הכסף המוסדי הגדול מעלה את קרנות הגידור על במת האקוויטי בת"א
הכסף המוסדי הגדול מעלה את קרנות הגידור על במת האקוויטי בת"א
קרנות הגידור הפכו למנוע של שורת עסקאות ארוכה בבורסה. זאת משום שהיקפי הנכסים שמנהלים המוסדיים שולחים אותם להשקעות בחו"ל. הדבר מאפשר לקרנות, שמנהלות סכומים צנועים יחסית ומכירות את הביצה המקומית היטב, להסתער על השוק
מקובל לומר, ובצדק רב, שהגופים המוסדיים והכסף שהם מנהלים הם הגלגלים של שוק ההון המקומי. ואכן, המוסדיים בישראל מחזיקים בכוח רב ובשלל פוזיציות בשוק. חברות שרוצות להנפיק לראשונה (IPO) נדרשות, בפועל, להגיע להסכמות איתם בעניין השווי, בעלי שליטה שמבקשים לבצע עסקאות בעלי עניין זקוקים לאישורם, ובחברות רבות הם מחזיקים בנתחים גדולים ומשמעותיים. הם השריף של השוק, לצד הרגולטורים.
נוקד ואלפא הצטרפו לגרעין השליטה
אולם באחרונה מתרחשת בשוק המקומי תופעה מעניינת במיוחד: בכל הנוגע להנעת מהלכים בשוק, קרנות הגידור נהפכות לשחקן משמעותי מאוד. כך, אתמול, קרן הגידור ארביטראז' ואליו, בניהול שלומי ארדן ואילן רוזנברג, רכשה מניות וכתבי אופציות של חברת הנדל"ן היזמית אב־גד בכ־2 מיליון שקל, לפי מחיר של 13 שקל למניה — פרמיה של 10% על השוק, כשאת האופציות היא תוכל לממש במחיר גבוה יותר של 15 שקל. את המניות רוכשת ארביטראז' ואליו במסגרת הקצאה פרטית. עבור שני הצדדים מדובר בעסקה קטנה למדי, שכן לאחר ההקצאה תחזיק הקרן ב־0.9% ממניות אב־גד (1.4% בדילול מלא), שנסחרת כיום בשווי של 190 מיליון שקל.
ארביטראז' ואליו לא לבד. בתחילת החודש ביצעה חברת הנדל"ן המניב אמות — חברה בסדר גודל שונה לחלוטין, שנסחרת בשווי של כ־12.5 מיליארד שקל — הקצאה פרטית של מניות שמהוות 2.6% ממניותיה, בהיקף כספי של 314 מיליון שקל. ההקצאה הזו בוצעה במחיר של 26 שקל למניה, דיסקאונט קל של 1% על מחיר השוק. כפי שפורסם ב"כלכליסט", ההקצאה הזו התבצעה בעקבות בקשה של חברת קרנות הגידור נוקד, אחת משתי חברות קרנות הגידור הגדולות בישראל, שאותה מובילים רועי ורמוס ושלומי ברכה. נוקד אף רכשה מחצית מהמניות בהנפקה, בהיקף של 157 מיליון שקל. את יתר המניות רכשו בחלקים שווים חברות הביטוח כלל, מגדל והראל. שלוש חברות הביטוח הן המוסדיים הגדולים שמחזיקים באמות כיום (7.1%, 5.7% ו־4.6% בהתאמה).
2 צפייה בגלריה
מימין: מנהל קרן נוקד רועי ורמוס, מנהל קרן ספרה רון סנטור ומנהל קרן ארביטראז' ואליו שלומי ארדן
(צילומים: עמית שעל, יובל חן, שלומי ארדן)
בשבוע שעבר נוקד גם הצטרפה לגרעין השליטה בחברת אינטר תעשיות, שנשלטת בידי ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ומנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר יוסי שלגי, יחד עם קרן גידור נוספת — אלפא. במקרה זה לא דובר בהקצאה פרטית, שכן נוקד ואלפא רכשו ממייסד החברה 13.9% מהמניות ב־19.7 מיליון שקל. נוקד השקיעה 14.7 מיליון שקל והגיעה לאחזקה של 11.3%, ואלפא רכשה את יתרת המניות והגדילה את הנתח שלה בחברה ל־12.6%. שתי הקרנות חתמו גם על הסכם בעלי מניות עם החברה של פרדו ושלגי, ובכך הצטרפו לגרעין השליטה.
