השליט שמכר את המדינה לביטקוין כדי להיות מגניב
השליט שמכר את המדינה לביטקוין כדי להיות מגניב
הכותרות הנוצצות הכריזו שאל סלבדור היא המדינה הראשונה להנהיג ביטקוין כמטבע רשמי. בפועל זהו תרגיל ביחסי ציבור של הנשיא הצעיר שלה, שהתייחס לעצמו בטוויטר כדיקטטור המגניב בעולם. המדינה בנתה אפליקציית תשלום בשם צ'יבו ("מגניב"), אבל זו קרסה בתוך שעות ספורות מהשקתה, והציבור הצמא לביטחון ולמים נקיים יצא לרחובות. מגניב זה לא
בחודש שעבר חוותה כלכלת אל סלבדור מהפכה: המדינה הקטנה במרכז אמריקה, שמעולם לא היה לה מטבע משל עצמה ועד כה נשענה בעיקר על הדולר, הפכה את המטבע הדיגיטלי המפורסם מכולם, הביטקוין, למטבע הרשמי שלה. מעתה כל תושב אמור להיות מסוגל לשלם עבור כל דבר — מכוס קפה ועד מס הכנסה — באמצעות ביטקוין. את העסקאות אמורה לעבד אפליקציית תשלום שבנתה המדינה בשם Chivo (שפירוש שמה הוא "מגניב"). הכוונה המוצהרת היא להעצים את תושבי המדינה, שרובם לא משתמשים בבנקים, באמצעות מתן גישה לעסקאות דיגיטליות. אלה גם ישמשו חלופה זולה לווסטרן יוניון, שירות העברות הכספים שבה משתמשים התושבים כדי לקבל כספים מבני משפחותיהם שעובדים בארצות אחרות. האירוע סוקר בהרחבה ונתפס על ידי רבים כיום חג, לא פחות. אימוץ המטבע הדיגיטלי לראשונה על ידי מדינה הוכתר כ"רק ההתחלה", סימן מבשר לבאות, שיא של קדמה ופתיחות טכנולוגית; אירוע מכונן למערכת הפיננסית האלטרנטיבית. האמת הרבה יותר צנועה. לא רגע היסטורי, אלא יותר תרגיל יחסי ציבור של מנהיג סמכותני.
מהרגע שהוכרזה הכוונה לאמץ את המטבע הקריפטוגרפי ועד להגשת החוק ויישומו עברו שלושה חודשים קצרים בלבד. ברור שבניית מערכת תשלומים אמינה, במיוחד של מטבעות דיגיטליים, במיוחד במדינה לא דיגיטלית, דורשת זמן רב. שלושה חודשים פשוט לא הספיקו, אבל לממשל אל סלבדור זה לא שינה — והם החליטו לרוץ ספרינט כדי להקים מערכת פיננסית דיגיטלית מתפקדת. באופן לא מפתיע, יום יישום החוק, 7 בספטמבר, היה אירוע מתגלגל של כישלונות: האפליקציה Chivo הושקה בחצות אותו היום, בשעה שלוש לפנות בוקר כבר התחיל הכשל והיא כובתה ב־11:30 באותו הבוקר. לאורך כל היום נכשלו העסקאות דרכה, התמיכה הטלפונית קרסה ובכספומטים של צ'יבו אזלו המזומנים. אם בממשל רצו (וזה "אם" גדול מאוד) לבסס אמון בין התושבים למטבע חדש שהם רק לומדים איך להשתמש בו, הם נכשלו בקנה מידה אפי.
ממש לא בעניין של חדשנות פיננסית או ניסיון לבזר עוצמה
באותו היום כבר יצאו לרחובות יותר מאלף אזרחים למחות על החלטת הנשיא לכפות את הקריפטו עליהם. הם ידעו היטב שאימוץ הביטקוין לא מיועד לרווחתם. אחד המפגינים אמר לסוכנות הידיעות רויטרס: "זהו מטבע שלא יעבוד עבור מוכרי דוכני המזון, נהגי אוטובוסים או בעלי חנויות. זהו מטבע אידיאלי למשקיעים גדולים, שרוצים לשחק עם המשאבים הכלכליים שלהם". המפגינים שרפו צמיגים והציתו זיקוקים מול בניין בית המשפט העליון.
ב־15 בספטמבר, שבו מצוין יום העצמאות במדינה, יצאו להפגין 15 אלף סלבדורים נושאים שלטים עם הכיתובים "לא לדיקטטורה" ו"הונו אותנו בביטקוין". הם שרפו והשחיתו כספומטים ייעודים לביטקוין. בתגובה פרשה הממשלה שוטרים חמושים בכבדות ואף עצרה מבקר מקומי בולט ללא צו או הסבר, ששוחרר רק לאחר שהדבר התפרסם ברשתות החברתיות.
