סגור

איגוד החברות הציבוריות: "דיווח לגבי זהות הדירקטורים שמתנגדים לאובר רולינג הוא מיותר ופופוליסטי"

באיגוד החברות הציבוריות מצפים כי הבהרת כללי האובר רולינג תמנע תביעות נגדן, אך מתרעמים על דרישות הגילוי שהוחמרו ומבקרים את הגופים המוסדיים שמקשים על הדח"צים שמאשרים מהלכים כאלה 

פרסום עמדות רשות ניירות ערך והיועמש"ית שהחמירו את ההוראות הנוגעות לקבלת החלטות אובר רולינג ממשיך לעורר עניין. לאחר התייחסויות מצד המשנה ליועמ"שית ובכירי הרשות לניירות ערך, קיים איגוד החברות הציבוריות וובינר בנושא בשיתוף נציגי הרשות ומשרד המשפטים ובמסגרתו ביקרו אנשי האיגוד את העמדות שפורסמו ואת התנהלות הגופים המוסדיים.
עו"ד ענת פילצר סומך, יועצת משפטית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, ציינה לחיוב כי עמדת היועמ"שית "משמרת את מוסד האובר רולינג ומייצרת כללים ברורים, כך שאם חברות יעקבו אחריהם יהיה קשה לתקוף אותן משפטית על כך". היא הוסיפה באותו הקשר כי עמדת סגל הרשות מביאה לכך ש"כבר לא יהיו פערי מידע. התהליך הופך לפורמלי וכל התהליך הדיוני וההנמקות יהיו בחוץ".
פילצר סומך העבירה ביקורת על הצבעות המוסדיים בסוגיות של מדיניות התגמול והשכר: "ההחלטה על השכר צריכה להיות לפי בחינה נקודתית של מצב החברה ולא מסיבות רוחביות שעל בסיסן המוסדיים מחליטים". בנוסף ציינה כי "אנחנו מוטרדים מהזיקה הלא לגיטימית שהמוסדיים מייצרים בין אישור המשך כהונת הדח"צים ובין החלטות אובר רולינג שהשתתפו בקבלתן".
פילצר ביקרה את עמדות הרשות והיועמ"שית שמאפשרות את הזיקה הזו. היא הסבירה כי "הזיקה יוצרת ניגוד עניינים עבור הדח"צ שצריך לקבל החלטות לפי טובת החברה ולא לפי האינטרס שלו להמשיך ולכהן". והוסיפה כי: "אם כן קושרים בין הדברים אז צריכים להתעמק בתהליך קבלת ההחלטה ולא בתוצאה שלו, וגם אז לדח"צ צריכה להיות הזכות להגן על עמדתו לפני שמחליטים על כהונתו".
בהקשר דומה היא העבירה ביקורת נוספת על עמדת הרשות שמצפה מהחברות לדווח על אופן הצבעת הדירקטורים בנוגע להחלטת האובר-רולינג ועל השיח שלהם עם המוסדיים לפני ההצבעה: "הדיווח לגבי זהות הדירקטורים שמתנגדים לאובר רולינג הוא מיותר ופופוליסטי. כשהדיווח על השיח מול המוסדיים וגופי הייעוץ עלול לחבל בשיח הפתוח של החברות מולם".

"אובר-רולינג הוא החריג ולא הכלל"

מנגד, עו"ד צפנת מזר-לייסט, יועמ"שית מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך, הזכירה כי "ברירת המחדל היא שההחלטה על מדיניות התגמול והשכר היא בסמכות אסיפת בעלי המניות. אובר-רולינג הוא החריג ולא הכלל".
בהמשך לכך, עו"ד עידית מועלם ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הדגישה כי "נקודת המוצא היא שהמילה האחרונה, ככלל, שמורה לרוב מקרב המיעוט של בעלי המניות. ובמקרים מיוחדים הדירקטוריון יכול להחזיר לעצמו את הסמכות".
מזר לייסט השיבה לטענתה של פילצר בנוגע לגילוי זהות הדירקטורים שהחליטו, והסבירה כי: "מטרתו לאפשר לבעלי המניות להעריך את תפקוד הדירקטוריון ותפקוד הדירקטורים. גילוי מלא של תהליך האובר-רולינג שבוצע יכול לאפשר לבעלי המניות לקבל החלטה טובה יותר בנוגע למינוי מחדש של הדח"צים.
עוד לפני העיסוק בהשלכות המהלך של הרשות והיועמ"שית הציג מנכ"ל האיגוד אילן פלטו את התנגדותו בכלל לאפשרות ההתערבות של בעלי המניות בהחלטות הנוגעות לתגמול ולשכר. כשלדבריו: "לא נכון לקחת את ההחלטות מהחברה למיעוט מקרב בעלי המניות, לא מבחינת ממשל תאגידי ולא מבחינת ההיגיון הכלכלי. אלה החלטות שצריכות להישאר בסמכות הדירקטוריון. העבודה עליהן מורכבת ולבעלי המניות באסיפה אין מספיק מידע בשביל לקבל את ההחלטה".
על כן ציין כי: "יש לתקן בחזרה את תיקון 20 לחוק החברות ולאפשר לקולם של בעלי השליטה להישמע. הם נושאים בנטל הכלכלי העיקרי של שכר המנכ"לים ואין סיבה שלא יוכלו להצביע על כך".