מנכ"לית אל על: "לא ניצלנו את המצב. אם היינו רוצים היינו יכולים לגבות יותר על כל טיסה"
מנכ"לית אל על: "לא ניצלנו את המצב. אם היינו רוצים היינו יכולים לגבות יותר על כל טיסה"
אל על רשמה רבעון שיא של כל הזמנים עם רווח נקי של יותר מ־80 מיליון דולר. מנכ"לית החברה דוחה את הטענות שאותן בודקת רשות התחרות, לניצול המלחמה להעלאות מחירי כרטיסי טיסה, ואומרת: "גם בלי המלחמה היינו מציגים רווחיות"
המלחמה המתמשכת, עצירת הפעילות האווירית בישראל מצד עשרות חברות תעופה זרות, ביקושי שיא אל מול היצע נמוך ומחירי טיסות גבוהים הטיסו את ההכנסות של אל על ברבעון הראשון בכמעט 48% לעומת הרבעון המקביל ל־738 מיליון דולר ולרווח נקי של 80.5 מיליון דולר לעומת הפסד של 34.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.
מדובר ברבעון הבודד החזק ביותר בתולדות חברת התעופה שנמצאת בשליטת משפחת רוזנברג ומנוהלת בידי דינה בן טל גננסיה. ביצועי השיא ברבעון הראשון באו כשברקע מקיימת רשות התחרות בדיקה מקיפה, בעקבות תלונות צרכניות על כך שאל על מנצלת כביכול את היעדר התחרות בשוק התעופה בתקופת המלחמה להקפצת מחירי הטיסות שלה בעד מאות אחוזים, בעיקר בקווים שהיא מפעילה למדינות באירופה ולארה"ב. מנכ"לית אל על התייחסה אתמול לבדיקת הרשות ולטענות על ניצול מצב המלחמה להעלאת מחירים, דחתה את הטענות על הזנקת מחירי טיסות במאות אחוזים, ואמרה כי הטיסות באל על התייקרו בממוצע ב־19% לעומת הרבעון המקביל.
בן טל גננסיה הטילה את האחריות לעליית המחירים על נוסעי החברה, שלטענתה כ־50% מהם שילמו מחירים גבוהים יותר ברבעון בשל הזמנה שעשו ברגע האחרון. "אני לא יכולה לתת מענה לישראלים שרצו לטוס עם איזיג'ט וטיסתם בוטלה ברגע האחרון ומבקשים לטוס באותו מחיר ובאותו מועד באל על. במצבים כאלה אני לא יכולה להדפיס עוד טיסות, כי אין לי עוד מטוסים. מתחנו את גבולות הגזרה עד הסוף, אנחנו מתנהלים בצורה אחראית ושומרים מספר מצומצם של מושבים בכל טיסה להזמנות בהולות ולא סותמים את הטיסות חודשיים מראש. לא ניצלנו את המצב ואם היינו רוצים היינו יכולים לגבות יותר על כל טיסה. אנו שקופים לפני רשות התחרות שעושה את בדיקותיה באל על מאז תחילת המלחמה, משתפים איתה פעולה ומסרנו לה מסמכים שהיא ביקשה".
בן טל גננסיה גם השוותה בין הרבעון הראשון של השנה לרבעון האחרון של 2022, כשישראל יצאה ממשבר הקורונה, ולדבריה גם אז מחיר כרטיס ממוצע היה כמעט זהה למחיר כרטיס טיסה כיום וזאת, בזמן שיותר מ־70 חברות זרות קיימו קווי טיסה סדירים לישראל. היא הוסיפה כי גם בלי המלחמה, שהדירה מישראל עשרות חברות תעופה באופן שהיטיב עם אל על, החברה היתה מציגה ברבעון רווחיות וזאת על רקע היצמדותה לתוכניתה האסטרטגית שכוללת התייעלות והרחבת קפסיטי. בן טל גננסיה גם קראה לחברות התעופה הזרות לשוב לשוק התעופה הישראלי ולייצב אותו, שכן ביטולי הפעילות התכופים מצדן במהלך החודשים האחרונים מגבירים את הלחץ מצד נוסעים שטיסותיהם בוטלו — על אל אל.
