האם האקזיט הענק של משפחת עזרא בנטו היה עסקה סיבובית?
האם האקזיט הענק של משפחת עזרא בנטו היה עסקה סיבובית?
בקשה לתביעה נגזרת טוענת שבתמורה לפרמיה של 143% ששילם דוד מצסה על מניות נטו אחזקות שרכש ב־273 מיליון שקל מעזרא, החברה־הבת הגדילה את ההזמנות ממשווקת העופות שבבעלות אחיו, והעניקה לה תנאי סחר חלומיים שפגעו בתוצאות של נטו מלינדה
מחר ימלאו שנתיים בדיוק לעסקה שהניבה למשפחת עזרא אקזיט ענק בקבוצת המזון נטו. אבל האם היה מדובר למעשה בעסקה סיבובית על גבם של בעלי המניות מהציבור? כך טוענת בקשה לתביעה נגזרת שהוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברה, בעלי השליטה בה, מנהלים ודירקטורים.
הטענה המרכזית של התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד ליאור להב בשם בעל מניות, היא שבתמורה לפרמיה הגבוהה שקיבלה משפחת עזרא על מניות שמכרה לפני כשנתיים, היא העניקה הטבות מופלגות לאחת הספקיות שלה, שקשורה לרוכש המניות, וזאת באופן שפגע בתוצאות הכספיות שלה, מבלי לאשר את הדברים כנדרש, ותוך ניצול לכאורה של פרצה בחוק החברות על מנת להתחמק מקבלת האישורים הללו.
משפחת עזרא, בראשות האב דודי עזרא ובנו עדי, הייתה במשך שנים ארוכות בעלת השליטה בנטו אחזקות, שהיא בעלת השליטה בנטו מלינדה, שמייבאת, משווקת ומפיצה מוצרי מזון תחת שורה של מותגים, דוגמת טיבון ויל, דלידג, ויליגר ושלושת האופים. לפני כשנתיים, ביוני 2021, מכרה משפחת עזרא 3.3% ממניות נטו אחזקות לחברת נור יסכה שבבעלות דוד מצסה תמורת 40 מיליון שקל, וכן העניקה למצסה אופציה לרכישת 19.5% נוספים ממניות החברה תמורת 233.4 מיליון שקל.
האופציה שניתנה לנור יסכה בעסקה מומשה בחלקים, יחסית במהירות, ועד לספטמבר של אותה שנה עלתה נור יסכה לאחזקה של 22.8% בנטו אחזקות בהשקעה כוללת של 273.4 מיליון שקל. אלא שהעסקאות האלו בוצעו בפרמיה גבוהה במיוחד על מחיר השוק של מניית נטו אחזקות. העסקאות בוצעו בפרמיה שנעה בין 98% ל־143%. כלומר, עד כמעט פי 2.5 מהמחיר של המניה בבורסת תל אביב. ולא מדובר בכסף קטן. בעת שבוצעה העסקה הראשונה, שווי השוק של נטו אחזקות עמד על 411 מיליון שקל ושווי השוק של החברה־הבת נטו מלינדה עמד על 1.6 מיליארד שקל. למחרת הדיווח המניה של נטו אחזקות קפצה במעל 14%.
העסקה מול מצסה התבצעה שנתיים לאחר שמשפחת עזרא לא הצליחה למכור את מלוא אחזקותיה בנטו אחזקות (57% באותה העת) תמורת מיליארד שקל. בעקבות כך החלה המשפחה לממש אחזקות. בספטמבר 2019 היא מכרה 6% ממניות נטו אחזקות בתמורה ל־75 מיליון שקל, וקודם לכן מכרה נטו אחזקות 20% ממניות נטו מלינדה תמורת 231 מיליון שקל. כיום, ולאחר השלמת העסקאות מול מצסה, משפחת עזרא מחזיקה ב־24% מנטו אחזקות ואילו מצסה מחזיק ב־22.8%. לשני הצדדים אין הסכמי שליטה ביניהם, כך שפורמלית לנטו אחזקות אין כיום בעל שליטה או גרעין שליטה.
