במשרד האוצר מתנגדים להקלות מס לחברות קריפטו
במשרד האוצר מתנגדים להקלות מס לחברות קריפטו
במשרד האוצר מתנגדים להצעה החוק של חבר הכנסת דן אילוז, שנועדה לכאורה להשוות את הקלות המיסוי שמקבל ענף ההייטק על הענקת אופציות לעובדים לחברות קריפטו
משרד האוצר צפוי להתנגד להצעת החוק למתן הקלות מס לחברות קריפטו. הצעת החוק "האפליה במיסוי חברות קריפטו", שהוגשה על ידי חברי הכנסת דן אילוז, שמחה רוטמן ואריאל קלנר, עברה בקריאה טרומית בשבוע שעבר בנוכחות דלה בכנסת.
לפי מקורות באוצר, ההצעה הוגשה תוך התעלמות מעמדות המשרד וללא כל עבודה מתואמת. לטענתם, עלות הצעת החוק גבוהה למדינה ומוערכת ב־155 מיליון שקל בשנה, היא אינה מאוזנת, מפלה לרעה משקיעים ישראלית ועל הממשלה להתנגד לה.
ההצעה שהוביל ח"כ אילוז מהליכוד מבקשת להעניק פטור ממס רווחי הון לתושבי חוץ ממכירת מטבעות דיגיטליים ולהשוות את ההקלה במיסוי אופציות לעובדים, כך שתכלול גם מטבעות דיגיטליים. לטענת מגישי התיקון, קיימת היום אפליה של חברות הקריפטו במיסוי, משום שחברות הייטק נוהגות להעניק לעובדיהן אופציות שנהנות מהקלות במס, בעוד שחברות קריפטו מעניקות במקום זאת מטבעות דיגיטליים שאינם נהנים מהקלות אלו.
אילוז התעלם מהעובדה, שלא נעלמה מעיניי האוצר, כי גם חברות קריפטו יכולות לבחור להעניק לעובדים אופציות, כמו כל חברה אחרת. עוד מציינים באוצר כי בשל קיומה של אלטרנטיבה ומשום שמטבעות דיגיטליים לא בהכרח מהווים שותפות בבעלות החברה, אז מתן מטבעות דיגיטליים אינה דומה למתן אופציות, מה גם שהיא פתח למתן נכס נוסף לתשלום לשכר ולכן אין להעניק לו הטבת מס.
אילוז היה בעבר מנהל קהילות בפורום קהלת ועוזרו הפרלמנטרי של יריב לוין. לפני הגשת הצעת החוק, הוא התייעץ עם כמה חברות קריפטו ישראליות לרבות איגוד הביטקוין הישראלי, פורום חברות הקריפטו ואיש יחסי הציבור ניר הירשמן בתחום הקריפטו שלדבריו הציגו בפניו את החסמים בהם הם נתקלים.
לא ברור מדוע הצעת החוק הוגשה ובכלל עברה לפני שהממשלה הנוכחית או אחרת החלו לפקח באופן יעיל על שוק הקריפטו. לא רק שמדובר באחד השווקים הבעייתיים היום, מקור לתרמיות ואובדן ערך עצום של משקיעים ולקוחות קטנים בכל העולם, אלא שהנכס עליו מבקש אילוז להעניק הקלות מס מצוי בלב כמה מהשערוריות הגדולות בתחום.
נכון להיום, מטבעות דיגיטליים שמשויכים לפרויקטים פועלים ללא פיקוח ראוי וסובלים ממניפולציה במחירם. למשל, לפי כתב התביעה שהוגש נגד צלזיוס ומייסדה הישראלי לשעבר אלכס משינסקי, מטבע הפרויקט היה כלי לנפח את שווי החברה באופן תרמיתי, להונות משקיעים ולקוחות. באותו האופן, מטבע של בורסת המסחר FTX של סם בנקמן־פריד שימש כלי דרכו הצליח המייסד למעול במיליארדי דולרים מכספי הלקוחות שלו.
מטבעות דיגיטליים המשויכים לחברות ופרויקטים לא רק משמשים כלי כדי להשיג רווחים לא חוקיים, הם גם בעיה מערכתית. לפי מחקר של חברת סולידס הישראלית שפורסם בשבוע שעבר, 51% מכל המטבעות שהונפקו מאז 2021 מגלים סימנים של מסחר פנים.