בשל ביטולי הקווים לישראל של החברות הזרות אל על המשיכה ליהנות מהדומיננטיות שלה בנתב"ג, כשהיתה אחראית ל־62% מכלל הפעילות האווירית בו במהלך הרבעון. מצב זה הוביל גם לעלייה משמעותית בשיעור התפוסה בטיסותיה, שעמד על כמעט 93% לעומת שיעור תפוסה של כ־85% ברבעון המקביל וההכנסות במהלך הרבעון מטיסות נוסעים גדלו ב־43.5% לעומת הרבעון המקביל ל־197 מיליון דולר.
ביחס לרבעון הראשון של 2023 אל על הגדילה ב־15% את היצע המושבים שלה בטיסות באופן שלהערכתה תרם לעלייה של כ־10 מיליון דולר ברווחיותה במהלך הרבעון הראשון השנה. לפי אל על, ברבעון הראשון, שלרוב מתאפיין בעונתיות חורף רגילה, רמת הביקושים היתה זהה לביקושים המאפיינים עונות שיא והיא הובילה לעלייה של כ־30% בהכנסותיה לנוסע.
לתוצאות השיא של אל על ברבעון תרמה גם עלייה חדה בהיקף פעילותה בשינוע אווירי של מטענים, גם זאת על רקע ביטולי טיסות מצד חברות זרות וירידה בביקוש לתובלה ימית, בין השאר בעקבות איום החות'ים בתימן על התעבורה הימית במצר באב אל מנדב. ההכנסות מהובלת מטענים עלו ל־76 מיליון דולר לעומת 40.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, בין היתר בגלל הוספת מטוס מטען מדגם בואינג 800-737 החל מאוקטובר האחרון.
ההוצאות התפעוליות של אל על עלו ב־26% לעומת הרבעון המקביל, ל־618 מיליון דולר, והוצאות השכר - 164 מיליון דולר - היוו יותר מ־22% מהמחזור. העלייה בהוצאות השכר לעומת התקופה המקבילה יוחסה לעלייה בהיקפי הפעילות, השפעת הסכמי שכר שנחתמו בין ההנהלה לבין העובדים ובשל התאמות שהיא נדרשה לעשות ביחס לתוספת שעות עבודה בשל גיוס חלק מעובדיה לשירות מילואים בעקבות המלחמה.
לצד העלייה בהיקפי פעילותה, הוצאותיה על דלק סילוני גדלו ב־11% לעומת הרבעון המקביל ל־146 מיליון דולר, חרף הוזלה של 43% במחיר הדלק הסילוני, וזאת בשל המלחמה שאילצה את אל על לטוס בנתיבים ארוכים יותר.
במסגרת מהלכי החברה להגדיל את כושר הייצור שלה במרץ האחרון היא גייסה הון של כ־140 מיליון דולר כדי לסייע במימון רכש של שלושה מטוסי 787-9 דרימליינר מבואינג בכ־700 מיליון דולר, שיימסרו לה בסוף העשור והיא כוללת אופציה להרחבתה בשישה מטוסים נוספים מאותו הסוג. בלי קשר לעסקה זו, בשנתיים הקרובות צפויה אל על להוסיף שלושה מטוסים נוספים לצי שלה.
בתוך כך, אל על דיווחה אתמול על הקפאת המיזם התיירותי שלה עם חברת התיירות איסתא בעוד שהוא נמצא בבדיקה מתמשכת ברשות התחרות. בנובמבר האחרון חתמו החברות על הסכם להקמת חברת התיירות המשותפת - El Al Travel - כשאיסתא תחזיק ב־40% ממנה ואל על ב־60%. החברה החדשה אמורה להתחרות עם אתרי און ליין מחו"ל ובחברות לואוקוסט. בן טל גננסיה הסבירה את הקפאת המיזם באתגרי התקופה והצורך להתמקד באתגרים אחרים. לדבריה, "המיזם עדיין נמצא בתוכנית האסטרטגית של אל על". על פי הערכות בענף העיכובים באישור המיזם מצד רשות התחרות נובעים, בין השאר, מהבדיקה שהיא מנהלת, כאמור, בנושא העלאת המחירים החריגה מצד אל על בצל המלחמה והירידה בתחרותיות.
