תשפ"ב בשוק ההוןהשנה החלומית של מניות הנפט והגז בבורסה של תל אביב
תשפ"ב בשוק ההון
השנה החלומית של מניות הנפט והגז בבורסה של תל אביב
מדד ת"א 35 חותם את השנה העברית עם עלייה של כמעט 10% - מול ירידה של כ-15% במדד S&P 500; המלחמה באוקראינה הקפיצה את סקטור האנרגיה בשוק המקומי: מדד ת"א נפט וגז נסק בכמעט 100%, קבוצת דלק דהרה ביותר מ-200%, לצד עלייה של עשרות אחוזים בכל מניות הסקטור; מדד הבנקים רשם עלייה שנתית של כ-25%, כמעט כולה במחצית הראשונה
הסערה של החודשים האחרונים בשוק המניות ואיגרות החוב לא מונעת סגירה מוצלחת למדי בבורסה בתל אביב, ודאי בהשוואה לשווקים המובילים בעולם. בסיכום תשפ"ב עלה מדד ת"א 35 בכ-9%, לצד עלייה של 7% במדד ת"א 125. זאת לעומת ירידה של כ-15% במדדי S&P 500 ודאו ג'ונס, וירידה של כ-18% בממוצע בבורסות באירופה.
בגזרת המטבעות קפץ השנה הדולר ב-8.2% מול השקל, בעוד היורו נפל ב-9.6% והפאונד צנח ב-11.2%.
הנסיקה במחירי הנפט במהלך השנה בעקבות המלחמה הנוראה באוקראינה הקפיצה גם את מניות הסקטור המקומיות, שנהנו גם מביקושים לגז, מול המשבר באירופה. מדד ת"א נפט וגז קפץ השנה בכמעט 100%, כשהחלק העיקרי של העלייה, 64%, נרשם במחצית השנייה של השנה העברית.
בהתאם לכך המניות בסקטור הובילו בפער גדול את המדדים בבורסה. קבוצת דלק קפצה השנה ביותר מ-200%, בראש הסקטור ובפסגת ת"א 35. השותפות שבבעלותה ניומד אנרג'י טיפסה במעל 110%. מניית רציו, השותפה של ניומד בלווייתן, זינקה ב-110%, בראש ת"א 90. גם אנרג'יאן בלטה עם עלייה של כ-70%, ועוד יותר ממנה תמר פטרוליום, שקפצה בכ-170%. גם סקטור התקשורת הניב למשקיעים תוצאות לא רעות בכלל, במיוחד מצד ספקיות שירותי התקשורת פרטנר וסלקום, שתיהן סיימו את תשפ"א עם עליות של כ-90%.
מדד תל אביב בנקים עבר מחצית שנה שנייה לא פשוטה (כמעט ללא תנועה), מול מדיניות העלאות ריבית והאטה בקצב הצמיחה באירופה ובארצות הברית. אולם במחצית הראשונה נרשמו בבנקים עליות חזקות, בין היתר בשל חזרה לחלוקת דיבידנד, כך שבסיכום השנה עלה מדד הבנקים במעל 25%. את הסקטור הוביל הבינלאומי עם עלייה שנתית של כ-40%, ואחריו מזרחי טפחות שעלה ב-30%.
תנודתיות חריפה בהרבה נרשמה במדד ת"א נדל"ן, גם כאן בעיקר בשל מעבר של בנק ישראל להעלאות ריבית. המדד קפץ ב-20% במחצית הראשונה של תשפ"ב, וירד ב-15% במחצית השנייה. בסיכום השנה עלה המדד בכ-3%.
המניה שהובילה את הבורסה בשנה העברית היוצאת היא חברת ההשקעות בפודטק ביומיט, שנסקה ב-336.9% - יותר מפי ארבעה. במקום השני קבוצת דלק, ובמקום השלישי תמר פטרוליום שהוזכרו למעלה. את המקום הרביעי ברשימת המניות המובילות של השנה תופסת גבעות עולם, שזינקה בתשפ"ב ב-164.5%, ובמקום החמישי בי-קום שקפצה ב-155.1%.
המניה שרשמה את הנפילה החדה ביותר השנה היא קרדן אן.וי, שמחקה 97.6% מערכה. שנייה מהסוף היא אריקה בי-קיור, יצרנית מכשיר לטיפול בכאב, שצללה ב-96.1%. במקום השלישי ברשימת המפסידות נמצאת סייברוואן שצנחה השנה ב-92%.
לפי נתונים שפרסמה הבורסה, הגיוסים בשוק המניות בתשפ"ב הסתכמו ב-24.6 מיליארד שקל, לאחר גיוס שיא בהיקף של 28 מיליארד שקל בשנת תשפ"א. השנה בוצעו 26 הנפקות ראשוניות, ובהן 14 חברות הייטק ושותפות מו"פ, שתי חברות חדשות נרשמו ללא גיוס הון, חברה אחת ביצעה רישום כפול, והוכנסה פעילות חדשה לשש חברות נסחרות. מספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה מגיע ל-550 חברות – הגבוה ביותר זה כעשר שנים.
המחזור היומי עמד בתשפ"ב על 2.2 מיליארד שקל בממוצע, גבוה ב-20% מהמחזור בשנה הקודמת. בבורסה מייחסים את העלייה לתנודתיות הרבה בשווקים ולעלייה בהשקעות של תושבי חוץ במניות בתל אביב.
מחזור המסחר באג"ח ממשלתי הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל, נמוך בכ-10% מהמחזור בשנה הקודמת, ירידה שהושפעה בין היתר מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל בסוף שנת 2021. מנגד, המחזור באג"ח חברות הסתכם בכ-1 מיליארד שקל, גבוה בכ-12% מהמחזור בשנה הקודמת בהשפעת התנודתיות במסחר. בלטה השנה ירידה חדה בגיוסי האוצר לעומת השנה הקודמת, בהשפעת העלייה החדה בהכנסות הממשלה ממסים והמעבר לעודף תקציבי.
באיגרות החוב התאגידיות חלה עלייה בגיוסים שהסתכמו בכ-101 מיליארד שקל, עיקר העלייה מקורו בגיוסי הסקטור הפיננסי, זאת במקביל לעלייה בפעילות מתן האשראי של הבנקים. גיוסי הסקטור הריאלי עלו אף הם, בעיקר של חברות הנדל"ן.
