סופה של כוכבת: היזמית אליזבת הולמס הורשעה בהונאת משקיעים
סופה של כוכבת: היזמית אליזבת הולמס הורשעה בהונאת משקיעים
היזמית הכוכבת, שעמדה מאחורי חברת תראנוס שהציעה בדיקת דם מהפכנית, נמצאה אשמה ב-4 מתוך 11 סעיפי הונאה שבגינם עמדה לדין; היא עלולה להישפט ל-20 שנות מאסר על כל אחד מהם, אך הרשעתה מעוררת שאלות ביחס לגורלם של יזמים גברים שגם הם התנהלו בצורה מפוקפקת
דינה של אליזבת הולמס הוכרע: אחרי דיון ארוך פסק חבר מושבעים, כי היזמית הצעירה שהקימה את חברת תראנוס, אשמה בארבעה סעיפים מתוך 11 אישומים על הונאה. היא נמצאה לא אשמה בארבעה סעיפים נוספים ועל היתר לא הגיעו המושבעים להכרעה. על כל אחד מהסעיפים שבהם נמצאה אשמה, הולמס עלולה להישפט לעד 20 שנות מאסר. עם הכרעה זו הולמס, שנחשבה ליזמית מפורסמת ומצליחה באופן יוצא דופן בתעשיית הטכנולוגיה הנשלטת על ידי גברים, הפכה גם לייצוג חריג ליזם עמק הסיליקון שנושא בהשלכות על מעשיו.
נגד הולמס הוגש כתב האישום כבר לפני שלוש וחצי שנים. היא הואשמה כי הונתה משקיעים סביב היכולות של הטכנולוגיה שפיתחה. בין היתר הבטיחה כי הטכנולוגיה מסוגלת לבצע 200 בדיקות שונות מטיפת דם אחת בלבד בדקירת אצבע. תראנוס (Theranos) הציעה בדיקות אלו באמצעות בתי המרקחת של וולגרינס. בשיאה ב-2014, גייסה תרנוס 700 מיליון דולר, וערכה לפי שווי של 9 מיליארד דולר ונהנתה משורת משקיעים מפורסמים כמו ג'ורג' שולץ והנרי קיסינג'ר. הולמס עצמה זכתה לפרסום אוהד, כיכבה על שערי מגזינים והושוותה למייסד אפל, סטיב ג'ובס.
בעקבות סדרת חשיפות בוול סטריט ג'ורנל בין השנים 2015 ו-2016 נמצא כי הטכנולוגיה כלל אינה מסוגלת לעשות את שהיא מבטיחה. במהלך המשפט עצמו עלה כי הטכנולוגיה של תראנוס הייתה מסוגלת לבצע כ-12 בדיקות בלבד שגם הן התגלו כלא אמינות. הציבור שהגיע לבתי המרקחת קיבל למעשה את מרבית התוצאות שלו מחברות אחרות שביצעו עבור תרנוס את הבדיקות ללא גילוי מלא. עוד נחשף במהלך המשפט שהולמס זייפה דו"חות למשקיעים באמצעות הוספת לוגואים של חברות תרופות למסמכים שונים, או ביצוע שינויי תוכן למסמכים קיימים. אלו הוצגו למשקיעים כדוחות מקוריים, אמינים ושלמים.
האשימה את בן הזוג בהתעללות מינית ונפשית
חבר המושבעים מצא אותה אשמה בחלק מסעיפי הונאת המשקיעים, בין היתר לאור העובדה שחלק מהשקעות שביצעו בחברה נעשו אף על פי שהולמס סירבה להעניק לאלו גילוי נוסף, ולכן לכאורה נעשו תוך רשלנות מצד המשקיעים. עם זאת, הולמס לא נמצאה אשמה בהונאת חולים. במהלך עדותה העידה הולמס (37) וטענה כי מעולם לא התכוונה להטעות את המשקיעים, הביעה חרטה על מהלכים אותם הגדירה "מוטעים" והאשימה את בן זוגה לשעבר וסגנה בתראנוס, סאני בלווני, בהתעללות מינית ופסיכולוגית. לטענתה הוא הכריח אותה לקיים עמו יחסי מין בניגוד לרצונה וכפה עליה לאמץ אורח חיים סגפני ומבודד שכלל מעט מאוד שינה ומפגש עם משפחה או חברים.
המשפט של השניים הופרד בשל האשמות של הולמס כנגד בלווני. הוא עצמו מכחיש את ההאשמות, וצפוי לעמוד למשפט על 12 סעיפים. משפטו צפוי להתחיל בפברואר השנה. בשנת 2018 יישבה הולמס חקירת רשות ני"ע בנושא, מבלי להודות או להכחיש את ההאשמות, ושילמה על כך קנס של חצי מיליון דולר. במסגרת ההסכם נאסר עליה להיות נושאת משרה או דירקטורית בחברה ציבורית במשך עשר שנים.
