"תמיד יש רגל שנחלשת, אבל הרגליים החזקות מפצות עליה"
"תמיד יש רגל שנחלשת, אבל הרגליים החזקות מפצות עליה"
אלקטרה סיימה את 2021 בסימן התאוששות מנזקי הקורונה. בעוד הרווחיות של פרויקטי ייזום בנייה ותשתיות התאפסה, מגזרי ייזום הדירות למגורים, פיתוח הנדל"ן והזכיינות הזניקו את הרווח הנקי בכ־25%. המנכ"ל איתמר דויטשר נהנה משכר נדיב במיוחד
קבוצת אלקטרה , שבשליטת אלקו (47.89%) של משפחת זלקינד, הצליחה להתאושש מנזקי שנת הקורונה ורשמה שיפור ברווח הנקי ב־2021, זאת הודות להתחזקות פעילויות בתחומי התחבורה הציבורית, בניית דירות ופרויקטים של זכיינות שהתגלו כמנועי צמיחה משמעותיים ופיצו על ירידה ברווחיות בחלק מהמגזרים שבהם פועלת החברה. ההכנסות מכלל המגזרים עלו ב־16.3% לעומת התקופה המקבילה - שנת הקורונה שהושפעה מהגבלות המגפה - ל־8.97 מיליארד שקל. אך עם זאת, עדיין הרווח התפעולי והרווח הנקי ירדו ב־18% וב־26% בהתאמה לעומת שנת 2019.
את 2021 סיימה אלקטרה בעלייה של 9.6% ברווח התפעולי לעומת התקופה המקבילה, ל־396.7 מיליון שקל, וזינוק של 25.4% ברווח הנקי, ל־227.2 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון האחרון עלו ב־20.2% לעומת הרבעון המקביל, ל־2.48 מיליארד שקל, והרווח הנקי עמד על 55.5 מיליון שקל, זינוק של 30%. הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד חצי שנתי בגובה של 40 מיליון שקל.
ההחלטה של אלקטרה להתרחב בתחום התחבורה הציבורית שפוצל לשני מגזרים - מגזר הזכיינות ומגזר ההפעלה ושירותי ההחזקה - הצדיקה את עצמה, ושניהם שמרו על נתוני רווחיות טובים, בעיקר במגזר הזכיינות. ההכנסות השנתיות של מגזר זה, שכולל גם את הפעלתם של עיר הבה"דים של צה"ל בנגב, של פרויקט האגירה השאובה במעלה גלבוע ושל קמפוס המעונות של אוניברסיטת בר־אילן, עמדו על 756.7 מיליון שקל, זינוק של 328% לעומת התקופה המקבילה ושל 122% לעומת 2019, והרווח המגזרי שלו עמד על 85.6 מיליון שקל - שיעור של 11.3% - לעומת הפסד של 4.7 מיליון שקל ב־2021 ורווח מגזרי של 2.1 מיליון שקל ב־2019.
גם תחום הנדל"ן משפיע על הקבוצה באופן רוחבי. מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום - באמצעות אלקטרה מגורים - שכולל רכישת קרקעות וייזום הקמת בנייני מגורים ומגדלי משרדים בארץ ובחו"ל, רשם ירידה בשיעור הרווחיות. ההכנסות השנתיות מהמגזר עלו ב־2.5% לעומת התקופה המקבילה ל־435 מיליון שקל, ושיעור הרווח המגזרי עמד על 10.5%. תרומת שני המגזרים העיקריים, מגזרי הפרויקטים בארץ ובחו"ל, שאחראים ביחד על עיקר ההכנסות של אלקטרה, תרמו לה רווחיות בשיעור אפסי ב־2021.
הכנסות מגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עמדו על 4.49 מיליארד שקל והרווח המגזרי שלו צנח ב־60% לעומת התקופה המקבילה, ל־60 מיליון שקל, ואילו הרווח מהמגזר המקביל לו בחו"ל, שרשם הכנסות של 1.28 מיליארד שקל ב־2021, התאפס אחרי שנחתך ב־97.5% לעומת התקופה המקבילה, מ־64 מיליון שקל ל־1.57 מיליון שקל בלבד ב־2021.
"במגזר הפרויקטים בארץ אנחנו עם צבר ענק שהולך ועולה. מה שקרה ב־2021 הוא שיש החלפה בין שנים", אמר מנכ"ל קבוצת אלקטרה איתמר דויטשר ל"כלכליסט". לדבריו, 7-6 פרויקטים שנתקעו למשך שנה וחצי בצבר בגלל עיכובים בהוצאות היתרי בנייה ב־2021, צפויים להתבטא רק בתוצאות 2022. הסיבה העיקרית לנפילה החדה ברווחיות הפעילות הקבלנית בחו"ל, לדבריו מגיעה מהשוק בארה"ב.
"באירופה הפעילות שלנו חזקה מאוד. אנחנו מקימים פרויקט גדול לטסלה. נחלשנו בניגריה ובארה"ב, שמהווה את עיקר הפעילות ונפגעה מאוד בשל הקורונה. יש לנו שלוש חברות בארה"ב שפועלות מול גופים פדרליים שפשוט לא עבדו עד לרבעון האחרון של 2021, ואז הם חזרו קצת לעבוד. יש שם צבר של יותר מ־300 מיליון דולר, ואני מקווה שעד סוף 2022 הפעילות בארה"ב תחזור למספרים של 2020. מגזר ההפעלה, שירות ואחזקה שהוא אחת הרגליים החזקות של אלקטרה, ממשיך לצמוח. תמיד יש רגל שנחלשת, אבל הרגליים החזקות מפצות עליה". לדבריו, ענף הנדל"ן הלוהט צפוי להמשיך לתמוך בתוצאות אלקטרה בעתיד. "אלקטרה מגורים מכרה 400 יחידות דיור ב־2021. יש לנו עוד הרבה מכירות שעוד לא הוכרו".
לאלקטרה יש חשיפה מסוימת לרוסיה שם היא מקימה את פרויקט פלנטגראד בעיר סנט פטרבורג. לדברי דויטשר, "רוסיה זו פעילות לא גדולה. אנחנו נמצאים שם בעסקה שבה אנחנו בעלי קרקע, ועשו איתנו את עסקת הקומבינציה. הוצאנו את היתרות שהגיעו לנו, כשהמכירות המקומיות נמשכות. יכול להיות שזה קורה דווקא בגלל המצב הבלתי נודע, אז אנשים קונים יותר דירות ברובלים. אנחנו פועלים כדי לקבל את החלקים שמגיעים לנו, התמונה תצטרך טיפה להתבהר".
השכר של דויטשר ב־2021 היה נדיב ביותר, עם עלות כוללת של 12.6 מיליון שקל, שהורכב מתגמול קבוע של 3.1 מיליון שקל, בונוס של 5.5 מיליון שקל ותגמול הוני של 3.8 מיליון שקל. אלקו, החברה־האם, מושכת דמי ניהול של 7.59 מיליון שקל בשנה מאלקטרה.
