הירידות בשווקים הפילו את תשואות קרנות הנאמנות
הירידות בשווקים הפילו את תשואות קרנות הנאמנות
רק 1 מכל 11 קרנות עם תשואה חיובית מהשקעה במניות בארץ. הירידות החדות בשוק המניות האמריקאי מתחילת השנה השפיעו בינתיים באופן חלקי על השוק הישראלי. בתעשיית קרנות הנאמנות, שמנהלת 384 מיליארד שקל, רק 17 מתוך 279 קרנות השיאו תשואה חיובית, ובהן מיטב גז ונפט, הראל תשתיות ישראל ואפסילון זהב
שנת 2022 מצטיירת בינתיים כשנה אומללה עבור החוסכים בשוק ההון. מתחילת השנה צנח נאסד"ק ב־24.5%, לאחר שבאפריל השיל יותר מ־13% - התשואה הגרועה ביותר שלו מאז 2008; גם S&P500 צלל ב־15.6%. התשואות השליליות במדדי המניות המובילים בארה"ב נובעות בעיקר מהחשש מפני עלייה חדה בריבית בשל האינפלציה.
גם הקטנה מסיבית במאזנים של הפדרל ריזרב (מכירת משכנתאות ואג"ח שברשותו), שאמורה לתמוך במלחמה באינפלציה, עלולה לפגוע מהותית בביצועי שוק המניות. החולשה בשוק האמריקאי מתבטאת היטב באפיק החיסכון העיקרי של החוסך הישראלי לטווחים הקצר והבינוני - קרנות הנאמנות.
כך, קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל קטנו מתחילת השנה ב־12.4 מיליארד שקל ל־60.7 מיליארד שקל (כולל קרנות סל ועוקבות). זאת נוכח פדיונות לצד תשואה שלילית ממוצעת של 15% בקטגוריה. מבין 122 הקרנות בקטגוריה, רק חמש השיאו תשואה חיובית, ובהן אפסילון זהב שעלתה ב־11.5% ומיטב זהב שהוסיפה 8.4%, שתיהן משקיעות בזהב ובמניות כרייה בלבד.
הזהב טיפס ב־1% מתחילת השנה לשווי של יותר מ־1,800 דולר לאונקייה בשל ההשקפה כי השקעה בו מגינה מפני האינפלציה. הקרן השלישית אנליסט BDC, שטיפסה ב־3.8%, משקיעה בחברות המחזיקות בקרנות אשראי סגורות לחברות קטנות ובינוניות.
מדד היחס לקרנות המשקיעות בחו"ל הן MSCI WORLD, שירד לשפל שנתי בשבוע שעבר עם ירידה של 16.4%. נכון ליום שני, 72 קרנות מתוך 121 בקטגוריה היכו את המדד. הצונחות של השנה הן קרנות הקנאביס, הדיגיטציה והקריפטו. כך סלע קנאביס גלובלי צללה 33.2%, אקליפטוס DIGITAL ECONOMY נפלה 38.9% ואיילון מניות בלוקצ'יין וכרייה ב־45.5%.
גם השוק בישראל החל בשבועות האחרונים לגמגם, אולם תוצאות המדדים הישראליים עדיין עדיפים בבירור על האמריקניים. מדד תל אביב־35 ירד מתחילת השנה 4.35% ותל אביב־125 נפל 4.65%. מתחילת השנה, קטגוריית הקרנות המנייתיות שמשקיעות בישראל קטנה ב־1.65 מיליארד שקל לכדי 64.2 מיליארד שקל.
מדד העקביות של קבוצת קלי בוחן את משך הזמן שבו הושגה תשואה גבוהה מהממוצע. לדוגמה: קופה אשר השיגה ב-18 חודשים מתוך 36 חודשים תשואה מעל לממוצע תקבל ציון 50%.
