2023: השנה שבה הקרנות הפסיביות עקפו את האקטיביות
2023: השנה שבה הקרנות הפסיביות עקפו את האקטיביות
בחסות הנהירה של הציבור למדד S&P 500 האמריקאי, במרץ האחרון התרחש מהפך: היקף הנכסים של קרנות הסל והקרנות המחקות עקף לראשונה את זה של הקרנות האקטיביות המסורתיות, ומאז הוא רק גדל
עליית הריבית, הזינוק במדד S&P500 ופעילותם של יועצי ההשקעות בבנקים גרמו לשינוי מגמה היסטורי בענף קרנות הנאמנות. במשך שנים ארוכות, הקרנות המנוהלות באופן אקטיבי על ידי בתי ההשקעות היו הגדולות בענף במונחי נכסים מנוהלים, אולם בחודשים האחרונים זרם הון רב לקרנות הפסיביות (קרנות סל וקרנות מחקות) ואלה עקפו את הקרנות האקטיביות בהיקפי הנכסים.
קרנות הסל מנהלות היום 115 מיליארד שקל והקרנות המחקות מנהלות 69 מיליארד שקל. יחד מדובר ב־184 מיליארד שקל, עלייה של 30 מיליארד שקל מתחילת השנה. לעומתן, הסכום המנוהל בקרנות המסורתיות, כלומר הקרנות האקטיביות בניכוי הקרנות הכספיות, קטן מ־163 מיליארד שקל ל־149 מיליארד שקל, תוך שהציבור פדה מהן 21.4 מיליארד שקל. תחום הקרנות שעוקבות אחרי מדדים הפך להיות התחום המוביל בענף הקרנות והוא גדול ב־23% מתחום הקרנות המסורתיות.
"מגמת הפדיונות שהתעשייה חוותה בקרנות המסורתיות היא מגמה ארוכה מאוד, הרבה יותר ממה שהשוק התרגל אליו, אפילו בהשוואה למגמת הפדיונות שאפיינה את תקופת הקורונה", אומר ליאור כגן, מנכ"ל חברת הקרנות של מיטב. לדבריו, בשנים האחרונות הקרנות המסורתיות הפכו להיות בעיקר אלטרנטיבה לעולם האג"ח הקונצרני והממשלתי. שם היה טמון היתרון של מנהלי ההשקעות הישראלים. "בתחום הזה יש למנהלי השקעות ישראלים יתרון שנובע מהכרה לעומק של החברות וקביעה של יכולת החזר חוב. אבל הריבית הגבוהה מהווה אלטרנטיבה משמעותית לקרנות האג"ח. יועצי השקעות ומשקיעים רואים את הריבית שהם יכולים לקבל בנכסים סולידיים, שמגיעה ל־5% בשנה, והם מעדיפים את הביטחון הזה. זו תמונת המראה של השנים שבהן הריבית האפסית ששלטה בשוק היא שהזינה את הקרנות המסורתיות. השנה אנחנו רואים פדיון גדול בתחום הזה, בהיקף של כ־20 מיליארד שקל. זה הביא לאבן דרך שבה הקרנות העוקבות עקפו את המסורתיות".
עליית הריבית בחודשים האחרונים אכן הגדילה את האטרקטיביות של הקרנות הכספיות בענף קרנות הנאמנות. קרנות אלו, שמהוות תחליף עדיף על הפיקדונות בבנק — מבחינת תשואה ונזילות ‑ נהנות מגל אדיר של גיוסים מתחילת השנה. עד עתה, ב־2023 זרם הון של 46 מיליארד שקל והקרנות עצמן מנהלות 96 מיליארד שקל.
זרימת הכספים לקטגוריית הקרנות הכספיות הביאה לידי כך שעשר הקרנות הגדולות ביותר היום בשוק הקרנות הישראלי הן קרנות כספיות, שהיקפן נע בין 12 מיליארד שקל ל־4 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות מהוות כבר כ־22% מכל נכסי התעשייה וכ־39% מכלל נכסי התעשייה האקטיבית. כגן לא רואה שינוי מגמה בשנה הקרובה ומוסיף כי להשקפתו המגמה תשתנה רק כאשר הריבית במשק תרד.
