אדלסבורג נחוש לשמור על מעמדו בשוק החשמל ויוצא לקרב על 2 מיליארד שקל
אדלסבורג נחוש לשמור על מעמדו בשוק החשמל ויוצא לקרב על 2 מיליארד שקל
אדלקום, יצרנית החשמל הפרטי הגדולה בישראל, הגישה תביעה בניסיון למנוע משותפותיה בדוראד לקדם את הרחבת התחנה. אם הפרויקט יתממש, האפשרות של אדלקום להתרחב תשאף לאפס. המדינה שמחזיקה ב־37.5%: "התנהלות ביריונית של אודי אדלסבורג"
את מצב העניינים בתחנת הכוח דוראד אפשר לסכם כרגע בפראפרזה על הפתגם מסדרת סרטי ספיידרמן — כסף גדול מביא סכסוכים גדולים. אתמול פנתה חברת אדלקום, שמחזיקה ב־18.75% מהתחנה הסמוכה לאשקלון, למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה שיורה לשותפות שלה בדוראד לבלום כל צעד במסגרת פרויקט דוראד 2 להרחבת תחנת הכוח בעלות של כ־2 מיליארד שקל. התביעה שהגישה אדלקום, שבבעלות משפחת אדלסבורג, מגוללת את הקרבות העזים בינה לבין חלק מהשותפות ומעלה האשמות קשות לגבי התנהלותן. אדלקום היא כיום יצרנית החשמל הפרטי הגדולה במדינה, ואם הרחבת דוראד תצא לדרך, האפשרויות שלה להתרחב יצטמצמו לכמעט אפס. כך שמבחינת אדלסבורג, הקרב הוא על הרבה יותר מ־2 מיליארד שקל.
דוראד הוקמה ב־2002 במטרה להקים תחנת כוח ליד אשקלון. בעלי המניות בה הם משפחת אדלסבורג (18.75% באמצעות אדלקום), המדינה (37.5% באמצעות שתא"א, חברה־בת של קצא"א), זורלו הטורקית (25%) ולוזון אנרגיה ואלומיי קפיטל (18.75% באמצעות דורי אנרגיה שבבעלותם המלא והשווה). תחנת הכוח שהקימה דוראד בהשקעה של כ־5 מיליארד שקל החלה לפעול ב־2014. לפי תביעת אדלקום, זמן קצר לפני הפעלת התחנה החלה דוראד לבחון את האפשרות להרחבתה — פרויקט לא קטן. כושר הייצור של דוראד כיום הוא 860 מגה־ואט, ואילו הרחבת התחנה אמורה להוסיף 650 מגה־ואט, כך שמדובר בעצם בבניית תחנת כוח נוספת, שתביא את כושר היצור הכולל ל־1.45 ג'יגה־ואט.
אדלקום מבהירה בכתב התביעה כי לפי תקנון דוראד, "בכל הנוגע להחלטות שעניינן שינוי תחום הפעילות של דוראד, ובכלל זה תכנון ובנייה של תחנת כוח נוספת ו/או הגדלת קיבולת החשמל של התחנה הקיימת, נדרשת הסכמה פה אחד של כלל בעלי המניות בחברה או הדירקטורים בחברה, בהתאם לעניין". בהתאם, ולאור המלצת הדירקטוריון, אישרו בעלי המניות ב־2013 תקציב של 200 אלף דולר לבחינת האפשרות. לפי אדלקום, "הבדיקות שביצעה החברה העלו כי מדובר בפרויקט מורכב ויקר מהמוערך".
