בלעדייזם ומשקיע: הקריירה החדשה של ארז ויגודמן
בלעדי
יזם ומשקיע: הקריירה החדשה של ארז ויגודמן
מנכ”ל טבע לשעבר הקים יחד עם שותפים קבוצה שתשקיע בחברות בתחומי הביוטק, הפודטק והאגרונומיה. הקבוצה מגייסת 16.5 מיליון דולר בהובלת חברת הביטוח מגדל שהשקיעה כבר 10 מיליון דולר
ארבע וחצי שנים אחרי שעזב את תפקיד מנכ"ל חברת התרופות טבע, ארז ויגודמן חוזר לשוק ההון ולפעילות עסקית. ל”כלכליסט” נודע כי ויגודמן ייסד יחד עם ארבעה שותפים את קבוצת אגכימדס (AgChimedes) שמגייסת בימים אלה 16.5 מיליון דולר בהובלת חברת הביטוח מגדל (שהשקיעה כ־10 מיליון דולר בשלב ראשון).
אגכימדס היא קבוצת השקעות בתחום הביוטק והפודטק, העוסקת בהקמה של חברות ופעילויות שיש להן פוטנציאל גבוה ליצירת ערך משמעותי, בעיקר בממשק של הבטחת מזון בטוח תחת האתגרים של שינויי האקלים. כיום הקבוצה מחזיקה ארבע חברות בארבע פעילויות שונות.
ויגודמן הקים את הקבוצה יחד עם ד"ר גל ירדן שהיה סקאוטר של מונסנטו העולמית בישראל, ד"ר ענבר מימון־פומרנציק מדענית ממכון ויצמן, יונתן הנן שהיה מנכ”ל הפיתוח הגלובלי שלחברת אדמה והראל פרג שותפו של ירדן במספר סטארטאפים שהקימו. ויגודמן, כמו כל אחד מארבעת המייסדים האחרים מחזיק בכ־20% ממניות החברה, ומוגדר שותף ומייסד. לאגכימדס אין עדיין משרדים והיא נוהלה עד היום משטח מושכר ב־WeWork ומביתו של ויגודמן בצהלה.
הקבוצה מייצגת שילוב של יכולות בתחומי הביולוגיה, האגרונומיה, הכימיה והעסקים הגלובליים. הקבוצה כבר יצרה שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ומדענים בישראל ובעולם ומאמינה שהתרחבות של שיתופי הפעולה הללו תיצור אקוסיסטם מדעי, טכנולוגי ועסקי, כפי שנמסר למשקיעים.
הקבוצה התארגנה במשך שנה מתחת לרדאר, והמימון שמגויס בימים אלה יאפשר לה, כך מקווים ראשיה, להשלים מהלכים משמעותיים של יצירת ערך במהלך 24–30 החודשים הבאים. במגדל רואים בקבוצה כפוטנציאל גבוה ליצירת ערך.
נכון להיום אגכימדס משלימה את הקמתן של 4–5 פעילויות ראשונות במספר תחומים עם סינרגיה ביניהם. הראשון, תחליף אנטיביוטיקה לבעלי חיים וצמחים על בסיס של בקטריופאג'ים (נגיפים התוקפים חיידקים), במשולב עם דיאגנוסטיקה מתקדמת לזיהוי מוקדם של מחלות זיהומיות. השני, דור חדש של רכיבי מזון בעלי תכונות תזונתיות ובריאותיות משופרות עם יישומים אפשריים לתחומים משלימים כמו קוסמטיקה ותרופות, על בסיס של ביולוגיה סינטתית. התחום השלישי הוא מוצרים להגנה על הצומח, שהם בטוחים יותר מבחינת ההשפעה שלהם על הסביבה. התחום הרביעי הוא שיפור התפוקה, יכולת ההתגוננות ויכולת הקליטה של פחמן דו חמצני בעצי פרי. התחום החמישי הוא זיהוי מוקדם של פתוגנים למניעה או זיהוי מוקדם של מחלות בבעלי חיים ובצמחים.
כהונה סוערת בטבע
ויגודמן עזב את טבע במאי 2017. הוא הגיע לטבע עטור תהילה, עם רזומה של איש חזון ותפעול, ועם אוריינטציה בינלאומית מתקופתו כמנכ"ל שטראוס־עלית ולאחר מכן מכתשים אגן (אדמה כיום). את מכתשים הוביל להתייעלות אגרסיבית ולכניסה לפעילות בסין, ומימש תוכנית חומש שבנה.