"משקיעים רבים, ולצידם העיתונות הכלכלית, זקפו גבה לשמע היוודע דבר תנאיה המוזרים עד מאוד של העסקה", נכתב בבקשה. "רק בחלוף הזמן, ושעה שהמבקשת ניתחה באמצעות מומחה מטעמה, ובסיוע באי כוחה, את הדו"חות הכספיים של נטו מלינדה, התברר כי לרוכשת המניות בנטו אחזקות ניתן 'פיצוי' על הפרמיה העודפת ששילמה על מחיר המניה בבורסה, וזאת על דרך הגדלת היקף ההתקשרות בין נטו מלינדה לטל הל, חברה הקשורה לנור יסכה, ומתן תנאים עסקיים עדיפים לספק מהותי זה של נטו מלינדה, שהביאו לידי שחיקה מהותית ברווח הגולמי של נטו מלינדה".
נטו מלינדה היא בעצם הלב הפועם של קבוצת נטו. נטו אחזקות, כשמה כן היא, היא חברת אחזקות. הפעילות נמצאת בחברה־הבת (46.3%). טל הל היא חברה שפועלת גם היא בתחום המזון ומספקת, בין היתר לנטו מלינדה, עופות טריים וקפואים. טל הל נמצאת בבעלות של גבריאל מצסה, אחיו של דוד מצסה, והבקשה לתביעה נגזרת טוענת שיש לראות בטל הל ונור יסכה חברות הקשורות זו לזו, ומספקת אסמכתאות שונות לכך, דוגמת חובות שלקחו יחד מבנק מזרחי טפחות, השימוש באותו משרד רו"ח והעובדה שהאח השלישי, אליהו מצסה, הוא מנהל בטל הל וכן מורשה חתימה בנור יסכה. משום כך, לפי הבקשה, יש לראות בחברות כקבוצה אחת – קבוצת מצסה – והדבר הוא בעל חשיבות רבה לטענה המשפטית.
לפי הנתונים שהוצגו בבקשה, הלקוחים מתוך הדו"חות הכספיים של נטו מלינדה, בשנת 2022 ירד שיעור הרווח הגולמי של החברה ל־11.9%, וזאת בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 14.9% בשנת 2021, שבמהלכה בוצעה העסקה מול מצסה. הירידה ברווחיות הגולמית הובלה על ידי המגזר שנקרא "מגזר השוק המקומי", שהוא המגזר שבמסגרתו רוכשת נטו מלינדה את העופות הטריים והקפואים, בין היתר מטל הל, ומשווקת אותם לרשתות הקמעונאות. בשנת 2022 שיעור הרווח הגולמי של המגזר עמד על 9.8%, בעוד בשנה הקודמת הוא עמד על 11.8%, ובשנת 2020 הוא עמד על 12.1%. לפי הדו"חות של נטו מלינדה, "הירידה נבעה בעיקר מהתרחבות בשיווק העופות שבו הרווחיות קטנה יותר".
הירידה ברווח הגולמי של המגזר התרחשה למרות עלייה של כמעט 50% בהכנסות ממנו ל־1.72 מיליארד שקל בשנת 2022. הרווח של המגזר בשנת 2022 קרס ב־21.6% והסתכם ב־37.3 מיליון שקל. בבחינה של הרווח הגולמי של המגזר לפי רבעונים, ניתן לראות שברבעון הרביעי של 2022 שיעורו עמד על 0.6% בלבד, בעוד ברבעון הראשון של 2021 הוא עמד על 4.3%, ואף עלה מאז.