לפי כתב התביעה, "התקציב הראשוני שאושר אזל זה מכבר, ובשנת 2018 פנו לחברה אדלקום וזורלו והביעו את התנגדותן להמשך קידום פרויקט דוראד 2, ולכל הוצאה כספית נוספת של החברה בהקשר זה". ההתנגדות נעוצה הן בסכסוך שפרץ בין בעלי המניות (וגם הוא מתנהל באפיק משפטי), ובעיקר בשל הרגולציה הישראלית שקידומה התחיל ב־2018, ושהפכה לתקנות שרירות וקיימות ב־2021. לפי רגולציה זו, יצרן חשמל פרטי אינו רשאי להחזיק בנתח של יותר מ־20% ממשק החשמל, ולצורך חישוב הנתח, רואים במי שמחזיק ביותר מ־5% מתחנת כוח מסוימת, כמי שמחזיק בכל כושר הייצור שלה. כך, לאדלקום, שמחזיקה בתחנות כוח נוספות (אורות יוסף, אורות פנינה, רמת נגב ואשדוד אנרגיה), סופרים את כל 860 המגה־ואט של דוראד כשמחשבים את נתח השוק שלה, שעל פי כתב התביעה עומד על 19.5%. במילים אחרות, הרחבת דוראד תהווה מכת מוות לאפשרות של אדלקום להתרחב בשוק החשמל.
לפי אדלקום, מאז שהביעה את התנגדותה, נקטו החברה, הדירקטוריון ויתר בעלי המניות בשורת תרגילים ומעשים לא כשרים, בניסיון לקדם את הרחבת התחנה, וזאת בניגוד לתקנון החברה ואף בניגוד לפסיקת בית המשפט. זה דן בסוגיה לאחר תביעה שהגישה זורלו ב־2019, לאור סירוב דוראד לכנס אספה כללית לדיון בפרויקט דוראד 2. בשנת 2021 פסק בית המשפט לטובת זורלו וקבע שיש לכנס אספה, ובפסק הדין התייחס לכך שאכן הפורום שבו יש לקבל את ההחלטות הנוגעות לעניין הוא האספה הכללית של בעלי המניות בדוראד.
תביעת זורלו הוגשה לאחר שב־2019 אישר דירקטוריון דוראד תקציב של 3.5 מיליון דולר לצורך ביצוע בדיקות היתכנות. בשל כך זורלו דרשה לכנס אספת בעלי מניות, אך החברה סירבה לכך, לפי כתב התביעה, וזאת בנימוק שהסמכות בנושא נתונה לדירקטוריון. הדירקטוריון התכנס, והתקציב הנוסף אושר ברוב רגיל. וזאת, לטענת אדלקום, בניגוד לתקנון שקבע כי יש לאשר את כל הנושאים הנוגעים להרחבה פה אחד בקרב בעלי המניות. כאמור, בית המשפט הכריע לטובת זורלו.
אלא שלפי אדלקום, גם לאחר ההחלטה של בית המשפט, "החברה התיימרה לקדם את הפרויקט ולאשר תקציבים נוספים ללא הסכמת כל בעלי המניות. תחילה התיימרה החברה להעלות להצבעת בעלי המניות נוסח שונה מזה שנקבע במפורש בפסק הדין. על פי הנוסח שהחברה התיימרה להעלות להצבעה, הנהלת החברה תשלים את כל הבדיקות ובחינת כל ההשלכות של פרויקט דוראד 2. לאחר מכן יובא הפרויקט לאישור דירקטוריון החברה. ככל שדירקטוריון החברה יחליט שטובת החברה מחייבת גם אישור של בעלי המניות, רק אז החלק הנוגע להקמת הפרויקט יובא לאישור בעלי המניות". אדלקום התנגדה לכך, ובשל כך החברה שלחה זימון מתוקן לאספת בעלי מניות. "אלא שהזימון המתוקן כלל אף הוא התחכמות מצד החברה. לסדר היום התווספה הצעת החלטה, הדומה במהותה לזו הפסולה, שנכללה בזימון המקורי. על פי ההצעה הנוספת, דירקטוריון החברה מוסמך להמשיך ולקדם את שלבי התכנון של דוראד 2, על פי שיקול דעתו, ורק בתום שלב התכנון ורק אם הדירקטוריון יחליט להתקדם עם הפרויקט, תובא החלטה בדבר ביצוע הפרויקט לאישור בעלי המניות". אדלקום התנגדה, אך ביולי 2021 כונסה אספת בעלי מניות, והחברה הכריזה שהוכרע לקדם את הפרויקט ברוב רגיל של בעלי המניות. אדלקום שלחה מכתב והביעה בה את התנגדותה גם לכך.
