ניתוח"מי שחוזה הורדת ריבית של 0.75% חי בתחילת שנות האלפיים"
ניתוח
"מי שחוזה הורדת ריבית של 0.75% חי בתחילת שנות האלפיים"
בשל המלחמה מול עזה מתחזקות ההערכות שבנק ישראל יוריד את הריבית בשבוע הבא, ייתכן שאף בחדות. אבל בשוק המקומי יש מי שחושבים שההורדה תהיה סמלית לכל היותר, וכי ישנם צעדים טובים יותר שאפשר באמצעותם לחזק ולתמרץ את המשק
מנסים לנחש את הצעד הבא של הנגיד: האם החשש מפני מיתון כלכלי בעקבות מלחמה מתמשכת בעזה סולל את הקרקע להורדת ריבית על ידי בנק ישראל? בימים האחרונים מתרבות הערכות בישראל ומחוצה לה, כי נגיד בנק ישראל אמיר ירון יבחר בהתכנסות הבאה של בנק ישראל להוריד את ריבית בנק ישראל שעומדת כעת על 4.75%.
אם ירון יבחר לעשות כך, זו תהיה הורדת הריבית הראשונה מאז פברואר 2020, חודש לפני פרוץ מגפת הקורונה ששיתקה את המשק לחודשים ארוכים. אם כי בניגוד לתקופת הקורונה, הפעם ההחלטה של ירון האם להוריד את הריבית היא מורכבת יותר. ראשית פרמיית הסיכון של ישראל בעולם זינקה בשבוע האחרון בעקבות החשש כי ישראל עלולה להסתבך בבוץ העזתי במשך חודשים ארוכים, ובתוך כך להגדיל את ההוצאות הביטחוניות שלה ולהקטין את ההכנסות שלה ממיסים.
שנית, השקל נמצא בצניחה חופשית מול הדולר תוך שהוא מאבד 2% בתוך שבוע ורושם ירידה של 14% מתחילת השנה ל־4 שקלים לדולר. הורדת ריבית במשק הישראלי תגדיל את הפער בהבדלי הריביות בין ישראל לארה"ב (5.25%) ותהווה מנוע לירידה נוספת של ערך השקל מול הדולר. המשך ירידה של הדולר תייקר את היבוא לישראל, תקטין את כוח הקנייה של האזרחים ועשויה להעלות את האינפלציה.
תחזית ניצית של סיטיבנק: על כן הדעות בקרב בתי ההשקעות ואנשי שוק ההון על צעדו הבא של ירון חלוקות. בית ההשקעות סיטיבנק העריך ביום שני כי נגיד בנק ישראל יוריד את הריבית ב־0.75% בשבוע הבא, מדובר באחת מהתחזיות הניציות בנוגע לריבית שכרגע רחוקה מלהיות קונצנזוס.
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא בית השקעות מקבוצת סיגמא קלאריטי אמר ל"כלכליסט" כי "השוק מתמחר ירידת ריבית מאוד אגרסיבית אבל אני לא רואה את זה קורה. אם הנגיד יפחית את הריבית, זה לכל היותר יהיה ב־0.25% וגם זה יהיה מהלך סימבולי בלבד. אני חושב שמי שחוזה הורדת ריבית של 0.75% חי בתחילת שנות האלפיים. על סמך אי־ודאות שנובעת מהלחימה בעזה לא מורידים שיעור ריבית כל כך משמעותי".
על פי אזולאי, ההתחזקות המשמעותית של הדולר מול השקל מתחילת השנה מאיימת על יציבות המחירים עוד לפני תחילתה של המלחמה, ולמעשה עדיין לא חווינו את השפעתה. "לכן אני חושב שהריבית תישאר במקומה עוד הרבה זמן. אם רוצים להקל על הציבור, ישנן דרכים אחרות לעשות את זה. צריך למקד את העזרה בעסקים. בסך הכול השווקים מתפקדים וכל עוד יש נזילות בשוק ההון הנגיד לא צריך לדאוג". לגבי השאלה האם נראה הורדות נוספות בהמשך השנה, אמר אזולאי כי "זה תלוי בכמה משתנים. האם נלך לבחירות, או לחלופין הממשלה תצליח להרכיב קואליציה חדשה מבלי ללכת לבחירות ומה יהיה משך זמן הלחימה בעזה. אם יעשו בחירות בזק, עד ינואר פברואר לא יהיה לך שר האוצר ולא ייבחר נגיד חדש, על כן מוקדם מדי לקבוע".
הזרמת נזילות למשק עדיפה: דעתו של אזולאי תואמת את דעתם של כלכלני גולדמן זאקס טוענים כי עדיף לנגיד שלא לשנות את הריבית ולהתמקד בעיקר ביציבות הפיננסית. להשקפתם השוק עבר לציפיות הקלות משמעותיות על ידי בנק ישראל כבר החל מהפגישה הבאה, אבל הקלות אלו יחייבו את הנגיד להיות בטוח שסיכוני היציבות הפיננסית נמוכים מספיק, ובכל מקרה ירון יעדיף להזריק נזילות למערכת על פני הורדת ריבית.