בתי ההשקעות בענף קרנות הנאמנות תלויים עדיין בצורה משמעותית ביועצי ההשקעות של הבנקים. האחרונים הם אלו שאחראים על ניתוב רוב הכסף אל כמעט 2,300 הקרנות הכלולות בענף. על פי חלק ממנהלי ההשקעות, היועצים בבנקים הם האחראים למעבר המאסיבי של החוסכים לקרנות המחקות ולפדיונות המתמשכים בקרנות המנוהלות. לדברי יוטב קוסטיקה, מנכ"ל חברת הקרנות של מור בית ההשקעות, "שוק קרנות הנאמנות הוא כמו רכבת, הוא לא יכול לשנות כיוון בבת אחת. כאשר מתחילה מגמה, סביר להניח שהיא תחל להאיץ ככל שהזמן יימשך. כך בנויות מערכות הייעוץ בבנקים. הציבור, בעזרת היועצים, מחפש אפיקים עם תשואה פנימית של 5% ואינו מרגיש בנוח בשוק המקומי (המקום בו יש יתרון למנהלי הקרנות המקומיים). היועצים עצמם, עדיין באווירת חו"ל ומגייסים בעיקר בקרנות אג"ח חו"ל בקרנות המסורתיות".
קוסטיקה מוסיף כי על פי ההיסטוריה, השינוי מגיע כאשר משהו שלילי קורה. "אם למשל ה־S&P500 ירד ב־10%, רק אז נתחיל לראות פה שינוי מגמה ומעבר לתחומים אחרים. הדברים בתעשייה שלנו לוקחים זמן. בטח כשיש כל כך הרבה אי ודאות בשוק המקומי".
מתחילת השנה גייסו קרנות הפנסיה וקופות הגמל כ־ 30 מיליארד שקל במסלולים שמחקים את ה־S&P500 בעקבות התשואה הגבוהה של מדד זה – 11.7% מתחילת השנה.
לדברי בכיר בתעשייה, ההצלחה בשיווק של קופות הגמל וקרנות פנסיה עוקבות מדדים השפיעה בצורה עקיפה גם על עולם הקרנות. "השיווק בעולם החיסכון ארוך הטווח של ה־S&P500 נהנה מאוד מהקרנות. חלק גדול מהמוצרים הפנסיוניים שמגייסים באפיק הזה מנוהל באמצעות קרנות נאמנות. מי שמנהל מסלול כזה בעולם הפנסיה מכוסה על ידי קרנות נאמנות שעוקבות אחרי המדד. גוף הפנסיה לא רוכש את קרן הנאמנות שעוקבת אחרי ה־S&P500 שבניהולו אלא קונה זו של הקולגה שלו. לכן רואים שחלק גדול מהגיוסים הוא מהמוסדיים ולא מהלקוחות הפרטיים. מדובר בסכומים אדירים, אני לא מאשים אף אחד בשום דבר, אלא ככה פשוט עובד המשחק", אמר הבכיר.
כל חמש הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריית קרנות חו"ל, שמנהלות בין 1.2 מיליארד שקל לבין 2.5 מיליארד שקל, הן קרנות שמחקות את ביצועי מדדי S&P 500.
ענף קרנות נאמנות הוא הענף המשמעותי ביותר שבו החוסכים הישראליים משקיעים לטווח הקצר־בינוני. נכון לסוף ספטמבר ניהל הענף כמעט 430 מיליארד שקל, עלייה של 61 מיליארד שקל מתחילת השנה. אם מגמת הפריחה בקרנות המחקות מדדים תימשך הרי שמדובר בבשורה רעה עבור בתי ההשקעות, הספקים של קרנות הנאמנות. דמי הניהול של הקרנות המחקות הם בשיעור ממוצע של 0.3%, נמוך יחסית לדמי הניהול בקרנות המנוהלות שנעים בין 0.5% ל־0.6%, ולכן הכנסתם של בתי ההשקעות עלולה להיפגע. מעבר לכך, היוקרה שלהם נפגעת מאחר שהם נתפסים בשוק כמנהלי השקעות שאינם יכולים להכות את המדדים העיקריים כמו ה־S&P500, הנאסד"ק ואפילו מדד תל אביב 125. מצב זה עלול לפגוע גם בשאר המוצרים והשירותים שבתי השקעות משווקים כמו כמו ניהול תיקי השקעות.
המפסידים הם בעיקר בתי ההשקעות שבחרו שלא לפתח קרנות כספיות או קרנות עוקבות כמו אלטשולר שחם וילין לפידות. היקף הנכסים המנוהלים של חברת הקרנות של אלטשולר שחם קטן בשנתיים האחרונות ב־50% – מכ־25 מיליארד שקל ב־2021 לפחות מ־13 מיליארד שקל נכון לספטמבר השנה. מתחילת השנה נפדו מהקרנות של אלטשולר שחם 2 מיליארד שקל.
היקף הפדיונות הגדול ביותר השנה היה בחברת הקרנות של ילין לפידות, שבה נפדו 3.1 מיליארד שקל והיום היא מנהלת קרנות עם נכסים בהיקף של 22.2 מיליארד שקל.
