סגור

שיכון ובינוי נפרדת מהיבשת שסיבכה אותה בחקירה והובילה להחלפת השליטה

חברת הבנייה והתשתיות חתמה על מזכר הבנות לא מחייב למכירת הפעילות בניגריה ב־100 מיליון דולר. העסקה תביא לסיום הפעילות ארוכת השנים של שיכון ובינוי באפריקה, ולהפסד של עד 290 מיליון שקל

בחודש שעבר אמר נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי (41.2%), בריאיון לכלכליסט ערב החלטתו להתמנות ליו"ר החברה כי "אפריקה, שהנחילה לנו כל מיני הפתעות לא נעימות והיא בעיקר נטל — תרד".
אתמול הודיעה החברה על עוד ציון דרך ביישום המדיניות הזו, כשדיווחה על עסקה מתגבשת למכירת פעילותה בניגריה, מדינת היעד העיקרית שבה היא עוד פועלת ביבשת. העסקה הזו היא המהלך הראשון של סיידוף כיו"ר שיכון ובינוי, תפקיד שאליו מינה את עצמו לפני שבועיים, מתוך רצון להעמיק את מעורבותו בחברה, מה שגרר את התפטרות המנכ"ל תמיר כהן.
SBI, החברה־הנכדה של שיכון ובינוי שמרכזת את פעילויות הקבלנות שלה בכל המדינות שמעבר לים, למעט ארה"ב, התקשרה במזכר הבנות לא מחייב למכירת פעילותה בניגריה שמרוכזת בחברה המקומית Reynolds Construction Company. תמורת המכירה נקבעה על 100 מיליון דולר (361 מיליון שקל) שיועברו בשלבים בהתאם לאבני דרך שנקבעו בהסכם. לרוכש, שזהותו לא נמסרה בדיווח, יינתן פרק זמן של חודשיים להשלמת בדיקות נאותות.
ככל שהמכירה תושלם, תרשום שיכון ובינוי הפסד של 220—290 מיליון שקל על השקעתה בחברה המקומית, מרביתם כתוצאה מהשפעת הפיחות החד שנרשם בשנה החולפת בשער המטבע המקומי הניגרי, הניירה. תזרים המזומנים ששיכון ובינוי תקבל מהמכירה יהיה בסך של 340 מיליון שקל, וצבר העבודות שלה, שעמד בסוף חודש מרץ על 21.3 מיליארד שקל, יקטן ב־590 מיליון שקל.
מזכר ההבנות המדובר הוא צעד משמעותי בדרכה של חברת התשתיות והבנייה לסיום הפעילות באפריקה, לאחר שבחודש שעבר התקשרה כבר במזכר הבנות למכירת הפעילות שנותרה לה באתיופיה, שהסבה לה הפסדים של 289 מיליון שקל מאז 2023.

התיק הפלילי נסגר בהסדר

בנוסף, בתחילת החודש הצליחה החברה להניח מאחוריה את פרשת השוחד שבה הסתבכה בפעילותה באפריקה ושנחשפה ב־2018, כש־SBI הגיעה להסדר טיעון עם הפרקליטות. לפי הסדר הטיעון, שצריך עוד לקבל את אישורו של בית המשפט, SBI תורשע בעבירה של קשירת קשר לפשע ותשלם למדינה סכום של כ־260 מיליון שקל, ותודה גם בהפרה של חוק ני"ע, וזאת בשל אי־הפסקת התשלומים ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים.
במקביל, תיקי החקירה נגד שיכון ובינוי עצמה ו־SBI שוויץ ייסגרו. ברקע, בכירים לשעבר בחברה חתמו מוקדם יותר על הסדרי טיעון בפרשה. על פי ממצאי החקירה והחשדות לכאורה, בשנים 2008—2017 פעל בקבוצת שיכון ובינוי מנגנון משומן, בידיעת ובאישור מנהלים בכירים, שפעל לשלם שוחד לעובדי ציבור שונים באפריקה, ובקניה בפרט, על מנת לקדם את עסקי החברה. עיקר התשלומים הועברו סביב השנים 2012 במזומן, תוך ניהולם במערכת הנהלת חשבונות נפרדת, ואי־מתן גילוי על אודותיהם בדו"חות החברה. כאמור, הפרשה הסתיימה בהסדרי טיעון, כתבי אישום לא הוגשו, והחברה לא הודתה במסגרת הסדר הטיעון בשוחד, שהיה האישום החמור ביותר שנחקר.
במידה שמכירת הפעילות בניגריה תושלם, תיוותר שיכון ובינוי עם פעילות באפריקה רק באוגנדה, שם היא חידשה לאחרונה עבודות להקמת שדה תעופה, לאחר שאלה הופסקו מוקדם יותר בשל קשיי תקציב של הממשלה המקומית. שיכון ובינוי אינה מתמודדת על פרויקטים חדשים מלבד פרויקט זה, כך שהשלמתו, שמתוכננת בתוך שנתיים, תהווה את סוף הפסוק של פעילותה ביבשת.

