בלעדיקרן הגידור הגדולה בישראל: "המהפכה המשפטית הפכה לאירוע כלכלי משמעותי"
בלעדי
קרן הגידור הגדולה בישראל: "המהפכה המשפטית הפכה לאירוע כלכלי משמעותי"
חברת קרנות הגידור ספרה שלחה למשקיעי הקרן המרכזית שלה מכתב חריג שבו נימקה את תשואת החסר בפברואר, בעוד הקרנות שלה שמשקיעות בחו"ל הכו את הבנצ'מרק: "חלק מהנכסים כבר מגלמים הסתברות ודאית לחקיקה המשפטית ולשינוי כלכלי מהותי"
ספרה, חברת קרנות הגידור הוותיקה בישראל ואחת משתי החברות הגדולות בענף קרנות הגידור, מזהירה גם היא מפני המהפכה המשפטית שמובילה הממשלה של בנימין נתניהו. לידי "כלכליסט" הגיע מכתב חריג ששלחה ספרה למשקיעי הקרן המרכזית שלה – ספרה מאסטרפאנד, שמנהלת כמיליארד דולר – שבו היא מסמנת את המהפכה המשפטית כסכנה.
קרן שולחת מכתב למשקיעים מדי רבעון, על מנת לסכם אותו, אולם בשל הטלטלות הנוכחיות החליטו בקרן לחרוג ממנהגם ולכתוב למשקיעים עוד קודם לכן.
"אנחנו חורגים החודש ממנהגנו וכותבים באמצע הרבעון על מנת לשקף באופן פתוח וכן חלק ממה שהתרחש בזירה הכלכלית המקומית בשבועות האחרונים. פברואר היה חודש יוצא דופן, עם השפעה עמוקה על פוטנציאל שינוי אורחות חיינו במדינה ועל עתיד הכלכלה המקומית. התקופה לא פשוטה. החקיקה המשפטית הפכה בחודש האחרון מאירוע בעל הסתברות להשפעה מועטה על השוק המקומי לאירוע עם הסתברות גבוהה להשלכות מהותיות על הכלכלה המקומית וסדר חיינו", לשון המכתב.
המכתב נשלח למשקיעים על רקע הביצועים החלשים של הקרן בפברואר. בחודש הזה הניבה הקרן תשואה שלילית של 7.4%, ובכך התשואה השלילית שלה מתחילת השנה הגיעה ל־8.3%. זאת בשעה שמדד הבנצ'מרק של הקרן — ת"א־125 — הניב בפברואר תשואה שלילית 5% ומתחילת השנה הניב תשואה שלילית של 4.5%. זאת לאחר שאת 2022 סיימה הקרן בתשואה שלילית של 15.4%, שהיא תשואת חסר משמעותית ביחס למדד ת"א־125 שירד ב־11.8%.
עם זאת, מהמכתב עולה כי ב־20 שנות קיומה של ספרה היא הניבה למשקיעים תשואה נטו של 463%, בעוד מדד ת"א־125 הניב בתקופה זו תשואה של 224%. בתגובה שמסרה ספרה ל"כלכליסט" נאמר כי "הקרן נהנית מצוות ותיק ומנוסה, ואין לנו ספק שתמשיך בביצועיה המעולים. לראיה, ארבע מתוך חמש הקרנות הגדולות שלנו השיאו תשואה עודפת מתחילת השנה". וזה אכן המצב.
בספרה מעניקים משקל רב למהפכה המשפטית בכל הנוגע לביצועי החסר של השוק המקומי. במכתב נכתב כי "החודש התאפיין בצונאמי מתגבר של מכירת נכסי סיכון שקליים מכל הבא ליד. בולטת במיוחד הירידה באג"ח הממשלתיות הארוכות שסיימו את פברואר בירידה של 10.5%. זו אחת הירידות החריפות בעשור האחרון.
ירידה זו הובילה לתמחור אגרסיבי חדש של נכסים שקליים מקומיים, ללא הבחנה בין החברות, כולל חברות מענפים שלא קשורים לפעילות של השוק המקומי". עוד נכתב כי "לנוכח הירידות החדות, חלק ממחירי הנכסים השקליים המקומיים כבר מתמחרים פגיעה משמעותית ביותר בעסקי החברות, ולמעשה כבר מגלמים הסתברות די ודאית להתממשות החקיקה המשפטית, ולשינוי כלכלי מהותי".
בספרה מציינים כי פברואר, והמצב הנוכחי, מעמידים את הקרן בפני דילמה בכל הנוגע כיצד לנהוג בנכסים שבהם היא מושקעת נוכח הירידות החדות: "כמה מאיתנו היו מוכרים כעת את הדירה שבבעלותם לאחר ירידה של 20%—25%? האנלוגיה ברורה". במילים אחרות, הדילמה של הקרן היא האם למכור נכסים שספגו פגיעה, מחשש שהאחזקה תסב לקרן עוד תשואה שלילית, אף שהקרן מאמינה בחברות האלו?
