יממה לאחר היום השחור, הבהלה בבורסה נבלמה: "אין טלפונים מלקוחות למכור"
יממה לאחר היום השחור, הבהלה בבורסה נבלמה: "אין טלפונים מלקוחות למכור"
ביום המסחר השני של המלחמה, מדד ת"א־125 עלה ב־0.7% ומדד הבנקים עלה ב־0.35%, זאת לאחר שבראשון צנח ב־9%; כמו כן, קצב הפדיונות בקרנות הנאמנות ירד; "המשקיעים יודעים להכיל מלחמה בגזרה אחת, אבל יש רגישות גבהה לחדשות מהצפון לגבי התחממות גזרת לבנון"
יממה לאחר היום השחור ביותר בבורסה הישראלית מאז 2008, החלו המשקיעים באחוזת בית ללקק את הפצעים. מדד ת"א־125 עלה ב־0.7% ומדד מדד תל בונד 60 עלה ב־0.37% לאחר שביום ראשון ירד בכ־2%. סימני ההתאוששות של מדד מניות הדגל של הבורסה נעשו בהובלת מדד מניות הבנקים שעלה ב־0.35% לאחר שביום ראשון צנח ב־9%. מדד הבנייה המשיך לרדת ואיבד 1.17% בהמשך לירידה של 9.52% שלשום. מדד הפחד, שמחושב לפי היקף האופציות שנרשמות על מדד ת"א־35, עלה ב־7.3%.
המגמה הכללית החיובית בבורסה המקומית נרשמת על רקע ההבנה כי הפאניקה שאוחזת בציבור לא גורמת לו למכור ניירות ערך בכל מחיר. "זה התסריט הרגיל של מלחמות: ביום הראשון יש מכירה כוללת ואגרסיבית וביום השני המדדים כבר מחפשים לתקן", אמר יוטב קוסטיקה, מנכ"ל מור קרנות נאמנות. "בתחילה חשבנו שזה יהיה אחרת, אבל הנה זה קורה כמו מלחמות אחרות. עם זאת, זה לא מבטיח כלום לגבי התנהגות הבורסה בהמשך".
לדברי קוסטיקה, "כרגע ניתן לומר שהמשקיעים יודעים להכיל מלחמה בגזרה אחת, אגרסיבית ככל שתהיה, ואף מוכנים לפגיעה בעורף. אנחנו אכן מזהים רגישות גבוהה לחדשות מהצפון לגבי התחממות הגזרה. כשדווח על חדירה מגבול לבנון, המדד ירד בתוך דקות ב־1%. השינוי האמיתי במדדים יגיע אם תיפתח מערכה נוספת בצפון".
קוסטיקה מסביר כי מדד ת"א־125 מורכב בעיקר מחברות דואליות שפועלת בתוך ישראל ומחוץ לה. המשמעות היא שהרבה מהפעילות העסקית תלויה בחו"ל, וכך גם ההכנסות והלקוחות. "בהקשר הזה התחזקות הדולר מטיבה עם החברות", הוסיף.
לדבריו, אף שמוקדם לדבר על כך יהיו סקטורים שירוויחו מהמלחמה. "יש תעשיות ביטחוניות שיזכו להגדלת תקציבים ולמענקים חד פעמים. זה סקטור שדי ברור שייהנה מהמצב המתפתח. מדובר בעיקר בחברות שגם מייצאות את הנשק שהן מייצרות. כמו כן, חברות שמייצרות או משווקות מוצרי צריכה בסיסיים, קמעונאות מזון וטואלטיקה עשויות לרשום הכנסות גבוהות לאורך הלחימה. זאת מאחר שאזרחים יפסיקו לאכול בחוץ ואף יתחילו לאגור מצרכי מזון. חברות אלו לא צפויות להיפגע ואולי אף ליהנות מהסיטואציה החדשה". בצד הנפגעים מציין קוסטיקה בעיקר את ענף הנדל"ן וחברות הקמעונאות.
התשואות על איגרות החוב הממשלתיות ל־10 שנים עלו לכמעט 5%, ולדברי קוסטיקה עליית התשואות מזמנת עליית ריבית נוספת. "במצב כזה, ענפים מסורתיים כמו נדל"ן מתקשים. חברות הנדל"ן המסחרי והקניונים אמורות להציג נתונים חלשים השבוע. הנתונים הללו עשויים להימשך ככל שתימשך הלחימה". הדבר בא לידי ביטוי במדד ת"א בנייה שצנח 9.5% ביום ראשון והוסיף להיחלש אתמול בעוד 1.7%.
"חברות הריטייל שמסתמכות על יבוא נפגעות פעמיים. הן נפגעות מעליית שער הדולר שמייקר את מוצריהן והן גם סובלות מירידה בביקושים", ציין קוסטיקה. "הבנקים, בעלי הקורלציה ההדוקה לצמיחה הישראלית, יכולים להיות תחת לחץ רגעי אבל באופן כללי המצב שלהם טוב. תלוי מה יהיה גודל האירוע המלחמתי שנחווה".
