לראשונה מפרשת ויסות המניות: הבנקים עשויים לחזור לסחור בשוק המניות בבורסה
לראשונה מפרשת ויסות המניות: הבנקים עשויים לחזור לסחור בשוק המניות בבורסה
הדו"ח לבחינת חוק הריכוזיות מציע לאפשר לבנקים להיות "עושי שוק", במטרה להגביר את הנזילות בשוק המניות. המהלך מותנה באישור של בנק ישראל. אם יאושר יחזרו הבנקים לסחור בבורסה לראשונה מאז פרשת ויסות המניות
האם 40 שנה ארי שנאסר על הבנקים לסחור בבורסה בעקבות משבר ויסות מניות הבנקים, הם יחזרו לסחור בקרוב? בשבוע שעבר פורסם הדו"ח של הצוות לבחינת חוק הריכוזיות בנוגע לפרק של הפרדה בין תאגיד ריאלי לפיננסי. בצוות היו חברים בין היתר הרגולטורים הפיננסיים, ונציגי משרד האוצר והמשפטים, ובין המלצותיהם נכתב כי מומלץ לאפשר לבנקים להיות "עושי שוק" (ראו הרחבה בהמשך) במניות בבורסה הישראלית, זאת במטרה לשפר את הנזילות בשוק המניות המקומי.
הרעיון לאפשר לבנקים לשוב לבורסה כבר עלה בעבר לאוויר, אולם הפעם יש סיכוי טוב שהוא יקודם, היות וישנה אמירה של כל הרגולטורים הפיננסיים ושל משרד האוצר שאפשר לעשות את זה, מה שאמור להוות רוח גבית למהלך.
עושה שוק הוא חבר בורסה המחויב לצטט לאורך יום המסחר מחירי קנייה ומכירה בנייר ערך מסוים, במטרה לספק נזילות לנייר, קרי שאפשר יהיה לקנות או למכור כמות גדולה ממנו מבלי שגודל העסקה ישפיע על המחיר. עושה השוק עושה זאת לעיתים על ידי כך שהוא רוכש מכספו את כמות לא מבוטלת של מניות לתקופה מסוימת, ומשחרר אותה לשוק בהתאם לביקושים. הפעלת מנגנון עשיית שוק היא דרך נפוצה לשיפור נזילות בבורסות בעולם.
יש כיום מנגנון של עשיית שוק בבורסה בתל אביב, אולם היות ולבנקים אסור לסחור מכספי הנוסטרו שלהם בבורסה, עושי השוק הם מספר חברי בורסה שאינם בנקים. לפי הדו"ח של הוועדה רק ל־20% מהחברות במדד ת"א 125 מינו עושה שוק למניותיהם, בעוד בחברות הקטנות יותר שמחוץ למדד ב־59% מהן יש עושה שוק.
"פער זה בין קבוצות המניות משקף תפיסה לפיה עשיית שוק היא 'מכשיר החייאה' למניות בנזילות נמוכה. מנגד, תפיסה רחבה יותר רואה בהפעלת עושה שוק מנגנון לשיפור נזילות גם במניות בהן מתקיים מסחר רציף בנפחים גבוהים. שיפור זה צפוי מתבטא בהפחתת תנודתיות ובהגדלת עומק הנזילות - קרי הכמות הזמינה למסחר", נכתב בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר.
נזילות היא גם עניין מעגלי שמזין את עצמו. כלומר כששוק לא נזיל, משקיעים מתרחקים ממנו, מכיוון שהם לא יודעים באיזה מחיר ובאיזו מהירות הם יצליחו למכור את השקעותיהם. ככל שיותר משקיעים מתרחקים מהשוק, הוא הופך נזיל פחות, מרחיק ממנו עוד משקעים וחוזר חלילה. מנגד, שיפור הנזילות עשוי לדרבן הגברת הפעילות של המוסדיים בשוק המקומי, מה שיגדיל את המחזורים.
הצורך בהכנסת עושי שוק למניות הגדולות בבורסה מהותי בעיקר למוסדיים בישראל, היות והם מנהלים כיום כמות אדירה של חסכונות הציבור - 2.8 טריליון שקל - כך שגם רמת הנזילות במניות הגדולות לא תמיד מספיק טובה להם, ביחס לכמות שהם מבקשים לקנות או למכור. היות וברוב המניות הנזילות לא מספיק גבוהה, המוסדיים פשוט מסיטים עוד ועוד מכספי החיסכון של הציבור להשקעות בחו"ל.
