"השוק תופס את נאום נתניהו כנסיגה טקטית, כדי לקנות זמן"
"השוק תופס את נאום נתניהו כנסיגה טקטית, כדי לקנות זמן"
המשקיעים לא מאמינים בהידברות על ההפיכה המשטרית, ומאז ההכרזה על השהיית החקיקה בורסת ת"א מאבדת גובה. "הפייק־עצירה לא שינתה דבר. חוסר הוודאות רק התארך. צמצום חשיפת המוסדיים לישראל ילחץ את השוק מטה עוד זמן רב", אמר בכיר בגוף מוסדי
מרגע בואה של ההפיכה המשטרית לעולם פרץ הוויכוח בשאלה אם היא אכן המחוללת של התופעות שנראו בשוק ההון. מתנגדי ההפיכה הצביעו על הירידות כהוכחה לכך שהמשקיעים כבר מתמחרים את הנזק ומתרחקים מישראל, בעוד מצדדיה טענו שאי אפשר לקשור בין הדברים, וכי יש גורמים רבים שמשפיעים בצורה משמעותית יותר על המתרחש בבורסת ת"א — ובראשם הריבית העולה במטרה להילחם באינפלציה, שבאופן טבעי מכבידה על נכסי הסיכון.
בימים האחרונים נדמה שהוויכוח הוכרע, והוכח הקשר בין ההפיכה לשווקים, לפחות כגורם המבדל באשר למתחולל באחוזת בית. ביום חמישי האחרון, כשהתפרסמו הידיעות על קריאתו הצפויה של שר הביטחון יואב גלנט לעצירת החקיקה, ולאור ההערכה שראש הממשלה בנימין נתניהו יעשה בה שימוש כדי לסובב את הספינה, החלה בורסת ת"א לדהור מעלה. המדד המייצג, ת"א־125, סיים את יום המסחר בעלייה של 2% — פי 2 מעליית מדד נאסד"ק באותו יום ועלייה של 0.3% בלבד במדד S&P 500. גם ביום שני, שבו הודיע נתניהו על הצהרה שבה היה צפוי להודיע על עצירת החקיקה, עלה המדד ב־1.8%, לעומת נאסד"ק שדווקא ירד בכמעט 0.5% ומדד S&P 500 שעלה ב־0.16% בלבד.
נתניהו היה אמור לנאום ב־10:00, וככל שנקפו השעות גברה אי־הוודאות לגבי תוכן דבריו. בסופו של דבר, ב־20:00, נשא ראש הממשלה נאום לאומה, והבשורות היו מאכזבות למדי. נתניהו הודיע על השהיה קצרה בחקיקה, ושוב תקף את מתנגדי ההפיכה. צוותי ההידברות שהקימו הקואליציה והאופוזיציה, כשברקע כבר הונח על שולחן הכנסת החוק להשתלטות הקואליציה על הרכב הוועדה למינוי שופטים, לא הרשימו את המשקיעים. וכך ירד שלשום ב־1% מדד ת"א־125, בעוד S&P 500 ירד ב־0.16% בלבד, נאסד"ק ירד ב־0.45% ו־DAX הגרמני עלה ב־0.16%.
לכך יש להוסיף את העובדה שאת המדד התל־אביבי משכה למעלה מניית ניו־מד אנרג'י, שזינקה ב־36.7%, בעקבות הצעה לרכישת 50% ממניותיה משתי ענקיות האנרגיה, BP הבריטית וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ANDOC), בפרמיה של 72% על מחיר השוק ערב ההצעה ולפי שווי חברה של 14.1 מיליארד שקל. ניו־מד משכה אחריה את סקטור האנרגיה, ובנטרולו היה ת"א־125 יורד יותר. אתמול הוסיפה הבורסה לרדת, ומדד ת"א־125 ירד ב־1.75% נוספים.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר מנהל בכיר באחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל כי "השוק ציפה מאוד לעצירת החקיקה. ביום שבו התברר שתהיה עצירה — השוק דהר. אך ככל שהזמן עבר, והיה חשש שלא תהיה נסיגה ברורה מהחקיקה, השוק האט, ומאז נאום נתניהו השוק מפגין חולשה — גם בשוק המניות וגם בשער החליפין". ואכן, ביום חמישי שעבר הדולר נחלש מ־3.66 שקלים לרמה של 3.55 שקלים, ואף הגיע ל־3.52 שקלים במהלך היום, ומאז הוא שב להתחזק וכיום הוא עומד על 3.58 שקלים.
