אשטרום: ההכנסות והרווח ממשיכים לצמוח, אבל כך גם הוצאות המימון
אשטרום: ההכנסות והרווח ממשיכים לצמוח, אבל כך גם הוצאות המימון
הכנסות חברת הבנייה והתשתיות זינקו ב-31% ברבעון השלישי ל-1.4 מיליארד שקל והרווח קפץ ב-34% ל-119 מיליון שקל; עם זאת המניה נפלה היום ב-7% ברקע הסנטימנט השלילי בשוק כלפי סקטור הנדל"ן וחשש המשקיעים מפני השפעת הריבית והאינפלציה
קבוצת הבנייה והתשתיות אשטרום מסכמת רבעון נוסף עם צמיחה בהכנסות וברווח. הכנסות החברה עלו ב-31% ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד והגיעו ל-1.4 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עלה ב-48% ל-254 מיליון שקל, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק ב-34% ל-119 מיליון שקל. אך לצד זאת החברה ספגה עלייה של 38% בהוצאות המימון שהגיעו ל-93 מיליון שקל נטו. בסוף יום המסחר נפלה המניה ב-7% כשהיא מושפעת מהסנטימנט השלילי שפגע בחברות הנדל"ן.
אשטרום עוסקת בקבלנות בנייה ותשתיות בישראל ובחו"ל (זמביה, ג'מייקה וניגריה); זכיינות כולל 683 יחידות דיור להשכרה בת"א, חיפה, ובאר שבע ו-572 נוספות בהקמה, ותחזוקת כמה היכלי משפט; ייצור ואספקת חומרי גלם לענף הבנייה; יזמות נדל"ן למגורים בחו"ל (ארה"ב ופורטוגל); יזמות נדל"ן בישראל באמצעות חברת הבת אשדר שבונה ומשווקת כ-1,766 יחידות דיור; נדל"ן מניב להשקעה בחו"ל (סרביה ורומניה); ונדל"ן מניב להשקעה באמצעות אשטרום נכסים בישראל (63%), בגרמניה ובאנגליה; וכן פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת.
מגזר הקבלנות לבנייה ותשתיות בישראל היה התורם העיקרי להכנסות הרבעוניות, עם 708 מיליון שקל, שיפור של 20% ביחס לרבעון המקביל. התורמת השנייה היתה אשדר שבהכנסותיה נרשם זינוק של 62% והן הגיעו ל-532 מיליון, וזאת אף שמכרה רק 63 יחידות דיור, מהן 16 לזכאי תוכנית מחיר למשתכן, בעוד שברבעון המקביל מכרה 239 יחידות דיור, מהן 109 בפרויקטים של מחיר למשתכן. ההכנסות ממכירת הדירות מוכרות בהתאם לשלבי ביצוע הבנייה ולכן אינן משתקפות במלואן בדוחות הכספיים.
בתחום הזכיינות הכנסות אשטרום עלו ב-90% ל-53 מיליון שקל, זאת לאחר שהחלה להשכיר יחידות דיור בפרויקט בתל אביב ומכרה 16 יחידות בפרויקט שהיא מקימה בירושלים. ההכנסות במגזר התעשייה עלו ב-45% ל-242 מיליון שקל, הודות לעלייה במכירת הבטון ואיחוד תוצאות של חברת זהבי שמייצרת מוצרי בנייה ברבעון המקביל.
בפעילותה של אשטרום נכסים נרשמה ירידה של 28% בהכנסות שהגיעו ל-101 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מירידה במכירות של שטחי משרדים בעקבות התקדמות המכירות בפרויקט Life בבני ברק.
מאז 2019 הכנסותיה השנתיות של אשטרום גבוהות מ-4 מיליארד שקל. בינואר-ספטמבר השנה הן כבר הגיעו ל-3.8 מיליארד שקל, לאחר שעלו ב-19% לעומת התקופה המקבילה, והן צפויות לעבור בסוף השנה את רף ה-4 מיליארד שקל שנקבע בשנים הקודמות.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בינואר-ספטמבר הגיע ל-553 מיליון שקל - ירידה של 31% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך במהלכה נהנתה אשטרום מרווח חד פעמי של 500 מיליון שקל כתוצאה מהסכם Buybak שבמסגרתו רכשה המדינה את זכויות ההפעלה על הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים מידי חברת סיטיפס שבה החזיקה אשטרום נכסים 21% מהמניות; ללא ההסכם, היה נרשם כעת זינוק של 83% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות.
השיפור בתוצאות של אשטרום בשנים האחרונות מגיע על רקע העלייה בתקציבים המושקעים בפיתוח בתחום תשתיות בישראל, ובמסגרת זאת גם בכל הקשור למכרזי זכיינות שבהם היא פעילה, כשבדומה לחברות נדל"ן אחרות גם אשטרום נהנתה מהעלייה במחירי הדיור בישראל, ולעומת השנה הקודמת גם מהיציאה ממשבר הקורונה.
עם זאת, בדומה לחברות הנדל"ן האחרות, אשטרום מושפעת לרעה מהעלייה באינפלציה ובריבית. נכון לסוף ספטמבר' החוב הפיננסי נטו, ללא החברות המוחזקות, הגיע ל-4 מיליארד שקל והתחייבויותיה באג"ח ובאשראי הגיעו ל-9.9 מיליארד שקל. מהן, היא מחזיקה בהתחייבויות בריבית משתנה של 2.6 מיליארד שקל, כשהריבית העולה משפיעה גם על עלות גיוס חוב עתידי. עליית המדד הביאה לעלייה של 153 מיליון שקל בהוצאותיה של אשטרום בינואר-ספטמבר בגין הפרשי הצמדה על אג"ח והלוואות צמודות מדד שנטלה. חוזי השכירות בנדל"ן שלה צמודים למדד ומספקים בכך הגנה אינפלציונית.
אשטרום, שמנוהלת על ידי היו"ר אברהם נוסבאום והמנכ"ל גיל גירון, נסחרת כיום לפי שווי של 7 מיליארד שקל, כשמתחילת השנה ירדה המניה ב-15%, בהשוואה לירידה של 5% במדד ת"א 35 ושל 25% במדד ת"א נדל"ן שבהם היא נכללת.