סיידוף העדיף את ארה"ב

עד למחצית העשור הקודם היתה לשיכון ובינוי, אז עדיין בשליטת שרי אריסון, פעילות קבלנות ובניית תשתיות ענפה באפריקה שהתפרסה על פני מספר רב של מדינות, בעיקר בתחומי תשתיות תחבורה ומים. היקף הפעילות באפריקה תפס נפח ניכר מפעילותה הכוללת של החברה. כך, ב־2013 הגיעו ההכנסות ממנה ל־2.5 מיליארד שקל, שהיו 39% מהכנסותיה הכוללות, וב־2015 הגיע צבר ההזמנות מפעילות זו ל־7.8 מיליארד שקל, 57% מצבר פעילות הקבלנות הכוללת של החברה.
באמצע 2018, על רקע החקירה הפלילית — שגם איימה על יכולתה של שיכון ובינוי לגייס מימון לפעילויותיה באפריקה בשל חקירה שפתח הבנק העולמי בנוגע לפרשה — אריסון מכרה לסיידוף את השליטה בשיכון ובינוי תמורת 1.1 מיליארד שקל, ובהנחה של 13% על מחיר השוק, והחברה החלה להסיט את מרכז הכובד של הפעילות שלה מאפריקה לארה"ב, מקום מושבו של סיידוף.
מבט בנתוני צבר עבודות הקבלנות של החברה משקף היטב את התהליך, כשצבר העבודות באפריקה הצטמצם עד ל־1.2 מיליארד שקל ב־2023 ול־783 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון השנה (כולל פעילות בהיקף נמוך במרכז אמריקה).
לאורך השנים ניגריה היתה יעד הפעילות העיקרי של שיכון ובינוי באפריקה, כש־88% מצבר עבודות הקבלנות שלה ב־2023 בחו"ל, לא כולל ארה"ב, התרכזו בפעילויות בה. SBI, באמצעות החברה המקומית, מקימה בניגריה כיום שלושה פרויקטים לסלילת כבישים, כש־79% מעבודות ההקמה שלהם כבר הסתיימו והשלמתם צפויה עד ל־2026.
ב־2023 ההכנסות מהפרויקטים האלו הגיעו ל־314 מיליון שקל, כשני שלישים ממחזור ההכנסות של החברה מפרויקטים פעילים באפריקה ובמרכז אמריקה. בסוף 2023 העריכה שיכון ובינוי כי עד לסיום ההקמה ב־2026 ההכנסות הנוספות יעמדו על 600 מיליון שקל, כך שסך ההכנסות מהפרויקטים יגיע ל־2.85 מיליארד שקל. הרווח הגולמי הצפוי מהפרויקטים האלו עומד על 2.25 מיליארד שקל ושיעור הרווח הגולמי עומד על 35%, זאת לעומת שיעור רווח גולמי חד־ספרתי בעבודות הקבלנות בישראל.
מאז שכהן התפטר, מניית שיכון ובינוי זינקה ב־26%, אולם מתחילת השנה היא הניבה תשואה שלילית של 13.6%. שווי השוק של החברה עומד על 4.86 מיליארד שקל, רחוק מהשיא של 10 מיליארד שקל שאליו הגיעה במאי 2021.