מ־112 הקרנות המנייתיות האקטיביות שמשקיעות בישראל, 10 בלבד הניבו תשואה חיובית מתחילת השנה; 49 הכו את הבנצ'מרק, מדד ת"א 125. שלוש המצטיינות הן בזירת האנרגיה: מיטב גז ונפט שעלתה 30.8%, הראל תשתיות ישראל שטיפסה 13.8% וקסם אקטיב אנרגיה שהוסיפה 9.8%. ארבעת החודשים הראשונים של השנה היו בסימן זינוק במניות האנרגיה נוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שאיימה לגרום למחסור אדיר ולייקר את הנפט והגז.
מולן, מדד תל אביב נפט וגז עלה 37.9% מתחילת השנה. הקרן עם ההשקעה הכללית במניות והתשואה הגבוהה מתחילת השנה היא הראל מניות במומנטום ת"א Large & Mid Cap שעלתה 7.4%. החלשות בקטגוריה היו קסם אקטיב יתר, שנפלה 18.6%, ואינטראקטיב אנרגיה ירוקה ישראל וארה"ב שירדה 23.1%.
נוכח הבדלי התשואות בין השוק האמריקני לישראלי, מעניין לבחון את הקרנות הגמישות. אלה אינן כבולות למדיניות השקעה ויכולות ללמד אם מנהלי ההשקעות ידעו לזהות בזמן את התשואות העודפות בשוק המקומי. ענף הקרנות הגמישות כולל 46 קרנות המנהלות 4.8 מיליארד שקל. מהן שתיים בלבד הניבו תשואה חיובית ו־17 קרנות הכו את המדד, שהוא תל אביב־125.
הקרן עם התשואה הגבוהה, ברק גמישה, עלתה 7.55% מתחילת השנה. שי ברק, מנהל הקרן, השיג תשואה חיובית בהשקעה גם נגד המדדים המובילים. כך בעוד שהשווקים ירדו מתחילת החודש, הקרן דווקא עלתה ב־6.5%. הקרן הנוספת שרשמה תשואה חיובית היא סיגמא גמישה, שעלתה 0.2% ב־2022. הקרנות הגרועות הן תמיר פישמן גמישה שצללה 27.97% ושקדי קפיטל שירדה 22.3%.
מי בודק את הבודקים? הבנקים מסתירים את דירוג הקרנות והרגולטור מתעלם
מדוע בשנת 2022 קהל המשקיעים הישראלי עדיין לא מצליח לבחור את קרנות הנאמנות הטובות עם התשואה העודפת? ענף קרנות הנאמנות מנהל כמעט 384 מיליארד שקל, מהם 216 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המנוהלות. אלה אמורות להניב תשואה עודפת על המדדים בשוק ההון דרך ניהול אקטיבי, שעבורו נגבים דמי ניהול. רכישת הקרנות האקטיביות, כמו שאר הקרנות בענף (קרנות סל ומחקות), נעשית בעיקר דרך ייעוץ השקעות בבנקים. בהתאם, לכל בנק יש מערכת לדירוג קרנות שאמורה לתמוך בהחלטת יועצי הבנק.
מנהלי הקרנות מתלוננים רבות על כך שאופן הדירוג במערכות הדירוג של הבנקים אינן חשופות וגרוע מכך, אין יכולת למדוד אילו מערכות דירוג עובדות ואילו לא. זאת מאחר שהבנקים מסרבים לפרסם את תוצאות הדירוג שלהם, כנראה כדי למנוע תחרות. מצב זה מקשה על המשקיע לבחור קרן מתאימה עבורו.
נציגי בתי ההשקעות שמנהלים קרנות נאמנות אף פנו בעבר לרגולטורים שונים בתחום, בהם בנק ישראל ורשות ניירות ערך, כדי שאלה יחייבו את הבנקים לפרסם את דירוג הקרנות שלהם ואת יעילותו. ואולם, הרגולטורים לא נענו להצעה, והסבירו כי אין לצעד הנדרש אח ורע בשווקים מחוץ לישראל וכי דירוג קרנות אמור להיעשות בגופים פרטיים ללא הטיה כלפי בתי ההשקעות.
