בלעדיתנובה נערכת להנפקה: שכרה את משרד מיתר להובלת התשקיף
בלעדי
תנובה נערכת להנפקה: שכרה את משרד מיתר להובלת התשקיף
הנהלת החברה, שגם פגשה כמה גופי חיתום, נמצאת במירוץ נגד הזמן לקראת ההנפקה שמתוכננת למאי־יוני 2022. זאת בעוד בעלי המניות, ברייטפוד והקיבוצים, טרם הגיעו לפשרה לגבי היקף המניות שיימכרו
הנהלת תנובה מתניעה את הנפקת החברה. ל"כלכליסט" נודע כי משרד עורכי הדין מיתר נבחר אתמול להוביל את תשקיף החברה להנפקה.
תנובה, שבבעלות ברייטפוד הסינית וארגוני הקיבוצים, מתכוונת לבצע את ההנפקה בתל אביב במאי־יוני 2022, על בסיס הדו"חות השנתיים של 2021.
השווי שאליו מכוונת החברה הוא 10 מיליארד שקל, והוא מתבסס על מכפילים של חברות מזון בסדר הגודל של תנובה בארץ ובעולם.
דרישה להדחת היו"ר גבריאלי
ההנפקה מחייבת את אישורם של הקיבוצים, המהווים שותף מיעוט בתנובה עם 23% מהמניות. בינם לבין ברייטפוד הסינית — המחזיקה ב־77% מהמניות — שורר סכסוך מר שהחריף באחרונה. זאת לאחר שנציגי הקיבוצים האשימו את נציג ברייטפוד המכהן כיו"ר החברה, חיים גבריאלי, בקיום יחסי מרות ודרשו את הדחתו. בימים הקרובים צפוי להתחיל הליך גישור בין הצדדים.
עד היום התנגדו הקיבוצים להנפקה, מאחר שדרשו למכור את כל מניותיהם בחברה במסגרת הצעת מכר. ברייטפוד, מצידה, דרשה שהמניות יימכרו בחלוקה יחסית בין שני השותפים (פרי־פסו). כלומר, הסינים ימכרו 77% מהמניות שיוצעו למכירה במסגרת ההנפקה, ואילו הקיבוצים ימכרו 23%. מיתווה כזה ישאיר את הקיבוצים כבעלי עניין בחברה, ויחייב אותה להתייחס לכל עסקה עם קיבוץ כלשהו כאל עסקת בעלי עניין הדורשת אישורים. בנוסף, חלוקה יחסית מסוג זה עשויה, במובן מסוים, גם להגביל את ההכנסות שהקיבוצים יוכלו לרשום מהמכירות שלהם לתנובה.
ניגוד העניינים של סגן היו"ר
הגישור אמור לענות על השאלה הזו ולנסות להגיע למיתווה מוסכם לגבי מכירת המניות שבידי הקיבוצים, שבראשם עומדים סגן יו"ר תנובה גיא רוזן ויו"ר גרנות עמית בן יצחק.
ברייטפוד מאשימה את רוזן בשורה של ניגודי עניינים במסגרת תפקידו כיו"ר חברת מילניום פוד־טק הבורסאית, שנתמכת בידי שטראוס ומתחרה בתנובה. רוזן גם מחזיק ב־2% ממניות החברה. ההאשמות של בעלת השליטה הסינית נבדקות בימים אלה בידי השופטת בדימוס הילה גרסטלר, שמונתה לכך.
ההתנגדות של הקיבוצים להנפקה נתקלה באיום מצד הסינים, ולפיו במקרה של נטרול המהלך תנפיק ברייטפוד את החברה־האם באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לרכישת המניות (SPV). מדובר במהלך שמזכיר את זה שנקטה כלל תעשיות, שהסתכסכה עם חברת קרור ואספקה של שלמה רודב ורוני גת, והנפיקה את מניותיה ביפאורה בחברה שהוקמה לשם כך — כלל משקאות. קרור ואספקה הגישה באחרונה הצעת רכש למניות אלה.
בחודשים הקרובים צפויה הנהלת תנובה לבחור חתמים ויועץ ההנפקה. במסגרת ההכנות קיימה הנהלת החברה, שכללה את המנכ"ל אייל מאליס, את סמנכ"ל הכספים יעקב חן ואת היו"ר גבריאלי, פגישות עם כמה חתמים, ובהם דיסקונט חיתום, לידר, פועלים אי.בי.אי, ברק קפיטל, אפסילון, רוסאריו, מנורה חיתום ושני בנקי השקעות זרים — ברקליס וג'פריס.
נראה כי לפחות לבנק זר אחד יהיה ייצוג בהנפקה, כדי לקיים רוד שואו ולגייס משקיעים זרים להנפקה. זאת בהנחה שהשוק המקומי לא בהכרח יעמיד סכומים בסדר גודל של 2.5–3 מיליארד שקל לרכישת המניות של ברייטפוד והקיבוצים. במהלך הפגישות עם החתמים הציגה תנובה הכנסות של 6.9 מיליארד שקל בשנה ו־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של 900 מיליון שקל, כששווי של 10 מיליארד שקל משקף לחברה מכפיל EBITDA של 11. המהלך הנוכחי של תנובה לקראת ההנפקה מכניס אותה לסוג של מירוץ נגד הזמן בעוד ברייטפוד והקיבוצים מנסים להגיע לפשרה באשר להיקף המניות שיימכרו.
