יציבות במט"ח לאחר ההחלטה להאריך את כהונת הנגיד - הדולר על 3.73 שקלים
יציבות במט"ח לאחר ההחלטה להאריך את כהונת הנגיד - הדולר על 3.73 שקלים
ראש הממשלה נתניהו קיבל את ההחלטה שבוע לפני הודעת הריבית של בנק ישראל; היורו עולה ב-0.4% ל-4.07 שקלים; מיטב: "אנחנו מניחים שבנק ישראל הפסיק למכור דולרים בעקבות ההתחזקות המשמעותית של השקל"
פותחים שבוע מסחר במט"ח - שבוע בדיוק לפני החלטת הריבית של בנק ישראל - ולאחר ההחלטה להאריך את כהונתו של הנגיד אמיר ירון. הדולר שעלה מוקדם יותר הבוקר ב-0.2% עבר ליציבות (ביחס ליציג של שישי) והוא נסחר סביב 3.72 שקלים, היורו עולה ב-0.6% ל-4.07 שקלים. בשווקים הגלובליים - היורו עולה ב-0.1% ל-1.092 דולר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיעו היום כי סיכמו על הארכת כהונתו של ירון לקדנציה נוספת - ההחלטה תובא לאישור הממשלה.כהונתו הנוכחית של ירון מסתיימת בסוף דצמבר.
השקל טיפס בשבוע שעבר ב-2.8% מול סל המטבעות וב-3.9% מול הדולר. הדולר היציג נקבע בשישי על 3.728 שקלים והוא נחלש בהמשך היום עד ל-3.175 שקלים. זאת במקביל לירידה החזקה בדולר בשווקים הבינ"ל, לאחר ההפתעה לטובה מנתוני האינפלציה שיצאו בארה"ב.
"הדולר אינדקס (מול סל המטבעות) איבד קרוב ל-2% במהלך השבוע האחרון וזה מסביר שיעור ניכר מההתחזקות של השקל בשבוע שעבר. זאת מעבר להתמתנות בחששות מהסלמת המלחמה בדרום", הסביר יוני פנינג, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של מזרחי טפחות.
"גם הכלכלה המקומית ממשיכה להציג יציבות עם נתוני תוצר סבירים ברבעון השלישי, טרם תחילת המלחמה. במקביל, נתוני האינפלציה מרמזים בסבירות גבוהה על התמתנות משמעותית, בעיקר בחודשיים-שלושה הקרובים, בשל תיקון ההשפעות הראשוניות של המלחמה", הוסיף פנינג.
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, אפשר להסביר התחזקות השקל גם בהתקדמות המלחמה לפי התרחיש שנחשב כאופטימי, בלי התרחבות לזירה הצפונית ועם הפחתה מסוימת בהשפעתה על הפעילות הכלכלית במשק. "אנחנו מניחים שבנק ישראל הפסיק למכור דולרים בעקבות ההתחזקות המשמעותית של השקל", אמר זבז'ינסקי.
עד לימים האחרונים, ההערכות בשוק היו שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בפגישתו הקרובה ויוריד אותה בפגישה הבאה - הצפויה ב-1 בינואר. ואולם לנוכח ההתחזקות בשקל, בלידר מעריכים שהבנק לא ימתין עם המהלך. "אם מגמת הייסוף בשקל תימשך בשבוע הקרוב, היא עשויה לתמוך בהורדת ריבית כבר בפגישת בנק ישראל של 27 בנובמבר", מציינים כלכלני לידר בראשות יונתן כץ.
מי שאינו שותף להערכה זו הוא מודי שפריר, האסטרטג הראשי בבנק הפועלים - לשיטתו הורדת ריבית צפויה רק בהחלטה של ינואר: "חרף הייסוף החד בשקל, איננו מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בישיבתו הקרובה", אומר שפריר.
זבז'ינסקי מסביר מדוע הורדת ריבית אינה על הפרק בשבוע הבא: "רוב הגורמים תומכים בהורדת ריבית ואפשר היה להוריד אותה כבר בפגישה הקרובה של בנק ישראל. ואולם הנגיד אמיר ירון הודיע שלא יהיה שינוי בריבית כל עוד התוכנית של מכירת הדולרים נמצאת 'על השולחן' והיא תישאר שם כנראה עד שהמלחמה תסתיים. לנוכח עמדת הנגיד, הריבית לא תרד בפגישה של 30 בנובמבר ורק החל מהפגישה הבאה, של תחילת ינואר, האופציה של הורדת ריבית הופכת ריאלית".
גם אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, מאמין כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בפגישה הקרובה. "השפעות המלחמה על האינפלציה בטווח הבינוני עדיין לא ברורות, בעיקר על רקע תוכנית התמיכה של האוצר בעסקים ובמשקי הבית והמחסור המסתמן בכח אדם", אומר גרינפלד.
"אף שבטווח הקצר סביר להניח שהאינפלציה תמשיך לרדת, בטווח הבינוני-ארוך המגמה עדיין אינה ידועה. במצב הדברים הזה, אנו מעריכים שבנק ישראל יעדיף להותיר שוב את הריבית ללא שינוי, ובמקום זאת לתמוך במשק על ידי הפעלה של תוכניות ייעודיות - כמו התוכנית לעידוד אשראי בריבית נמוכה לעסקים קטנים שהושקה לפני כשבועיים", מוסיף גרינפלד.