הבכיר מוסיף כי "השוק לא רק ציפה לעצירת החקיקה, אלא גם לאיזו מנה של שקט. אבל נאום נתניהו לא סיפק את זה. זה היה נאום לא מרגיע מהפרספקטיבה של המשקיעים, שכן הוא לא הצביע בבירור על מפת דרכים של קונצנזוס לפתרון המשבר הפוליטי. השוק תפס את הנאום כנסיגה טקטית, שנועדה לקנות לממשלה זמן. לכן, מבחינת המשקיעים, הסיטואציה לא השתנתה. אנחנו בעצם באותו אירוע".
לדבריו, גם אירועים פוליטיים נוספים תרמו לחוסר הוודאות. "התקבלו החלטות פוליטיות שלא תרמו לתחושות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קיבל מנתניהו הבטחה להקמת משמר לאומי, שנתפס כגוף פוליטי שמתחרה במשטרה, וגלנט פוטר, אך טרם קיבל מכתב רשמי, כך שלא ברור היד של מי על הגה ביטחון המדינה. דודי אמסלם קיבל אחריות לרשות החברות הממשלתיות, והוא לא ידוע כמי שממשל תאגידי הוא נר לרגליו".
בתוך שלל האירועים האלה עלה התקציב להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. "התקציב לא רלבנטי למציאות הכלכלית פה", אומר המנהל הבכיר והוסיף כי "יש בו הרבה חורים שחורים. משקיעים וכלכלנים מבינים שהתקציב הזה לא מעודד צמיחה וכן מעודד מגזרים לא יצרניים. וכל זה מוציא את הרוח ממפרשי השוק".
לדברי הבכיר, זו נקודה שלא קיבלה את תשומת הלב הנדרשת ומן הראוי להתעכב עליה. "נניח שנושא הרפורמה ייפתר, ואפילו בהסכמה רחבה", הוא אומר, "עדיין האג'נדה הכלכלית שהתקציב הזה מכתיב לא מעודדת צמיחה. וככל שהממשלה הזו תאריך ימים, מדובר על שנים קדימה".
כפי שנתניהו הכריז שהוא נכנס לאירוע, תוך הפרת הסכם ניגוד העניינים שלו, נכנס אתמול גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לאירוע והבהיר שהמסלול שבו צועדת ישראל מטריד מאוד, שהיא אינה יכולה להמשיך כך, ושבניגוד לפרסומים נתניהו לא יוזמן בקרוב לבית הלבן. "כשמוסיפים את ביידן לתמונה, קל להבין מה רואות קרנות ההון סיכון האמריקאיות, קרנות השקעה בתשתיות, קרנות פרייבט אקוויטי, או מה רואים 'סתם' משקיעים מארה"ב. הם רואים מה ביידן אומר ומבינים מה קורה. מי יחשוב שזה בדיוק הזמן לרשום צ'קים להשקעה בישראל? המצב מטריד אותם, והתבטאויות חברי הקואליציה לא מוסיפות".
כל זה מייצר מכבש לחצים על השוק המקומי, שמתבטא בריבוי מוכרים על פני מיעוט קונים, דבר שלוחץ את מחירי נכסי הסיכון למטה. מתחילת השנה ירד מדד ת"א־125 ב־5.1%, תשואת חסר משמעותית ביחס למדדים המרכזיים בארה"ב: מדד S&P 500 עלה בכ־3% ומדד נאסד"ק זינק ביותר מ־10%. "יש הרבה מוסדיים עם חשיפה משמעותית לישראל — ובעיקר חברות ביטוח. עבור אלטשולר שחם, בית ההשקעות הגדול בישראל, שיעור המניות הישראליות מכלל התיק המנייתי עומד על כ־20%. גם ילין לפידות, מור השקעות ומיטב לא רחוקים משם. אבל אצל חברות כמו הפניקס, כלל ביטוח ומנורה מבטחים, המניות הישראליות הן כ־40% מהחלק המנייתי בתיק. המוסדיים שחשופים יותר לישראל חיכו לאיזו רגיעה, כדי לצמצם חשיפה. הרי השוק פה לא נזיל מאוד, ואי אפשר למכור כמות גדולה של סחורה — בטח שלא בשעת טלטלה. והנה, הגיעה העצירה, ואמנם זה לא מה שציפו לו, אבל המוסדיים האלה מנצלים את חלון הזמנים הזה כדי למכור מניות של חברות ישראליות. סביר שוועדות ההשקעה הורו להם לפעול כך, למרות קיבוע של הפסדים, כי אין לדעת אם ההתלקחות הבאה לא תהיה קשה יותר", מסביר הבכיר.
