"משקיעים זרים שיאבדו אמון לא יחזרו לכאן וימשיכו הלאה"
"משקיעים זרים שיאבדו אמון לא יחזרו לכאן וימשיכו הלאה"
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב אומר שאחרי שנתיים של השקעות גבוהות בבורסה ע"י זרים, נרשמה עצירה בגלל ההפיכה המשפטית. הוא מעריך שאם תושג הסכמה על החקיקה הזרים יחזרו, ומסביר שלא הצטרף לשביתה מחשש לנזק מול העולם
"לכלכלה הישראלית יש שם מעולה בעולם, אבל בגלל מה שקרה פה בשבועות האחרונים זרם ההשקעות של הזרים נעצר. לכן חשוב לסגור את סיפור החקיקה המשפטית כמה שיותר מהר, בצורה שתשדר וודאות ובהסכמה רחבה. צריך להבין שאם משקיעים זרים מאבדים אמון הם לא חוזרים אחרי שנה שנתיים, הם פשוט ממשיכים הלאה, יש להם מספיק הזדמנויות במקומות אחרים", כך אומר מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב בשיחה עם "כלכליסט".
בן זאב ציין שעיקר ירידות השערים של השבועות האחרונים בבורסה המקומית נגרמו ממשקיעים ישראלים: "בחודשיים האחרונים רואים את המשקיעים הישראלים מצביעים בידיים. הייתה הסטה של גופים מוסדיים שמכרו נכסים בבורסה והגדילו חשיפה לחו"ל. זה השתרשר למנהלי תיקים, לקוחות פרטיים וקרנות נאמנות. קשה לשוק לתמחר את הסיפור הזה. לכן כשהייתה ציפייה ביום שני שהחקיקה תוקפא, השוק עלה והדולר ירד. אחר כך פורסם שהחקיקה כבר הוגשה לשולחן הכנסת, וגם נכנס הסיפור עם נשיא ארה"ב שתפס כותרות, אז מבחינת השוק העננה הזו עדיין כאן, והוא מתקשה להתרומם. לכן למרות שהמכפילים של חברות כאן בבורסה משמעותית יותר זולים, לעומת ארה"ב למשל, עדיין לא רואים עליות שיצמצמו את הפערים מול השווקים בחו"ל".
באשר למשקיעים הזרים, לדברי בן זאב משקיעים אלה השקיעו סכומים גדולים בבורסה המקומית, כשבשנים 2022-2021 השקעותיהם נטו בבורסה עמד על 27 מיליארד שקל. "בחודשיים האחרונים הזרים מחכים ומנסים להבין מה קורה פה. הם עדיין קונים, אבל בסכומים מינוריים ביותר לעומת השנתיים האחרונות, ולא בגלל שהפסיקו להאמין בכלכלה ובחדשנות הישראלית. הזרים אמנם לא הוציאו כספים, אבל המשק גם נפגע כתוצאה מכך שכסף לא נכנס פנימה. להערכתי אם נסיים בקרוב את הסיפור של החקיקה, ברור לי שגם הזרים יחזרו להשקיע פה".
למה לא הצטרפתם לשביתה של ההסתדרות השבוע?
"הבורסה היא לא עוד חברה במדינת ישראל. יש הבדל תהומי בין מה שקורה בתוך המדינה, לאיך שמסתכלים עלינו מבחוץ. בורסות בעולם פתוחות, וזה חשוב מאד לשדר זאת למשקיעים בחו"ל".
אבל המטרה לטווח הארוך לא שווה את הנזק הנקודתי של שביתה?
"חלק מהטענות שהושמעו נגד הרפורמה המשפטית היה החשש שזה יוביל למצב שאנשים לא יוכלו להוציא את הכסף שלהם והכל ייסגר. אז מה משקיעים זרים היו חושבים אם באמת זה היה קורה השבוע, והיינו פתאום נסגרים? יש עולם גדול עם הרבה כסף והזדמנויות, וצעד שאולי כאן לא נראה לנו דרמטי יכול להיות בעל השלכות לשנים רבות בעיניי העולם".
אתה אופטימי שהגעה להסכמה רחבה תחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה לא חושב שהנזק כבר נעשה?