לפי כתב התביעה, מאז ועד תחילת השנה, "נדמה היה כי החברה אינה משקיעה משאבים נוספים לקידום הפרויקט". בתחילת השנה, טוענת אדלקום, התפרסמו כתבות על כך שהפרויקט חזר לחיים, והיא שבה והביעה התנגדות. במאי התכנס הדירקטוריון לאשר 3 מיליון שקל כתקציב לבדיקות היתכנות נוספות. לאור התעקשות אדלקום, יצא זימון לאספת בעלי מניות, שתוקן פעם אחת, ובמקביל אדלקום דרשה שורת מסמכים לגבי הפרויקט לקראת ההצבעה. "והנה, ימים אחדים אחרי משלוח מכתבה של אדלקום והודעתה כי תעמוד על זכויותיה, הודיעה לפתע החברה שהיא חוזרת בה מעמדתה המקורית ולמעשה אין כלל צורך באישור תקציב נוסף 'במועד זה'. זאת, כך נטען, משום שהתברר כי רכיב מרכזי בתקציב הנוסף כלל לא נדרש לבסוף. החברה הודיעה כי בנסיבות אלה החלטת דירקטוריון החברה לאשר תקציב נוסף פקעה ואינה בתוקף, ולכן גם כינוסה של אספת בעלי המניות התייתר. נראה היה, שהמניעים האמיתיים בבסיס סיבוב הפרסה שביצעה החברה היו אחרים, וכי מה שבאמת הניע אותה לחזור בה מאישור התקציב הנוסף היה הרצון להימנע, בכל מחיר, מההשלכות הנובעות מסירובה למסור לאדלקום את המסמכים והמידע שהיא ביקשה לקראת האספה. במילים אחרות: בחלופה שבין לא לאשר תקציב נוסף כלל לפרויקט דוראד 2, לבין אישורו על יסוד מידע מלא, בחרה החברה בחלופה הראשונה".
ארבע גרסאות של פרשנות לתקנון החברה
אדלקום טוענת בתביעה שדוראד החליפה גרסאות בנוגע לפרשנותה לתקנון החברה ארבע פעמים, וניסתה לקדם את הפרויקט בשיטת הסלאמי כדי לחמוק מהפרוצדורות הנדרשות לקידומו, וכי ממילא — לאור התנגדותה לדוראד 2, שמצריך הון עצמי של 200 מיליון שקל לפחות — אין לו היתכנות כלכלית, שכן אי אפשר לחייב בעלי מניות להשקיע את הסכום בניגוד לרצונם ולא להעמיד ערבויות אישיות הנדרשות להפעלת תחנת כוח בישראל.
מששתא"א נמסר: "למדנו מאמצעי התקשורת כי אורי אדלסבורג (מנכ"ל ובעלים של אדלקום – עא"מ), שמחזיק ב־18.75% מתחנת הכוח דוראד, עתר לבית המשפט בניסיון לפגוע בפיתוח תחנת הכוח שבה הוא שותף. אדלסבורג פועל בניגוד עניינים חריף, גם כבעל מניות בדוראד וגם בשים לב לאינטרס הציבורי והלאומי. מדובר בהמשך התנהלות בריונית שלו ובנסיונותיו להעמיד את ענייניו האישיים לפני טובת החברה, ויש להתייחס לכל מעשיו ודבריו בעירבון מוגבל ובחשד. ככל שכתב העתירה יתקבל במשרדנו, נגיב כמובן בבית המשפט בחומרה ובתקיפות נגד הניסיון לפגוע בפיתוח תחנת הכוח דוראד, שהרחבתה המיידית נדרשת למשק החשמל בישראל".
