פרשנותזיכרונות מצרות קרנות הפנסיה
פרשנות
זיכרונות מצרות קרנות הפנסיה
המאבק סביב המכרז לרכישת תחנת הכוח אשכול, שבו זכתה דליה אנרגיה, מזכיר פרשה אחרת עם נכסים שהעמידו למכירה קרנות הפנסיה הוותיקות לפני 20 שנה; באותה פרשה סירבו המוכרות לוותר על 10 מיליון דולר, אז מה יקרה עכשיו, כשמדובר בשני מיליארד שקל?
לפני 20 שנים, פחות או יותר, העמידו קרנות הפנסיה הוותיקות, שנקלעו אז לצרות, כמה נכסים למכירה. אחד מהם היה בית ההבראה מבטחים בזכרון יעקב, שלימים הוסב למלון אלמא.
שתי חברות נדל"ן ניגשו למכרז. אחת הציעה 9 מיליון דולר עבור המלון והשנייה 10 מיליון דולר. לאחר שהמעטפות נפתחו, ומנהל המכרז עמד להכריז על הזוכה, הוא קיבל שיחת טלפון מעורך דין בכיר, שהציע עבור הנכס 20 מיליון דולר בשם גורם שלא השתתף במכרז.
מנהל המכרז החליט לקבל את ההצעה אף שהמכרז כבר נגמר. הזוכה במכרז פנה לבית המשפט וביקש צו מניעה, אך השופט דחה אותו על הסף ואמר: "השתגעת? אני יכול למנוע מהעמיתים של קרנות הפנסיה לקבל עוד 10 מיליון דולר?".
היו מי שנזכרו השבוע בסיפור הזה, על רקע המאבק היצרי סביב המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול של חברת החשמל, אם כי המקרה כאן שונה מעט. הזוכה במכרז, דליה אנרגיה, הציעה סכום עתק של קרוב ל־12.4 מיליארד שקל, ואילו הקבוצה שהגיעה למקום השני — הכוללת את OPC שבשליטת עידן עופר ואת קרן נוי — הציעה 7.1 מיליארד שקל. דליה אנרגיה הודיעה לאחר ההכרזה כי הגופים המממנים שלה הפנו לה עורף, בעיקר בשל הפער בין שתי ההצעות, וכי היא לא תוכל לעמוד בתנאי התשלום ולכן זקוקה להנחה. הקבוצה השנייה הזדעקה ודרשה להכריז עליה כעל הזוכה, תוך איומים בקרבות משפטיים עקובים מדם ועתירי נייר ושנים.
במרכז המחלוקת ניצבים דירקטוריון חברת החשמל, המנכ"ל מאיר שפיגלר ומשרד האוצר. על פניו הם אמורים להעביר את הזכייה לקבוצה השנייה, כי הראשונה אינה יכולה לעמוד בתנאים שהציעה. אך זה לא המצב בדיוק, שכן מרחב התמרון של ועדת המכרז גדול. היא יכולה לצאת להתמחרות או לנהל מגעים עם דליה אנרגיה, ונראה כי בשלב זה מסתמנות הסכמות עם דליה על תשלום נמוך יותר.
בקבוצת OPC־נוי לא רווים נחת מהכיוון המסתמן ומאותתים שפניהם לקרב משפטי. אך ההיסטוריה מוכיחה שבמצבים כאלה בתי המשפט לא תמיד הלכו בדרך הפשט, אלא הרחיבו את השיקולים. השופט שאישר למכור את בית ההבראה מבטחים לגורם מחוץ למכרז, היה גם מי שלפתחו הגיעה עתירה נגד מכרז לבניית אחד הפרויקטים בנתב"ג. הוא אמר אז לעותר כי למרות טענותיו הנכונות, הוא, כשופט, לא יחתום על החלטה שתעכב בכמה שנים את הרחבת נמל התעופה הבינלאומי הגדול בישראל, ודחה את העתירה.
דליה אנרגיה מציעה כעת 9 מיליארד שקל — עדיין 2 מיליארד שקל יותר מקבוצת OPC־נוי, ויותר מ־6 מיליארד השקלים שחברת החשמל צפתה שתקבל. מדובר בפער שקשה להתעלם ממנו, והוא אמור לממן את הפחתת תעריף החשמל לצרכנים. ל־OPC ונוי יש טענות משפטיות שמן הראוי שיישמעו, אולם אם לפני כ־20 שנים שופט אחד נחרד מהמחשבה לוותר על 10 מיליון דולר נוספים, כיצד יכריע שופט כיום, כשעל הכף מונחים כ־2 מיליארד שקל?
