פרשנותהמחלוקת על השכר במגוריט: הפניקס ומור עשו צעד בדרך לאקטיביזם מוסדי אפקטיבי
פרשנות
המחלוקת על השכר במגוריט: הפניקס ומור עשו צעד בדרך לאקטיביזם מוסדי אפקטיבי
כשזה מגיע לשכר בכירים גבוה בחברות ציבוריות, לרוב יש הסכמה שבשתיקה סביב הסצנה הקבועה: המוסדיים יצביעו נגד והחברה תלך לאובר־רולינג. דרישת הפניקס ומור להדיח דירקטוריות על רקע דמי הניהול במגוריט יכולה לסלול את הדרך לעוד מוסדיים
עולם העסקים ושוק ההון הוא עולם עתיר אינטריגות ואינטרסים צולבים. נכון, הוא לא העולם שהמציא את הפרקטיקה של יד רוחצת יד, אבל הוא בהחלט מדגים בדרכו עד כמה הפתגם הזה לוכד פרקטיקה נפוצה. מטבע הדברים, עולם העסקים מלא בעיגולי פינות, שטחים אפורים ושקרים מוסכמים, יותר או פחות.
אחת הטריטוריות שבהן ניתן לראות ריבוי של עיגולי פינות ושקרים מוסכמים שכאלו היא זו שנוגעת לתגמולים של בכירי החברות הציבוריות. הבורסה הישראלית מתאפיינת בריבוי חברות שיש להן בעל שליטה או גרעין שליטה, אבל בשנים האחרונות התופעה של חברות ללא גרעין שליטה הולכת וצוברת תאוצה. בכל מקרה, גם כשמדובר בחברות עם בעלי שליטה וגם כשמדובר בחברות ללא גרעין שליטה, בעלי המניות הבולטים הנוספים הם תמיד הגופים המוסדיים — חברות הביטוח ובתי ההשקעות שמנהלים את החסכונות שלנו — והם במידה רבה שומר הסף מטעם הציבור בכל חברה ציבורית.
המוסדיים מחזיקים בכוח רב, ובכל הנוגע לענייני שכר הם אלו שנותנים את הטון. כשמדובר בחברה שיש בה בעל שליטה, יש צורך בקבלת רוב מבין בעלי מניות המיעוט בכל הנוגע לאישור שכר הבכירים. כלומר, אישור של המוסדיים. הם תמיד יהיו בעלי מניות המיעוט הבולטים. בחברות ללא גרעין שליטה, הם גם בעלי המניות הגדולים ביותר.
אבל המוסדיים לא תמיד עושים שימוש מלא ואפקטיבי בכוח הרב שבידיהם בכל הנוגע לשכר הבכירים. כפי שבשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר חברות ללא גרעין שליטה, כך גם ניתן לראות יותר ויותר מקרים שבהם חברות לא בדיוק סופרות את הציבור כשזה מגיע לתגמולים.
חוק החברות מאפשר לחברות ציבוריות להעניק את השכר המבוקש לבכירים שלהן גם אם בעלי המניות סירבו לאשר אותו — מה שנקרא אובר־רולינג — ובלבד שהתקיים דיון נוסף באורגנים המוסמכים לכך בדירקטוריון. לא מדובר באירוע נדיר. כך, בתחילת השנה הנוכחית דירקטוריון מטריקס ביצע אובר־רולינג בפעם החמישית כדי לאשר את התגמולים המעודכנים של מנכ"ל החברה. באפריל עשתה זאת אלקטרה, לא בפעם הראשונה. ואלו דוגמאות בודדות מתוך רבות. לפי נתונים שפרסם משרד עורכי הדין שבלת בחודש נובמבר האחרון, מאז שאובר־רולינג הותר בחוק החברות בסוף 2012 ועד לאוקטובר 2022, לא פחות מ־70 חברות ביצעו אובר־רולינג ו־10 מתוכן עשו זאת יותר מפעם אחת. המאסה הקריטית נצברה בשנים האחרונות.
מה יכולים לעשות המוסדיים? השוט האפקטיבי ביותר שלהם הוא להצביע נגד הדירקטורים שאישרו את האובר־רולינג בפעם הבאה שהם עומדים להצבעה באסיפה הכללית. לא תמיד הם יוכלו להביא להחלפתם, אבל במקרים רבים כן. אלא שכאן אנחנו מגיעים לאותו שקר מוסכם. המוסדיים כמעט אף פעם לא עושים זאת, והתוצאה היא שכולם מרוצים. סוג של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, גרסת שוק ההון. המוסדיים מצביעים נגד אישור תגמולים שנראים להם מוגזמים, אבל בקריצה מסוימת אומרים לחברה שהיא יכולה לבצע אובר־רולינג, שכן ההיסטוריה מוכיחה שלאחר האובר־רולינג לא מגיעה נשיכה מורגשת מצד המוסדיים.
זו הסיבה לכך שהמאבק שמנהלים כעת חברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות מור בקרן הריט שמשקיעה בנדל"ן מגוריט הוא חריג, הגם שלא מדובר על מקרה של אובר־רולינג קלאסי.
למעשה, פורמלית, לא מדובר על אובר־רולינג כלל. לפני כחודש, בסוף יוני, הפניקס שמחזיקה 19.8% ממניות מגוריט ובית ההשקעות מור שמחזיק 6% באמצעות חברת הגמל שלו דרשו לכנס אסיפה מיוחדת, בין היתר על מנת לתקן את תקנון הקרן, להדיח שתי דירקטוריות מכהנות - חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס־ורבין ויפעת אדורם־זקן - ולמנות ארבעה דירקטורים במקום.
הסיבה לכך היא המאבק של הפניקס ומור בהסכם הניהול עם חברת הניהול של הקרן, שבראשה עומד ארז רוזנבוך. הסכם הניהול שנמצא במוקד הסכסוך הוארך ב־15 במרץ 2022. ההארכה, לתקופה של שבע שנים, התקבלה באישור הדירקטוריון של מגוריט, ועדת תגמול וועדת הביקורת, אך ללא אישור בעלי המניות של הקרן שמוגדרת כגוף ללא בעל שליטה. ההארכה החליפה את הסכם הניהול הקודם, שאושר באוגוסט 2016.
לפי ההסכם, שהוכנסו בו הגבלות שונות בעקבות מו"מ עם המוסדיים, חברת הניהול זכאית לדמי ניהול בשיעור של 1% מהיקף הנכסים של קרן הריט, לרבות מזומנים. כמו כן, לפי ההסכם, חברת הניהול של הקרן מוגדרת כנושאת משרה בחברה ולא כבעלת שליטה. אם היתה מוגדרת כבעלת שליטה, העסקאות מולה — כמו הסכם הניהול — היו צריכות לעבור את מסלול האישור של עסקת בעלי עניין, מה שהיה מחייב את הקרן להביא את הסכם הניהול לאישור אסיפת בעלי המניות.
ב־2022 קיבלה חברת הניהול דמי ניהול של 25.9 מיליון שקל, בעוד הכנסות הקרן עמדו על 47 מיליון שקל. כלומר, יותר מחצי מההכנסות הגיעו לחברת הניהול, מה שלא בדיוק מצא חן בעיני הפניקס ומור, שבמאבק הזה עושים צעד אחד נכון לקראת אקטיביזם מוסדי אפקטיבי באמת, שעושה שימוש משמעותי יותר בכלים שבארגז, וניתן לקוות שנראה בעתיד הקרוב והרחוק יותר ויותר מקרים שבהם המוסדיים פועלים כך.