קבוצת אגכימדס שהקים ויגודמן התארגנה במשך שנה מתחת לרדאר. לקבוצת אין עדיין משרדים והיא נוהלה עד היום משטח מושכר ב־WeWork ומביתו של ויגודמן בצהלה
לפני מינויו למנכ"ל טבע במקומו של שלמה ינאי בתחילת 2014 שימש ויגודמן דירקטור בחברה. מינויו לווה בהד ציבורי עצום ותקווה גדולה לחברה שמנייתה נסחרה בשיא אבל החברה עצמה עמדה בפני אתגרים שבראשם פקיעת פטנט הקופקסון שהיווה מחצית מרווחי החברה באותה תקופה.
במשך תקופה לא קצרה מניית טבע הגיבה בעליות למינוי של ויגודמן, אבל אז הגישה טבע הצעה לרכישת המתחרה שלה, מיילן. בין טבע למיילן החל מאבק שבשיאו כתב מנכ”ל מיילן רוברט קורי מכתב חריף לויגודמן ובו תקף בצורה קשה את החברה ומוביליה. הניסיון לרכוש את מיילן נכשל, ובמקומו פנה ויגודמן לעיסקה אחרת – רכישת ענק של אקטביס, חטיבת הגנריקה של חברת אלרגן, ב־40 מיליארד דולר.
דירקטוריון טבע אישר את העיסקה פה אחד, וגם ציבורית היא קיבלה תמיכה. אבל הסינרגיות בין החברות התגלו כמעטות. כמו כן פעילויות רבות נמכרו מתוך אילוץ הגבלים ונגד החברה הממוזגת הוגשו תביעות ענק.
טבע החלה להידרדר ב־2016 על רקע החוב הענק שצברה ובפברואר 2017, אחרי שמניית החברה איבדה 30% מיום השלמת העסקה וכ־50% מחתימת העסקה כשנה וחצי בלבד לפני כן, הודיעה טבע כי ארז ויגודמן יעזוב. מאז מזוהה ויגודמן עם התרסקות המניה, ממנה לא התאוששה עד היום, ובמשך 4.5 שנים שמר על פרופיל נמוך. יתכן שהיה ממשיך כך אלמלא דלף ל”כלכליסט” המידע הקמתה של אגכימדס והגיוס.
במהלך השנתיים האחרונות שימש ויגודמן במשך כשנה גם כיו”ר אמורפיקל שאותה הקים יוסי בן - המכהן כמנכ"ל החברה - ואשר מפיקה סידן כתוסף תזונה מסרטנים כחולים. הצדדים נפרדו אחרי תקופה קצרה יחסית.
הקריירה החדשה של ויגודמן איננה דומה לשום דבר אחר שעשה. הוא בחר שלא לשמש כמנכ"ל שכיר, אלא להקים פעילויות בתחומים חדשים וצומחים בשוק העסקי העולמי, שבמידה מסוימת הם פיתוח של הפעילויות המסורתיות שבהן פעל בקריירה הקודמת.
2 צפייה בגלריה
פעילות של חברת בלוגרין בטיהור אגם באפריקה. ויגודמן ישמש יו”ר שלה מ־2022
(צילום מסך: Youtube)
במקביל לאגכימדס הקים ויגודמן קבוצת השקעות אירופאית עם שותפים גרמנים, הממוקדת באתגרים הנובעים משינויי האקלים על בסיס שילוב טכנולוגיות ויכולות מדעיות מגרמניה, שווייץ וישראל. גם הפעילות הזו מקימה חברות במספר תחומים ובחלקה סינרגית לאגכימדס. החברות שהקבוצה שואפת להקים מיועדות "לתת מענה לאתגרים גלובלים משמעותיים, כאשר בתהליכי יצירה ומימוש ערך, ישקלו גם מהלכי אקזיט". הקבוצה פעילה במספר מדינות באירופה, אסיה ואפריקה. פעילויות החברה יהיו בזיהוי ואיתור מאגרי מים תת קרקעיים כמקור למי שתייה, או לייצור אנרגיה גיאותרמית, וכן זיהוי ואיתור חומרים נדירים שיש להן חשיבות מיוחדת בעידן של התמודדות עם שינוי האקלים. תחום נוסף אליו היא שואפת להתקדם היא של זיהוי ואיתור שינויים ביולוגיים והתפתחות מחלות בגוף האדם, למניעה, זיהוי מוקדם וטיפול במחלות שמקורן של רבות מהן, בהידרדרות המאזן האקולוגי.