לדבריו, זו הסיבה שהשוק יורד בצורה משמעותית: "כשחברת ביטוח גדולה מחליטה לצמצם חשיפה לישראל, אפילו במעט, מדובר בהרבה סחורה. אלה בגופים שכל אחד מהם מנהל כ־300 מיליארד שקל. לוקח חודשים למכור כמויות כאלה של סחורה. זה אירוע שילחץ את המחירים כלפי מטה זמן מה, ולכך צריך להוסיף את הפדיונות בקרנות הנאמנות. אלה תורמים לפתיחת המרווחים באג"ח הקונצרניות לרמות שלא נראו מאז הקורונה. וזה לא שהתשואות על אג"ח ממשלתיות נמוכות היום. הן עלו עם הריבית".
הבכיר מצביע על כך ששלל הגורמים הללו יגרמו לכך שחברות רבות בישראל יתקשו לגייס או למחזר חוב בשוק ההון, וגם אם יצליחו, יש סכנה שהתזרים שלהן לא יספיק לשירות החוב. "בשונה מ־2020, כשהמדיניות המוניטרית המרחיבה דחפה את השוק מהר מאוד מעלה, היום אנחנו עומדים בפני כמה שנים של ריביות גבוהות יחסית. יהיה לחברות קשה להתמודד עם זה. שוק ההון כבר משקף את האירוע בשוק האשראי, אבל לצערנו אין סיבה שהוא ייגמר בקרוב. הוא רק ילך ויחמיר". במידה רבה הדינמיקה הזו היא שמסבירה את הצניחה במניות חברות הנדל"ן, הן היזמי והן המניב, חרף העובדה שכמעט כולן הציגו דו"חות חזקים לסיכום 2022. זאת משום שמדובר בחברות ממונפות, שמגלות רגישות גבוהה לריבית. כך, מדד ת"א־נדל"ן ירד מתחילת השנה ב־13.3%.
לסיכום אומר הבכיר כי "המצב פריך מאוד, גם בשוק ההון וגם בכלכלה המקומית. הפייק־עצירה בחקיקה לא שינתה דבר. להפך, תקופת חוסר הוודאות רק הוארכה. להערכתי, עוד ועוד ועדות השקעה יבקשו להקטין חשיפה לישראל, כי שום דבר טוב לא נראה באופק. ככל שהממשלה תנהג בפראות רבה יותר, השקל ימשיך להיחלש, ובשילוב הריבית והאינפלציה, מצב החברות בישראל רק ילך ויחמיר. הדבר היחיד שיכול לעצור את זה הוא שינוי כיוון אמיתי מצד הממשלה, אבל לא נראה שלמישהו יש כוח לבלום את הרכבת הזו ששועטת קדימה".
באשר לשאלה אם המוסדיים אינם מערבים בשיקוליהם את השקפות העולם הפוליטיות של מנהלי ההשקעות, ואם הבעיה היא התגובה של המתנגדים להפיכה ולא ההפיכה עצמה, משיב הבכיר: "המוסדיים לא מפגרים. מה שמוביל את ההחלטות הוא הרצון להוביל בתשואות, או לפחות להגיע למקום טוב באמצע. זה טוב למנהלי ההשקעות גם ברמה האישית, כי הבונוסים שלהם נגזרים מהביצועים האלה. לכן אי אפשר לערב בזה דעה פוליטית. כל מי שמרכיב משקפיים כלכליים־רציונליים מבין את המצב. אין פה מבוגר אחראי, ואין נקודה אחת של מרגוע".