גם שלומי תורג'מן, מנכ"ל חברת BTB, סבור כי עדיף להזרים נזילות לכלכלה הישראלית על פני שינויים בריבית. "אם לקבלן יש חוב גבוה מאוד, מה זה משנה אם יש לו חוב להחזיר עם ריבית של 3.5% או של 5% אם אין לו תזרים — הוא צריך תזרים הכנסות. כל המערכת הכלכלית בלחץ כתוצאה ממצב הלחימה. המשק מתעוות משום שהצריכה היא לא צריכה רגילה, אם מבחינה גיאוגרפית ואם בסוג המוצרים והשירותים שאנשים צורכים עכשיו.
"מהלך הלחימה ככל הנראה לא יהיה קצר ותתפתח כאן שגרת מלחמה. בנסיבות הללו, להתייחס לכלכלה על פי הספר מבחינת ירון, זו תהיה טעות. הורדת ריבית, אם היא לא משמעותית, עשויה להיות פופוליסטית בלבד. מי שראה את השידור של ועדת הכספים של הכנסת היום (אתמול, א"ע), ראה כיצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קבע כי הוא פתוח לכל ההצעות ולכן כבר מדובר במתווה עזרה לכל העסקים כפי שהיה בקורונה שכולל מנגנוני פיצוי ועזרה במיסוי. כל הכנסת מגויסת לצעדים הללו. נכנסו לסיטואציה הזו במצב לא רע כלכלי ואני מאמין שנצא ממנה מחוזקים כי הממשלה תתמוך בצמיחה ולא בנק ישראל".
"הייתי מוריד כבר ב־2%": ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, שמעניק אשראי לעסקים ולאנשים פרטיים מחזיק בדעה ניצית במיוחד. "מה שחווינו עד עכשיו בכלכלה הישראלית הוא משחק ילדים לעומת המגה־אירוע הכלכלי שמתפתח. אני הייתי מוריד ב־2% כבר בפגישה הקרובה, אבל הערכה שלי שהוא יוריד ביותר מ־1%. ישראל עברה אירועים כלכליים גדולים ויצאה מהם אבל צריך לעשות את זה מבלי לפגוע משמעותית בתעסוקה".
לגבי הסיכונים שבהורדת ריבית אמר וולף כי הוא "חושב שהסיפור פה הוא או שחור או לבן. אנחנו נמצאים באירוע שההשלכה שלו על הביקושים במשק היא בין גדולה מאוד לבין דרמטית. אפשר כבר עכשיו להוריד משמעותית את הריבית אין שום חשש שזה יהפך למהלך שלילי. החשש מפני התחזקות הדולר הוא שהוא יעורר אינפלציה, אך בעקבות ירידה כל כך חדה בביקושים, הסיכון הזה זניח".
העלייה של פרמיית הסיכון: רוברט כרמלי, מנהל השקעות ראשי בארבע עונות מקבוצת IBI, צופה כי הריבית לא תרד בפגישה הקרובה, אך תרד בפגישה שלאחריה "המלחמה בחזית הדרומית צפויה לגבות מהכלכלה המקומית מחיר יקר, שעשוי להאמיר ככל שהמערכה תימשך ותתרחב בהיקפיה. אם טרום המלחמה הערכות סימנו גירעון של כ־3%, היום הערכות שמרניות מדברות על שיעור כפול — ואלה הן תחזיות שלא מביאות בחשבון הסלמה משמעותית של הלחימה או חלילה התפשטות למערכה אזורית, שתייצר גלי הדף ותאט גם את הצמיחה העולמית.
"בתוך כך, תחזית האינפלציה ל־12 חודשים נעה כעת סביב 2%, נוכח הפגיעה המתמשכת בצד הביקוש. עם זאת, לא בהכרח נראה הורדת ריבית בהחלטה בנק ישראל הקרובה, אם כי הטון יהיה מרוכך יותר בנוגע למדיניות הבנק. אני מעריך, בסבירות גבוהה, שבפגישה לאחריה כבר תבוא הורדת ריבית. בנוסף, בנק ישראל עשוי להמשיך ולפעול בשוק המט"ח במטרה לבלום או לכל הפחות להאט את הפיחות המתמשך בשקל".
על פי כרמלי, בעולם כבר מתמחרים את פרמיית הסיכון של הלחימה, וחוזי הביטוח מפני חדלות פירעון (CDS) של ישראל, שהוכפלו, משקפים את ההבנה כי אמנם מוד'יס נמנעה מפרסום הדו"ח על מצב הכלכלה בישראל, אך בפועל הזינוק במחירי הביטוח כבר משקפים במידה מסוימת הורדת דירוג של הכלכלה הישראלית.