באוקטובר האחרון ביצעה ספרה, שלצד נוקד היא חברת קרנות הגידור הגדולה בישראל, השקעה בחברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות מור, שעתידה להיות מונפקת בקרוב. ספרה, בניהולו של רון סנטור, השקיעה 25 מיליון שקל מתוך הסכום הכולל שגייסה מור גמל ופנסיה באותה עת, 53 מיליון שקל.
מבחינת ספרה, העסקה הזו היא חלק משינוי והרחבת האסטרטגיה של הקרן, שכן עד לא מזמן ספרה השקיעה בעיקר בחברות נסחרות. כך, למשל, באמצעות הקרן המרכזית שלה — ספרה מאסטרפאנד — היא מחזיקה במניות של שופרסל, בנק דיסקונט, טיב טעם, אנלייט, פרטנר ועוד שורה ארוכה של חברות נסחרות. אולם בשלוש השנים האחרונות החליטו בספרה לפנות לאפיקי השקעה נוספים: פנייה אקטיבית לחברות שבהן ספרה רואה פוטנציאל, גם אם הן לא נסחרות בשוק ההון, כשההגעה שלהן לשוק יכולה להניב לספרה תשואה גבוהה. כך היה במקרה של חברת הנדל"ן ארגו פרופרטיז שהוקמה ומנוהלת בידי אופיר רחמים וגל טננבאום. החברה, המתמקדת בנדל"ן בגרמניה, הונפקה בבורסת תל אביב במאי האחרון. במסגרת ההנפקה, שבוצעה לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, גייסה ארגו פרופרטיז 200 מיליון שקל. טרום ההנפקה השתתפה ספרה בשני סבבי השקעה בחברה והשקיעה 44 מיליון שקל בסך הכל. כיום ארגו נסחרת בשווי שוק של 2.25 מיליארד שקל וספרה מחזיקה בכמעט 8% מהמניות, ששוויין עומד על 180 מיליון שקל. כלומר, שווי ההשקעה של ספרה הכפיל את עצמו פי 4.
קרנות הגידור אכן נהפכו לגורם משמעותי יותר ביצירת והנעת עסקאות בשוק, וזאת בזכות כמה תופעות ומגמות. ראשית, הגופים המוסדיים — חברות הביטוח ובתי ההשקעות — מנהלים כיום סכומי כסף אסטרונומיים, בין היתר הודות לחוק פנסיה חובה. כל גוף כזה מנהל נכסים של 300-200 מיליארד שקל. בהתאם, נהפכה הבורסה המקומית — ששווי כלל המניות הנסחרות בה עומד על כטריליון שקל, ונפח המסחר היומי הממוצע שלה ב־2021 במניות ובקרנות סל עמד על 1.9 מיליארד שקל — לקטנה על המוסדיים, והם מפנים יותר ויותר כספים לחו"ל ולהשקעות אלטרנטיביות מסוגים שונים.
שנית, בחסות הריבית האפסית והזרקות הנזילות הגדולות לשווקים במהלך משבר הקורונה, שטף את הבורסה המקומית בשנים 2021-2020 גל הנפקות חסר תקדים בהיקפו. בשנתיים אלה הצטרפו לבורסת ת"א 123 חברות, שגייסו ביחד 25.1 מיליארד שקל. מרבית החברות היו קטנות במונחי שווי.