הולמס לעומת אדם נוימן
סיפורה של תרנאוס ופסק הדין החצוי מגיע בעת מיוחדת עבור המגזר הטכנולוגי. אז, כמו היום, הייתה תקופה של הייפ מוגזם בתעשייה, כשהמשקיעים נלחמים להשיג עסקאות רבות, תוך התעלמות מסיכונים גדולים, רק בשל הבהלה להשקיע מהר ככל הניתן. במובנים האלו המשפט ותוצאותיו כאילו נועדו לאותת למייסדים, חברות וגם משקיעים, כי רעש גדול והבטחות מוגזמות, מסתירים פעמים רבות לא רק סיכון אלא את מה שיכול אולי בסופו של דבר להתברר כהונאה.
אבל הסיפור של הולמס אינו סיפור פשוט על הונאה תאגידית, אלא סיפור של יזמית שעומדת על משפט על הונאה זו. שהרי התנהגויות מפוקפקות, לא חסרות בעמק הסיליקון. למשל אדם ניומן מ-WeWork, מעולם לא נאלץ לתת את הדין אחרי שנחשף שביצע עסקאות פרטיות שערורייתיות לטובתו האישית בכספי משקיעים, או שהנהיג מודל עסקי מפוקפק ומנופח שלא הגשים את עצמו. הוא מעולם לא עמד לדין או שילם דבר כשהתנהגותו ריסקה את שווי החברה שייסד מ-47 מיליארד דולר ל-9 מיליארד דולר ומאות עובדים איבדו את עבודתם. במקום זאת עמק הסיליקון נפרד ממנו עם הסדר בשווי חצי מיליארד דולר.
טרוויס קלאניק שייסד את אובר אולי נאלץ לעזוב את החברה שייסד אחרי שנחשף שהוא הנהיג מדיניות רעילה ביחס לעובדות החברה, שסבלו שוב ושוב מהטרדות מיניות, וכי נקט במדיניות של טיוח תלונות. אבל מעולם לא שילם מחיר פלילי או כספי על כך שטען בפני משקיעים כי החברה שלו משבשת את תעשיית המוניות המסורתית. או שגייס על בסיס ההבטחה הזו מיליארדי דולרים אך מעולם לא הצליח להציג לעולם מודל עסקי כלכלי רווחי. הוא המשיך הלאה למיזמים שגייסו מאות מיליוני דולרים.
גם קווין ברנס לא שילם שום מחיר פלילי על כך שחברת הסיגריות האלקטרוניות שהקים ג'ול הייתה קטליזטור מהותי למה שהוגדר בדיעבד כ"מגיפת הניקוטין של בני נוער בארה"ב". לא משנה שהוא עצמו שיווק את הסיגריה ככלי לסייע לאנשים להפסיק לעשן מוצרי טבק. לא משנה שיצר אותה בטעמים מתוקים וילדותיים, כדי למשוך קהל צעיר יותר. לא משנה שהיה ברור שהוא מבין בדיוק מהי ג'ול כשניהל משא ומתן למכור נתח מהחברה שלו לענקית הטבק פיליפ מוריס. ומי בכלל זוכר את הסטארט-אפ שמכר מכונת מיצים ב-400 דולר ותומחר ב-550 מיליון דולר, עד שנחשף שהמכונה שהבטיח היזם למשקיעים כטכנולוגיה חדשנית, לא עושה שום דבר שזוג ידיים לא יכולות לעשות.
אנחנו אוהבים סיפורים – בודדים – של נשים מצליחות. אנחנו מחבקים אותן בעוצמה חונקת, מעלים אותן על נס, חוגגים ומנופפים בהן כאילו היו סימן לשינוי. אך כל הזמן הכל נותר דומה, וכשהן נכשלות, מגזימות, מטעות או מרמות ממש כפי שהגברים עושים לא פחות, הן זוכות ליחס אחר. אם הולמס שיקרה והונתה עליה לשאת בהשלכות מעשיה, אך כך גם כל היתר.
כששאלו את שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג מתי היא חושבת שזה יהיה "מספיק" שופטות בהרכב תשעת שופטי בית המשפט העליון כדי להעיד על שוויון, היא ענתה תשע, לא מחצית כפי המצופה. בעיניי גינסבורג שוויון מלא יהיה כשהרכב שלם יהיה נשי והדבר לא יעורר מחלוקת, ממש כפי שהיה נכון לגברים במשך מעל ל-200 שנה. גינסבורג העריכה את השוויון במקום שבו שמתקיימת הצלחה, אבל האמת היא שעוצמתו של שוויון מתבטאת הרבה יותר היכן שמתקיימות בינוניות, רמאות ונוכלות. שוויון יתקיים רק כשנשים יוכלו באופן טבעי להיות בינוניות מצליחות כפי שגברים בינוניים מצליחים כל הזמן, ורק כאשר נשים נוכלות לא יהפכו למכשפות, בדיוק כפי שגברים נוכלים לא הופכים מיד לנבלים.