לבנקים מותר כיום לעסוק בעשיית שוק בשוק האג"ח הממשלתיות בלבד, שם רמת הנזילות נחשבת לגבוהה. היקף המחזור היומי בו הוא מעל ל־3 מיליארד שקל ביום, לעומת 1.9 מיליארד שקל בשוק המניות אשתקד. רמת הנזילות רשמה קפיצת מדרגה לאחר שבשנת 2006 המדינה הכניסה עושי שוק לאג"ח שהיא מנפיקה.
"רשות ניירות ערך העלתה את הצורך בהכנסת הבנקים המסחריים לפעילות עשיית השוק בבורסה, בדומה לנעשה בשווקים מפותחים בעולם. זאת כיוון שהבנקים הינם שחקנים עתירי הון, ידע וטכנולוגיה בשוק ההון ועל כן עשויים לתרום משמעותית להגברת הסחירות בניירות הערך בבורסה ולשכלול שוק ההון", נכתב בדו"ח.
החסם המרכזי לפעילות עשיית השוק על ידי הבנקים אשר נוגע לחוק הריכוזיות, מתייחס לכך שתאגיד פיננסי משמעותי (בנק) מוגבל בהיקף ההחזקה שלו בתאגיד ריאלי משמעותי. הצוות של הוועדה בדק ומצא שכיום יש בבורסה 38 חברות שמוגדרות תאגיד ריאלי משמעותי, ולכן זו מגבלה אפקטיבית שתמנע מבנקים להיות עושי שוק במניות, שכן הם לא יוכלו לרכוש כמות משמעותית של מניות במספר לא מבוטל של חברות.
על כן מוצע שאם ההחזקה במניות היא למטרת עשיית שוק בלבד, אז ניתן להחריג אותה מחוק הריכוזיות, ולאפשר לבנקים להחזיק במניות.
ההמלצה הזו, גם אם תתורגם לשינוי חקיקה בעתיד אינה החסם היחיד לחזרת הבנקים לפעילות בבורסה. הצעד המרכזי אמור להגיע מבנק ישראל, שצריך לאפשר זאת לבנקים.
מדובר בהחלטה לא פשוטה עבור הבנק המרכזי, שכן פרשת ויסות מניות הבנקים היתה אירוע טראומתי עבורו (ראו הרחבה במסגרת). מצד שני, עברו 40 שנה מאז אותם אירועים דרמטיים, ושוק ההון השתנה דרמטית.
"רבים מניגודי העניינים שהיו קיימים במערכת הבנקאית בתקופת המשבר בשנות ה־80 פחתו באופן ניכר. כספי הציבור בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות כבר אינם מנוהלים בבנקים אלא בבתי השקעות. בנוסף, במהלך השנים נקבעו הסדרים רגולטוריים להגברת הפיקוח על הבנקים ומניעת מצבי ניגודי עניינים כמו בתחום ייעוץ ההשקעות. כמו כן, בוצעו שיפורים ניכרים בשיטות המסחר בבורסה וביכולת של הבורסה ושל רשות ניירות ערך לפקח עליו", נכתב בדו"ח לבחינת חוק הריכוזיות.
הרעיון להחזיר את הבנקים לפעילות עשיית שוק בבורסה עלה כבר לפני קרוב ל־10 שנים במסגרת הוועדה לשיפור הנזילות בבורסה. בעבר בנק ישראל התנגד לכך. כיום נוטה יותר בנק ישראל לאשר זאת תחת מגבלות מסוימות. הדו"ח הנוכחי של הוועדה לבחינת חוק הריכוזיות עדיין לא מבטיח שהפעם זה יקרה, אבל כאשר יש הסכמה של כלל הרגולטורים הפיננסיים ומשרד האוצר (דבר נדיר לאור ריבוי חילוקי הדעות ביניהם, ראו הרחבה בעמוד זה), הדבר אמור לתת רוח גבית לבנק ישראל לקדם את המהלך, ולאשר לבנקים לשוב לבורסה תחת מגבלות למניעת ניגודי עניינים.