שתי המגמות הללו הופכות חלק נכבד מ־541 החברות שנסחרות באחוזת בית לכאלה שההשקעה בהן לא יכולה אפילו להזיז את מחט התשואה של המוסדיים הגדולים, ולחברות הקטנות קשה מאוד להיאבק על תשומת הלב של מחלקות המחקר בגופים האלה, שכאמור מפנים יותר ויותר משאבים לחו"ל. לכך יש להוסיף את העובדה שהשוק הישראלי הוא, בכל זאת, קטן למדי, ואפשר לומר ש"כולם מכירים בו את כולם" בכל הנוגע לדמויות הפעילות בו, מה שמאפשר לאותן דמויות פעילות לרקוח מגוון רחב של עסקאות.
160 קרנות גידור מנהלות 40 מיליארד שקל
וכך נותרת הבמה האקטיבית של רקימת העסקאות — בוודאי כשמדובר בחברות קטנות יחסית — לקרנות הגידור הישראליות. בארץ פועלות כ־160 קרנות גידור, שמנהלות מצרפית כ־40 מיליארד שקל. היקף הנכסים הממוצע של קרן גידור ישראלית עומד על 220 מיליון שקל. חריגות בנוף הן ספרה ונוקד, שכל אחת מהן מנהלת כ־6 מיליארד שקל, ואלפא שמנהלת כ־2 מיליארד שקל. כלומר, עבורן עסקאות עם חברות קטנות, שאותן הן מזהות כבעלות פוטנציאל, הן בעלות ערך אדיר בכל הנוגע להשאת תשואה למשקיעים.
קרנות גידור הן אפיק שמיועד למשקיעים כשירים, אולם יש בפעילות זו שלהן כדי להיטיב עם כלל הציבור. מכיוון שלמצטרפות הקטנות לבורסה קשה להתמודד על תשומת הלב של כספי הציבור הרחב שבידי המוסדיים, האנליזה של קרנות הגידור והחלטות ההשקעה שלהן, ככל שיתבררו כמוצלחות, יכולות להפנות זרקור לעבר החברות האיכותיות שבהן. כמו כן, מדובר ביצירת נדבך נוסף של פיקוח על ההתנהלות והממשל התאגידי של החברות הנסחרות, שכן קרנות הגידור נוטות להיות מעורבות בחברות שהן משקיעות בהן.
בדומה לכל גוף, האנליזה של קרנות הגידור יכולה להוביל לביצוע השקעות שגויות, ויש בכך כדי לפגוע בציבור. זאת מאחר שעם משקיעיהן נמנים גם הגופים המוסדיים, כלומר הציבור. אך רבים ממשקיעי הקרנות האלה הם משקיעים פרטיים כשירים, שמכירים היטב את הקונספט — קרן גידור היא אפיק השקעה נוסף עבור מי שמחזיק בנכסים רבים, שנועד בראש ובראשונה להציע לאותו משקיע כלי השקעה מתוחכם יותר, ששואף לגדר את הסיכון שלו בזמנים שבהם השוק יורד בחדות.
שלומי ארדן מארביטראז' ואליו אמר ל"כלכליסט" כי "שוק ההון הישראלי מתחלק בין 150 חברות שמוכרות לכל משקיע ו־350 חברות שסובלות מחוסר כרוני בתשומת לב, והטובות שבהן מתוסכלות מהשווי שבו הן נסחרות. לדעתי, קרנות הגידור צריכות להשקיע את מרב מאמצי המחקר שלהן בחברות הקטנות — שם ניתן לאתר מציאות שגם יניבו תשואה עודפת למשקיעי הקרן. זה תפקיד חשוב בשוק ההון המקומי, שלא מתאים לגופים מוסדיים שמנהלים סכומי עתק, ושמניה קטנה לא מזיזה את המחט עבורם. לכן בשנתיים האחרונות מורגשת התמקדות הולכת וגוברת של קרנות גידור בחברות קטנות. בחלק מהמקרים הקרנות הופכות לבעלות שליטה בחברות. אני חושב שזו תופעה מבורכת שתלך ותתגבר בשנים הקרובות".