הדילמה של ספרה היא לא הדילמה של ספרה בלבד. משיחות עם גורמים בכירים רבים בשוק ההון המקומי עולה תמונה שלפיה השוק נכנס למעין מצב של קיפאון נוכח הטלטלה הפוליטית שיוצרת המהפכה המשפטית והאתגרים הכלכליים הגלובליים. שוק ההון הישראלי נמצא היום במלכוד כפול, שאחראי במידה רבה לקיפאון הזה. מצד אחד ניצב המצב המאקרו־כלכלי הגלובלי, שמהווה אתגר עבור כל מדינות העולם, ומצד שני ניצבת המהפכה המשפטית, שמהווה סיכון ייחודי לישראל בימים אלו.
המשק הישראלי הוא משק פתוח. כלומר, הכלכלה הישראלית מושפעת בצורה משמעותית מההתרחשויות הגלובליות. האתגר הגדול ביותר עבור הכלכלות השונות כיום הוא האינפלציה, שהרימה את ראשה והגיעה במהלך השנה שעברה לרמות שלא נראו במדינות העולם שנים רבות. בתגובה, הבנקים המרכזיים החלו להעלות את הריביות בקצב מהיר, במטרה להחזיר את שד האינפלציה לבקבוק.
אם לקראת סוף 2022 ותחילת השנה הנוכחית כבר נראו ניצני אופטימיות שהנה, הכלכלה מתקררת ואפשר כבר לראות באופק את הורדת הריבית, הרי שסדרה של נתונים מאקרו־כלכליים שפורסמו בארה"ב - ובראשם שוק העבודה החזק, שהוסיף בפברואר 517 אלף משרות לעומת צפי לתוספת של 213 אלף משרות - דחפו את ג'רום פאוול, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) לעמוד השבוע מול הקונגרס ולהבהיר שלא רק שהריבית לא תרד בקרוב, אלא שאם הנתונים הכלכליים ידרשו זאת, הפד יגביר את קצב העלאות הריבית וישמור על הרמה הגבוהה במשך זמן רב יותר.
כעת השוק מעריך שיש סיכוי גבוה של כ־73.5% לכך שבעוד שבועיים פאוול יעלה את הריבית בארה"ב ב־50 נקודות בסיס (0.5%) לרמה של 5%—5.25%, בעוד שטרום הנאום השוק העריך שהעלייה תהיה בשיעור של 0.25%. בתגובה לכך, את יום שלישי סיימו המדדים המובילים בניו יורק בירידות, ותשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב זינקו. מדד S&P 500 ירד ב־1.5%, מדד נאסד"ק ירד ב־1.2%, ומדד דאו ג'ונס ירד ב־1.7%.
אבל הדרמה הגדולה התרחשה בשוק האג"ח הממשלתיות. התשואה על האג"ח לשנתיים זינקה למעל 5% (הגיעה ל־5.07% - רמה שלא נראתה מאז 2007) ופתחה פער של יותר מ־100 נקודות בסיס בהשוואה לאג"ח ממשלתיות ל־10 שנים, שהתשואה עליהן הגיעה ל־3.99%. היסטורית, כשהתשואות על אג"ח ממשלתיות לשנתיים גבוהות ממקבילותיהן ל־10 שנים, מדובר על אינידיקטור שמנבא מיתון. במקרה זה, הפער שנפתח הוא העמוק מאז 1981.
אג"ח ממשלתיות לשנתיים נחשבות לכלי שבאמצעותו השוק מנבא את גובה הריבית החזוי של הפד. אולם יש כבר מי שמעריך שהשוק עדיין מתמחר בחסר את נקודת השיא שאליה הפד עשוי להגיע. לפני הדברים של פאוול, בשוק העריכו שנקודת השיא של הריבית תעמוד על 5.25%—5.5%. כעת, בבלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, אומרים שיש סיכוי שנקודת השיא תגיע כשהריבית תעמוד על 6%, ושהיא עשויה להישאר ברמה זו במשך זמן.
לכך ניתן להוסיף את האזהרה שהשמיע קן גריפין, מנהל קרן הגידור סיטאדל, שהציגה ב־2022 את הרווח הגדול בתולדות תעשיית קרנות הגידור – 16 מיליארד דולר. גריפין אמר בראיון לבלומברג שהוא צופה שארה"ב תיכנס למיתון בקרוב, בין היתר משום שלפד יש יכולת מוגבלת להילחם באינפלציה באמצעות העלאות ריבית.
ארה"ב היא נייר הלקמוס של הכלכלה העולמית. האתגר הכלכלי שלה הוא האתגר שאיתו מתמודדות כל מדינות העולם. אלא שלישראל יש חזית נוספת בדמות ההשלכות הפוטנציאליות של המהפכה המשפטית. שלשום פרסמה סוכנות הדירוג מוד'יס אזהרה חריגה ביחס לכלכלה הישראלית, והזהירה שהמהפכה המשפטית תוביל לשינוי אופק הדירוג של ישראל ואף להורדת הדירוג, ובכך הצטרפה גם היא לשלל אזהרות שנשמעו מגופים משמעותיים שונים.