העלייה היומית במדדים נגרמת היתר גם מהיעדר פאניקה בציבור, לפחות עד כה. "אולי זה יפתיע את הקוראים אבל משיחות שלנו עם בתי השקעות וחברות ביטוח עולה שאין ביומיים האחרונים טלפונים מלקוחות שמבקשים למכור השקעות. גם אצלנו אפשר לספור על כף יד אחת את כמות השיחות שקיבלנו", אמר דרור קרני, מייסד ומנכ"ל קרני פמילי אופיס שמנהלת 6 מיליארד שקל. "אפשר להגיד שהיומיים האחרונים אפילו שקטים יותר מבדרך כלל. הציבור הישראלי למוד קרבות. מעבר לכך, אני חושב שזה גם נובע מסולידריות. למיטב הבנתי אין גוף מוסדי שנכנס למגמת מכירה. המוסדיים מתנהגים באחריות. זה משתלב עם רצונו הכללי של הציבור. גם הירידות של הבנקים ביום ראשון היו למעשה מחיקה של העליות במניות הבנקים בחודש האחרון".
בתחילת יום המסחר הודיע בנק ישראל כי ימכור 30 מיליארד דולר מרזרבות המט"ח שברשותו. ההודעה התקבלה באהדה בשוק, אם כי הדולר המשיך לעלות ליותר מ־3.9 שקל. לדברי קוסטיקה, המהלך של בנק ישראל היה נדרש מאחר שדולר מעל ל־4 שקלים יוצר לחץ פסיכולוגי. "עליית התשואות תקשה על החברות לגייס כסף בריבית נוחה", הוסיף קוסטיקה.
לצד התגובות האוהדות יש הסבורים כי הצעד שהוכרז על ידי הנגיד אינו מספיק. "אין סיכוי שהכלכלה לא תיפגע כתוצאה מהמלחמה. הדבר הראשון שצריך הנגיד לעשות הוא להוריד את הריבית. הורדת הריבית לא תעזור מול הדולר אבל תעזור לכלכלה ולבורסה", אמר הראל גילאון, מנכ"ל משותף של אופנהיימר ישראל. לדבריו, מאות האלפים שהתגייסו למילואים ועובדי הבניין שלא יגיעו לעבודה ייצרו טריז ויהיו הרבה בעיות של נזילות במשק. כמו שידעו להעלות את הריבית בלחצים אינפלציוניים, שיידעו להוריד אותה כשצריך. גם הבנקים צריכים לחשוב מה הם עושים לטובת האזרחים. תשלומי המשכנתא צריכים להיפסק עד שהלחימה תסתיים. לא ייתכן שאזרחים התגייסו למילואים ובינתיים הם משלמים תשלומי משכנתא וצוברים ריביות על המינוס".
יושבים על הגדר - קצב הפדיונות בקרנות הנאמנות ירד: הציבור ממשיך להציג אמון בכלכלה המקומית ובשוק ההון. ביום המסחר השני ללחימה קטנו הפדיונות בקרנות הנאמנות המסורתיות ל־300 מיליון שקל. סך הכול מאז פלישת חמאס ליישובי עוטף עזה ביום שבת ועד אתמול פדו החוסכים 750 מיליון שקל מהקרנות המסורתיות שניהלו 149 מיליארד שקל נכון לתחילת השבוע.
הקרנות המסורתיות הן קרנות נאמנות מנוהלות (כלומר לא קרנות סל) ולא קרנות כספיות. ההון המנוהל בקרנות המסורתיות ירד ב־23 מיליארד שקל בינואר־ספטמבר השנה, בעיקר על רקע העלאות הריבית שהסיטו 47 מיליארד שקל לקרנות הכספיות והיציאה של כספי המשקיעים לחו"ל. עם פלישת החמאס לישובי העוטף, החשש היה כי המשקיעים יפעלו לפדות את ההשקעות שלהן בשוק קרנות הנאמנות בצורה מאסיבית.
אותו חשש הביא בין היתר גם להחלטה של הנהלת הבורסה לפתוח את המסחר כרגיל שלשום, חרף מצב של אי־ודאות משמעותי ששרר בשוק ההון. לדברי יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה כי "פתיחתה נועדה גם לאפשר למנהלי הכספים למכור השקעות באג"ח ולהתכונן לימים הקרובים, שככל הנראה יתאפיינו בפדיונות".
ענף קרנות נאמנות הוא המשמעותי ביותר שבו החוסכים הישראליים משקיעים לטווח הקצר־בינוני, ונכון ליום ראשון נוהלו בו 430 מיליארד שקל, עלייה של 61 מיליארד שקל מתחילת השנה.