איך זה התרחש? לפי הבקשה, בין היתר בזכות עלייה של 16 מיליון שקל בהוצאות המימון של נטו מלינדה, בשל עלייה של 145 מיליון שקל באשראי הבנקאי שלה. אשראי זה נלקח "בעקבות עלייה בהיקף המכירות של החברה והקדמת התשלומים לספק עיקרי של החברה בתחום העופות בהתאם להסכם הסחר ביניהם". הספק העיקרי המדובר הוא טל הל, שההתקשרות עימו הורחבה במהלך שנת 2021. "טל הל הפכה לספק העיקרי של נטו מלינדה בתחום העופות הקפואים והטריים. שיעור הרכישות של נטו מלינדה מטל הל קפץ מ־17.3% מסך הרכישות בתחום העופות, ו־6.6% מכלל הרכישות של נטו מלינדה בשנת 2020, לכדי שיעור של 50.7% מסך הרכישות בתחום ו־22.2% מכלל הרכישות של נטו מלינדה בשנת 2022".
לפי הבקשה לתביעה הנגזרת, הסיטואציה שבה מקדימים תשלומים לספקים היא חריגה מאוד ומהווה הטבה. "בהינתן שהספק העיקרי בתחום העופות שבגינו הגדילה החברה את היקף האשראי הינו טל הל, נראה שתנאי הסחר בין החברה לספק אינם תנאי שוק מקובלים, או שגלומה בהם הטבה הקשורה עם עסקת רכישת המניות בפרמיה עודפת, כך שההטבה הזו מגולגלת על החברה בדרך של תנאי סחר חריגים. הדבר מקבל משנה תוקף מכך שהחברה נהגה בעבר להתממן מאשראי ספקים ולא להקדים להם כזה, במיוחד כשמדובר בהקדמה של 145 מיליון שקל ללא כל סיבה של ממש".
לפי הבקשה, העסקה מול טל הל הייתה צריכה לעבור אישור משולש כעסקת בעלי עניין, והטענה היא שעזרא ומצסה התחמקו מכך באמצעות הרחבת ההתקשרות מול טל הל חודש אחד בלבד לאחר שמצסה מימש את האופציה והגדיל את חלקו, ובכך הפך את נטו אחזקות לחברה ללא גרעין שליטה באופן פורמלי. לטענת הבקשה, חוק החברות מאפשר לראות בשני גורמים המחזיקים במניות של חברה מסוימת כמחזיקים בהן יחד ומהווים גרעין שליטה אם יש לשניהם עניין באותה עסקה, דוגמת המקרה של טל הל, מה שעדיין מחייב אישור חריג כעסקת בעלי עניין. עסקאות כאלו דורשות אישור משולש – של ועדה בלתי תלויה של הדירקטוריון, של הדירקטוריון ושל בעלי המניות שאין להם עניין אישי.
לטענת הבקשה, נושאי המשרה בחברה הפרו את חובת הזהירות שלהם בכך שהעסקה לא אושרה במתכונת חריגה כעסקת בעלי עניין מול בעלי השליטה דה־פקטו, הפרו את חובת האמונים בכך שפעלו בניגוד עניינים, פעלו ברשלנות, והם ובעלי השליטה נושאי באחריות אישית לכל זאת.
לפי הבקשה, הנזק שנגרם לבעלי המניות עומד על 16 מיליון שקל – העלייה בהוצאות המימון כתוצאה מהאשראי שניטל על מנת להקדים תשלום לטל הל; והנזק גדל מדי רבעון בכ־2.7 מיליון שקל, לפי הבקשה. וזהו הסכום שנתבע, ככל שהבקשה תתקבל ובית המשפט יאשר לנהל אותה כתביעה נגזרת שבה בעלי מניות נכנסים בנעלי החברה לטובתה. לבקשה צורפה גם חוות דעת של רו"ח נועם פרדס שבחן את הנתונים והטענות וקבע שהנזקים שנגרמו והסיבות להן מדויקים.
מנטו אחזקות לא נמסרה תגובה.
