אחרי נתוני התעסוקה החזקים, לפני מדד המחירים: הדולר נסוג ל-3.62 שקלים
אחרי נתוני התעסוקה החזקים, לפני מדד המחירים: הדולר נסוג ל-3.62 שקלים
התאוששות מפתיעה נרשמה במספר המשרות הפנויות במשק; הדולר מאבד 1% מול המטבע המקומי, היורו יורד ב-0.7% ל-3.89 שקלים; לפי תחזיות הכלכלנים, מדד המחירים של ינואר עלה ב-0.1% בחישוב חודשי
השקל מתחזק לקראת פרסום נתוני האינפלציה בישראל - הדולר יורד ב-1% ונסחר מתחת ל-3.63 שקלים, היורו יורד ב-0.7% ל-3.89 שקלים.
ברקע, התאוששות גדולה ומפתיעה במספר המשרות הפנויות במשק, מ-107.6 אלף בדצמבר ל-126.4 אלף בינואר. מדובר בנתון הגבוה ביותר של מספר המשרות הפנויות מאפריל 2023.
שוק תעסוקה חזק מפעיל לחצים אינפלציוניים, ולפיכך הנתון עשוי לצמצם את הסיכוי להורדת ריבית של בנק ישראל בפגישה הקרובה (26 בפברואר). ריבית גבוהה יותר למשך זמן רב יותר תומכת בשקל חזק יותר.
לקראת פרסום נתוני האינפלציה: לפי תחזיות הכלכלנים, מדד המחירים של ינואר עלה בשיעור קל של 0.1% בחישוב חודשי, בהמשך לנסיגה של 0.1% בדצמבר. אם אכן זה יהיה הנתון, אזי קצב האינפלציה השנתי עמד בינואר על 2.7%. המדד יתפרסם הערב בשעה 18:30.
זהו מדד המחירים האחרון שיתפרסם לפני החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, הצפויה ב-26 בפברואר.
"להערכתנו, בפגישה הבאה של בנק ישראל לא צפויה הפחתת ריבית. הסיכונים האינפלציוניים גדלו, וזאת על רקע המצב הביטחוני והשפעתו האפשרית על דירוג האשראי של ישראל, ועל היחלשות השקל שצפויה לתמוך באינפלציה גבוהה", אומרת רינת אשכנזי, הכלכלנית ראשית בהפניקס .
"בנוסף, הפתעת מדד האינפלציה בארה"ב כלפי מעלה מורידה את האופטימיות שהייתה בנוגע לקצב הפחתות הריביות של הפד. הפחתה נוספת של ריבית בנק ישראל תגדיל את פער הריביות, מצב שיתרום להיחלשות השקל, ובהתאם, ללחץ אינפלציוני מקומי", מוסיפה אשכנזי.
בשווקים הבינלאומיים, היורו יציב, נסחר מעל 1.07 דולר; הפאונד נחלש ב-0.1% לאחר הכניסה של בריטניה למיתון (שני רבעונים רצופים של נסיגה בתוצר), נסחר בסביבת 1.25 דולר.
במקביל, הדולר נחלש ב-0.3% מול הין (ל-150.04 ין לדולר), על אף נתוני התוצר המאכזבים שיצאו ביפן, שמאבדת את מקומה ככלכלה השלישית בעולם לטובת גרמניה.
כלכלת יפן התכווצה ב-0.4% ברבעון הרביעי בהשוואה שנתית, לאחר נסיגה של 3.3% ברבעון שקדם לו. תחזיות האנליסטים היו לצמיחה של 1.4%.
ביחס לרבעון הקודם נרשמה בתוצר היפני נסיגה של 0.1%, בהמשך להתכווצות של 0.8% ברבעון השלישי. גם כאן נרשמה אכזבה ביחס לתחזיות, שהיו לצמיחה רבעונית של 0.2%.
גם כלכלת בריטניה נכנסה כאמור למיתון ברבעון הרביעי, לאחר התכווצות של 0.3% ברבעון הרביעי ביחס לרבעון שקדם לו, בהמשך לנסיגה של 0.1% ברבעון השלישי.
התחזיות לקראת פרסום נתוני הרבעון הרביעי היו לירידה מתונה יותר, של 0.1%. התוצר הרבעוני בחישוב שנתי ירד ב-0.2%, מול תחזיות לעלייה של 0.1% (ברבעון הקודם נרשמה עלייה שנתית של 0.2%).