עריכה גנטית בבננות וטיפול באצות
בנוסף לשתי הקבוצות משמש ויגודמן בתפקידים בכירים בשלוש חברות אחרות, שאינן קשורות לשתי הקבוצות. הראשונה היא חברה בשם טרופיק ביוסנס שבסיסה באנגליה ועוסקת פיתחה טכנולוגייה פורצת דרך (GiEGS), בתחום העריכה הגנטית המבוססת על טכנולוגיות קריספר ורנא (RNAi) לאפליקציות של שיפור פריון של גידולים טרופיים והגנה מפני מחלות. זו החברה הראשונה בעולם שיישמה עריכה גנטית בבננות (הפרי הכי נצרך בעולם כיום), קפה (המשקה הכי נצרך בעולם אחרי מים) ואורז (האחראי כיום לצריכה של 20% מהקלוריות בעולם, ובאותו זמן שיטות הגידול שלו אחראיות ל־12% מפליטת מתאן לאטמוספירה).
הפלטפורמה של החברה משמשת כיום חברות גלובליות לפתח פתרונות בתחומי הגנה על הצומח וטיפול במחלות של בעלי חיים. החברה כבר מייצרת הכנסות שצפויות לצמוח בשנים הבאות. חברה בת שלה, Skylark, תגייס הון באופן עצמאי ותפעל בתחום של מתן מענה למחלות של בני אדם.
מייסדי טרופיק הם גלעד גרשון, יזם ישראלי בתחום מדעי החיים שמתגורר כבר שנים רבות בארה"ב ואנגליה, ד"ר אייל מאורי, מדען ישראלי שהוא גם פרופ' באוניברסיטת קיימברידג' והוא המדען הראשי (CSO) של טרופיק. אליהם הצטרף ד"ר אופיר מאיר כ־CTO. בין המשקיעים בחברה: קרן הענק טמסק של ממשלת סינגפור, אמרלד וקרן פונטיפקס אגטק מקליפורניה. ויגודמן משמש כיו"ר החברה.
בפברואר 2017, אחרי שמניית טבע איבדה 30% מיום השלמת העסקה עם אלרגן הודיעה החברה כי ויגודמן יעזוב. מאז הוא מזוהה עם התרסקות המניה, ובמשך 4.5 שנים שמר על פרופיל נמוך
ויגודמן משמש גם כדירקטור בחברת בלוגרין (BlueGreen) ומינואר ימונה ליו"ר. החברה מפתחת פתרון לטיפול במגפת האצות הרעילות שתוקפת אגמים ואוקיינוסים, באופן שתופס יותר תאוצה עם שינויי האקלים. האצות הופכות את המים ללא ראויים לשתייה ולכאלה הגורמים למחלות לבני אדם. הטכנולוגיה שפיתחה בלוגרין מטפלת באצות באמצעים ביולוגיים וכימיים, עם כלים של בינה מלאכותית, והפתרון מיושם במספר אגמים גדולים בעולם. צפי ההכנסות של החברה עומד על עשרות מיליוני דולרים ב־2022. מנכ"ל החברה הוא אייל הראל, המדען הראשי הוא ד"ר משה הראל יחד עם פרופסור אהרון קפלן מהאוניברסיטה העברית. גדי אפלבאום המשמש כיו"ר ופרופ’ סרגיי בראון הם המייסדים של החברה.
בלארג'יקס, החברה השלישית, משמש ויגודמן כמשקיע ויו"ר. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור מוצרים לפי הזמנה על בסיס פולימרים (בעיקר פוליאתילן ופוליפרופילן) וחומרים מרוכבים. הטכנולוגיה הופכת את לארג'יקס לחברה יחידה בעולם שמשתמשת בטכנולוגיית תלת־מימד לייצור מוצרים סופיים על בסיס הפולימרים הנפוצים ביותר, מה שלא התאפשר עד היום בשל התכונות הייחודיות של הפולימרים. הפלטפורמה של החברה משלבת רכיבי חומרה מתקדמים (רובוט, ראש ייצור, מערכת הזנה, סנסורים), מערכת דיגיטלית על בסיס בינה מלאכותית שמאפשרת ייצור אוטומטי של כל מוצר ללא תלות בעבודת ידיים. לארג'יקס מכוונת לפוטנציאל שוק של יותר מ־100 מיליארד דולר. שוק המטרה הראשון שלה הוא תעשיית מיכלי האריזה, והשוק השני הוא שוק הבנייה. מייסדי החברה הם רונן אור המשמש כמנכ"ל ואמיר שילה המשמש כמנהל הפיתוח.
פוליגון, חברת פיתוח מוצרים רובוטיים מתוחכמים לתעשייה הבטחונית, לתעשיית התרופות ולתעשיות עתירות ידע נוספות, היא בעלת מניות גדולה בחברה ואחד מהבעלים שלה, דורון שבנוב, הוא חבר דירקטוריון בלארג'יקס. לאחרונה הצטרף לחברה כסגן יו"ר ישי אמיר ששימש כמנכ"ל קבוצת לנדא וכמנהל בכיר באינדיגו וב־HP ארה"ב לאחר הרכישה של אינדיגו.
