח להקטין עלויות בחברה ולהגדיל את הרווחיות. במידה שהמוסדיים יחליטו להמשיך לתמוך בברון, הדירקטוריון יצטרך לגשת לכלל הציבור (22.7%) בניסיון ההתנגדות להשתלטות ברון. קשה לדעת עד כמה מהלך זה יהיה אפקטיבי, מאחר שכלל הציבור אינו נוהג להצביע באספות בעלי מניות.
מברון נמסר: "ניכר כי חלק נכבד מחברי הדירקטוריון פועלים לשימור מעמדם ותיגמולם בחברה, אולם ידוע לכל כי החברה סובלת מביצועים נחותים ביחס לשוק ואובדן אמון מצד בעלי המניות. אנו דוחים מכל וכל את הטענות. מאז היוודע דבר העסקה הצפויה מניית אינרום עלתה ב־16% ואנו רואים בכך הבעת אמון מציבור המשקיעים".