מסקר שערכה לאחרונה אוניברסיטת מרכז אמריקה עלה כי 56% מהסלבדורים לא סומכים על הביטקוין, ו־71% מהם לא מתכוונים להשתמש בו. רבים בציבור חוששים מהתנודתיות הקיצונית של המטבע, שעלולה להיות הרסנית לכלכלה השברירית המקומית שבה רבע מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. שלא לדבר על הבעיה האדירה של המטבע הזה ככלי להלבנת הון, במיוחד באל סלבדור המשופעת בכנופיות סוחרות סמים. אז מדוע בכל זאת הוחלט לאמץ את המטבע? ההשערות מגוונות, ואף אחת מהן לא קשורה לאיכותו של המטבע, לאתגר שהוא לכאורה מציב למערכת הפיננסית המקומית, לרצון לבזר עוצמה או להנגיש לאזרחי המדינה כלי פיננסי חדשני.
מי שהחליט לאמץ את המטבע היה נאיב בוקלה (Nayib Bukele), הנשיא הצעיר והפרוע של אל סלבדור. בוקלה עלה לשלטון רק לפני שנתיים, כמתמודד מחוץ למערכת הפוליטית הדו־מפלגתית הקיימת במדינה מאז מלחמת האזרחים בשנות התשעים. המציאות הפוליטית שבה הוא מנווט מורכבת במיוחד. רק ביולי האחרון סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את דירוג החוב של המדינה, שנשלטת על ידי כנופיות אלימות. ארגונים בינלאומיים מתריעים תקופה ארוכה ממשבר הומניטרי בעקבות המגפה, מחוסר במים נקיים ובמזון. כל אלה, בשילוב האלימות והעוני הכבד, הביאו לכך שהסלבדורים מהווים היום כ־11% מכלל הפליטים שמגיעים בשנה לגבול ארה"ב לבקש מקלט, הקבוצה השנייה בגודלה. בוקלה, מיליונר בזכות אביו, עלה לשלטון באמצעות קמפיין נגד האליטה המושחתת. את מפלגתו הצעירה והלא־תלויה צייר כנקייה מאידיאולוגיה וכמגינת העניים, הבטיח לנקות את הרחובות מכנופיות ואת הקונגרס משחיתות. המסרים הדהדו היטב בציבור, הפופולריות שלו זינקה והוא אף זכה לרוב בפרלמנט המדינה.
מהר מאוד הדברים קיבלו תפנית חדה. בפברואר שעבר שלח בוקלה חיילים לפרלמנט המדינה כדי ללחוץ על המחוקקים לאשר הלוואות לרכישת ציוד לחימה. אחרי שהמפלגה שלו השיגה רוב בקונגרס, הוא פיטר חלק מההתנגדות, את היועץ המשפטי לממשלה ואף את כל חמשת השופטים של בית המשפט העליון. הכל בניגוד לחוקת אל סלבדור ואחרי שמערכת המשפט קבעה שוב ושוב כי השימוש שלו בסמכויות החירום אינו חוקתי. אחר כך הקונגרס בשליטתו העבירו חקיקה שהוציאה לפנסיה שליש מהשופטים במדינה, בהליך שהוכתר מאז כ"טיהור הרשות השופטת". את הכיסאות הריקים הוא מילא כמובן בנציגיו, שאחרי יותר מ־200 תיקונים שונים לחוקה, סללו עבורו את הדרך המשפטית לרוץ לבחירה מחודשת ב־2024 למרות האיסור בחוק על כהונות רצופות של נשיא.
הקהילה הבינלאומית החלה להשוותו להוגו צ'אבס, הדיקטטור הוונצואלי, ואת אל סלבדור הגדירו כ"דמוקרטיה בדעיכה" או "מדינה כושלת". בוקלה לא נותר אדיש. בשבועות האחרונות הוא השתולל בטוויטר נגד מי שהוא כינה "האליטות התקשורתיות" וארגוני זכויות אדם. מאוחר יותר הוא דאג לגרש עיתונאים זרים, שחשפו שממשלתו שיחדה כנופיות כדי שיביאו מעט שקט לרחוב. בשבוע שעבר הוא שינה את שורת הביוגרפיה בפרופיל הטוויטר שלו ל"הדיקטטור המגניב בעולם".
בצד נשארו דירוג החוב הצונח, ביטול הפרדת הרשויות והעוני הכבד
אבל הכותרות על המהלך המלהיב לאימוץ הביטקוין לא מספרות את הסיפור על הפרדת הרשויות שבוקלה רמס, לא על העוני, על חוסר היכולת של המדינה להשיג הלוואות חיוניות לקיומה מקרן המטבע או על הנפילה בדירוג החוב. אימוץ הביטקוין הוא מכרה זהב של הסחות דעת, ובוקלה יודע זאת יותר טוב מכולם. הכותרות מסנוורות: "אל סלבדור רכשה 150 מטבעות ביטקוין בשווי 6.4 מיליון דולר"; היא "אור בוהק של חדשנות טכנולוגית", עם 550 מטבעות קריפטו בשווי 30 מיליון דולר. אפשר לקנות בה היום סודה באמצעות ביטקוין. בזמן שאזרחי המדינה שלו מחפשים גישה למים נקיים, מזון ותחושת ביטחון ברחוב, בוקלה מציע פתרון מבוסס אינטרנט לאוכלוסייה שרק לשליש ממנה יש גישה אליו. מי כן יכול ליהנות ממנו? זה הפך ברור כשמש כמה ימים אחרי ההשקה, כשהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שהיא תפטור משקיעים זרים ממס על רווחים מביטקוין. לעודד השקעות זרות, כמובן.
