רמי אונגר הפסיד 130 מיליון שקל על ההשקעה בוויתניה
רמי אונגר הפסיד 130 מיליון שקל על ההשקעה בוויתניה
איל הספנות ויבואן קיה נכנס לפני שנתיים להשקעה בחברת הנדל"ן המניב ורכש מניות ב־426 מיליון שקל, אך מאז ירדה המניה ב־32%. למרות ההפסדים אונגר מגדיל את ההחזקות בחברה והחודש רכש מניות נוספות
שמו של רמי אונגר עלה באחרונה לכותרות לאחר שהספינה גלקסי לידר שבבעלותו נחטפה בידי החות'ים בעת ששייטה בים האדום בדרכה מתעלת סואץ להודו. אונגר, בעליה של אחת מחברות שינוע הרכב הגדולות בעולםRay Car Carriers, דורג ב־2022 בידי המגזין "פורבס" במקום 21 בין עשירי ישראל, עם הון שנאמד ב־3.25 מיליארד דולר. מעבר לפעילותו בתחום הספנות, אונגר הוא גם הבעלים של טלקאר, יבואנית רכבי קיה הקוריאנית.
אונגר פועל בדרך כלל הרחק מאור הזרקורים הציבורי, כשהאימפריה שלו מורכבת בעיקר מחברות פרטיות. אך במאי 2022 הוא הפך לבעל עניין בחברת הנדל"ן המניב הציבורית ויתניה כשרכש באמצעות טלקאר 17% ממניותיה מידי פליינג קרגו בתמורה ל־264 מיליון שקל. במהלך השנתיים האחרונות הרחיב אונגר את החזקתו בוויתניה, כשרכש בשמונה הזדמנויות שונות, האחרונה בהן בשבוע שעבר, מניות נוספות שלה. כך, בהשקעה כוללת של 426 מיליון שקל הגיע אונגר להחזקה של 29.7% בוויתניה, והפך בפברואר האחרון לאחד מבעלי השליטה בה.
הרכישה הראשונה, שבוצעה סמוך להעלאת הריבית הראשונה בידי בנק ישראל מרמה של 0.1% ל־0.35%, באפריל 2022, שיקפה לוויתניה שווי של 1.55 מיליארד שקל, בעוד שווי השוק שלה היה 1.36 מיליארד שקל. אונגר נכנס לחברה חמישה חודשים לאחר שזו הגיעה לשווי השיא שלה, 1.64 מיליארד שקל. מאז, ובמקביל לעליית הריבית ולהאטה בהייטק שפגעה בשוק המשרדים, נמצאת המניה במגמת ירידה.
כיום שווי השוק של ויתניה הוא 925 מיליון שקל, מה שמשקף להחזקתו של אונגר שווי של 275 מיליון שקל. מדובר בהפסד "על הנייר" של 151 מיליון שקל, כלומר 35% מהשקעתו. הפסד זה קוזז במעט באמצעות 21 מיליון שקל שקיבלה טלקאר בדיבידנדים שחילקה ויתניה (חילקה בסך הכל 84 מיליון שקל מאז ספטמבר 2022), כך שאונגר מופסד כיום 130 מיליון שקל.
ויתניה שפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן המניב מחזיקה ב־12 נכסים מניבים בישראל, ששטחם 196 אלף מ"ר ושוויים 1.9 מיליארד שקל, בתל אביב, הרצליה, אור יהודה, ירושלים (הר חוצבים), מודיעין, ובחוף מגדל שבכנרת, ולה גם כמה פרויקטים בהקמה, בשטח של 360 אלף מ"ר.
ב־2023 הכנסותיה הסתכמו ב־201 מיליון שקל, שיפור של 16% לעומת 2022. יותר ממחצית (56%) מההכנסות התקבלו מדמי שכירות ותפעול הנכסים המניבים שלה, כשאלו הניבו NOI (הכנסות תפעוליות נטו) של 114 מיליון שקל, תוך שיפור של 11% לעומת השנה הקודמת, בעיקר כתוצאה מאכלוס שטחים נוספים בנכסים ובהשפעת עליית המדד. מכירת משרדים הכניסה 77 מיליון שקל נוספים, עלייה של 50% לעומת 2022, בעיקר ממכירת שטחי משרדים בשני המגדלים שאותם היא מקימה ברחוב לה גווארדיה בתל אביב.
ה־FFO של ויתניה, שמודד את תזרים המזומנים מפעילות ריאלית ונחשב כמדד המקובל למדידת רווחיותן של חברות נדל"ן מניב, ירד ב־2023 ב־5% והסתכם ב־68.8 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות המימון של החברה (עלייה של 17% ל־51 מיליון שקל) בהשפעת עליית המדד והריבית. מכיוון שרווחיה משיערוך הנכסים המניבים ירדו מ־91 מיליון שקל ב־2022 ל־29 מיליון שקל ב־2023, הרווח הנקי הצטמצם ב־37% והתכנס ל־80 מיליון שקל.
בראשות ויתניה עומדים המנכ"ל עופר זיו והיו"ר אהוד סמסונוב, אחד ממייסדי החברה, שנחשב גם לאחד מבעלי השליטה בה, בזכות החזקה ישירה של 6.5% ו־1.1% נוספים באמצעות חברת אס.ג'י.אס, שבה הוא מחזיק ב־50%. מייסדים נוספים הנחשבים לחלק מגרעין השליטה בחברה, לאור הסכם בעלי מניות שחתמו ביניהם בסמוך להנפקתה ב־2015, הם מייסדי אסם, האחים גד ודן פרופר, שמחזיקים במשותף 13% ממניות ויתניה, משפחת חממה (11%) והפרסומאים ואנשי הנדל"ן מודי כידון ומשה תאומים (7.5% במשותף). כאמור, בשל היקף החזקתה החלה גם טלקאר, החל מפברואר השנה, להיחשב לבעלת שליטה בוויתניה.
מאז כניסתו של אונגר לוויתניה, המניה רשמה תשואת חסר לעומת מדד ת"א־מניב ישראל שבו היא נכללת – ירידה של 32%, לעומת ירידה של 21% במדד. ב־12 החודשים האחרונים המניה ירדה ב־4%, בעוד המדד עלה ב־15%.
בפברואר הפכה טלקאר, בעקבות מימוש אופציות שקיבלה, לבעלת עניין (5.15%) גם בחברה הציבורית גו טו (Go To), שעוסקת בהפעלת שירות רכב שיתופי.