"כשמסתכלים בשבועות האחרונים מה שקרה פה, רואים איך העם רוצה לחיות במדינה הזו. יש הבנה שאין ליהודים מדינה אחרת בעולם, ואכפת להם ממה שקורה פה. לכן צריך למנף את מה שקרה פה לא רק בזכויות הפרט ובאלמנטים חברתיים, אלא גם איך מחזקים את הכלכלה שלנו. לשמל, כל המדינות בעולם כלקח מתקופת הקורונה, רוצות שכספי המוסדיים, שזה הפנסיה של הציבור, יושקעו בכלכלה המקומית. ואילו אצלנו בישראל המוסדיים מתגאים שהם רק מוציאים יותר ויותר כספים להשקיע בכלכלות אחרות, זה פרדוקס בעיניי".
מחקר אחר שפורסם השבוע על ידי בנק ישראל הראה שתשואות המניות של חברות חדשות המונפקות מאכזבות ונמוכות מתשואות השוק. זה לא ממש עושה חשק להשקיע בהנפקות.
"אני חושב שכעושים מחקר, צריך שהוא יהיה השוואתי לחו"ל. יש פערי תמחור בין ת"א־125 לעולם, יש גם הרבה מאד הנפקות שהיו בארה"ב, כולל של ספאקים שהניבו תשואות לא ממש מדהימות. אבל כשכותבים דברים פחות טובים על הבורסה, לצערי לא עושים מבט השוואתי. בנוסף, השוק הישראלי הוא לא שוק מפותח מבחינת ערוצי הפצה. הציבור הרחב בעולם הרבה יותר פעיל בהנפקות. בישראל, לעומת זאת, המוסדיים נותנים את הטון, והרבה פעמים קונים ונשארים עם המניות, ואז נוצרת בעיית נזילות שמשפיעה גם כן. בנוסף, גם נושא האנליזה לא מפותח בישראל לציבור הרחב, וגם זה משפיע על הנזילות והתשואות".
2022 אמנם הסבה למשקיעים הפסדים, אך לבורסה לני"ע היא הייתה שנה טובה, לאור העלייה במחזורי המסחר. מדו"חות הבורסה, שנסחרת בעצמה כחברה ציבורית, עולה כי ב־2022 צמחו הכנסותיה ב־12% לעומת התקופה המקבילה, ל־361 מיליון שקל והרווח הנקי עלה ב־11% באותה שנה ל־51.4 מיליון שקל. העלייה בהכנסות נבעה כאמור בעיקר מעלייה של 22% במחזור המסחר היומי הממוצע במניות, ובמק"מ נרשם זינוק של 145% במחזור המסחר היומי ל־800 מיליון שקל, זאת בעקבות העלייה הריבית שהפכה את המק"מ למכשיר פופולרי יותר. תמונת הראי היא בשוק האג"ח, שמחזורי המסחר בו ירדו ב־12% אשתקד.
גם העלייה בכמות החברות בבורסה, ועלייה שנעשתה בחלק מהעמלות שגובה הבורסה, תרמו גם הן לעלייה בהכנסות. ברבעון הרביעי של 2022 רשמה הבורסה תוצאות פושרות יותר, כאשר ההכנסות עלו ב־1% בלבד לעומת הרבעון המקביל ל־86.3 מיליון שקל. הסטגנציה בהכנסות נובעת ממיעוט ימי מסחר שהיו ברבעון הרביעי בשל עיתוי חגי תשרי. הרווח הנקי ברבעון ירד ב־6% לעומת הרבעון המקביל, ל־13.2 מיליון שקל.
2022 הייתה טובה גם לשכר הבכירים בבורסה שבה עלות שכרו של בן זאב הגיעה ל־5.31 מיליון שקל, מהם 818 אלף שקל כמענק עבור 2022. עלות השכר של ארבעה חברי הנהלה נוספים עמדה על 1.6-1.5 מיליון שקל לכל אחד. עוד בעניין התגמול, דירקטוריון הבורסה אישר תוכנית שימור חדשה לבן זאב, ולפיה הוא יקבל הלוואה של 3.5 מיליון שקל, שתהפוך למענק בעוד 5 שנים אם יישאר בתפקידו, ואופציות בשווי 1.5 מיליון שקל לפי שווי חברה של 4 מיליארד שקל שיבשילו בעוד 5 שנים.
התכנית כפופה לאישור אסיפת בעלי המניות. לפני כחודש אישר דירקטוריון הבורסה תוכנית אופציות בעלות של 10 מיליון שקל ל־9 נושאי משרה בכירים הכפופים לבן זאב. במסגרת התוכנית, האופציות יבשילו ב־3 מנות בתקופה שבין שנה עד 4 שנים במחיר מימוש של 24.38 שקל לאופציה, מחיר הגבוה ביותר מ־40% ממחיר המניה הנוכחי שכבר שהתה ברמות של מחיר המימוש לפני כחצי שנה.
