בלעדיתמלון במינכן הצית סכסוך בין משפחת שמלצר ללירן ויצמן
בלעדית
מלון במינכן הצית סכסוך בין משפחת שמלצר ללירן ויצמן
אפקון של שמלצר פתחה בהליכי הוצאה לפועל של 5.5 מיליון שקל חוב שנצבר בשל עבודות שביצעה במלון. ויצמן, בנו של מני ויצמן: "הבקשה הוגשה במרמה"
סכסוך חריף התגלע בין חברת אפקון, שבשליטת משפחת שמלצר, לבין המלונאי לירן ויצמן וחברת AMG Bau שבבעלותו סביב תשלום על עבודות שביצעה אפקון עבור ויצמן לבניית מלון במינכן.
ל"כלכליסט" נודע כי אפקון ביקשה וקיבלה צו לאכיפת פסק בורר, שנקבע לטענתה לבירור טענות בין הצדדים בעניין אותן עבודות בנייה, שבעבורן דרשה 10.8 מיליון יורו שוויצמן לא שילם מתוכם 1.4 מיליון יורו (5.5 מיליון שקל). ויצמן עצמו ו־AMG שמחזיקה במלון טוענים כי אפקון לא ביצעה את העבודות כנדרש, והסבה נזקים במיליוני יורו.
לירן ויצמן — בנו של מני ויצמן ואחיו של ניר ויצמן, מבעלי רשת המלונות בראון — תופס פחות כותרות מאחיו הנשוי לכוכבת הילדים מיכל הקטנה, אך נחשב למוח במשפחה, שפיתח עסקי מלונאות ענפים בערים מרכזיות במערב אירופה. בינו לבין משפחת שמלצר היו בעבר קשרים עסקיים מעולים, ואף שותפות בכמה בתי מלון באירופה, אך אלה, כך מתברר, עלו באחרונה על שרטון.
אפקון, הנסחרת בבורסת ת"א בשווי של מילארד שקל ומנוהלת בידי ירון קריסי, מחזיקה בערבות אישית של ויצמן עבור עלות ביצוע העבודות עבור AMG — שירותי קבלנות להקמת מערכות אלקטרו־מכניות במלון שבמרכז הסכסוך. ביצוע העבודות התעכב באופן ניכר, וכל צד האשים את האחר באחריות לעיכובים. אפקון טענה כי ויצמן והחברה הגרמנית ביקשו שינויים ותוספות שחרגו מהיקף העבודות המקוריות שהוזמנו, וכי זו הסיבה לעיכובים ולהתייקרות העבודות, ולכן AMG נדרשה לשלם תוספת למחיר המקורי. לאחר ויכוחים חתמו שני הצדדים על שני הסכמים נוספים ועל תשלום נוסף לאפקון.
אפקון טענה כי השלימה את העבודות, אך לא קיבלה את התשלום שהיתה זכאית לו. בבקשה שהגישה לבית המשפט טענה החברה כי ערן עמיר מונה לבורר בין הצדדים, ובאפריל 2020 הוא פסק שעל AMG לשלם 10.85 מיליון יורו לאפקון על העבודות במלון במינכן.
אפקון טענה בבית המשפט כי פנתה לאישור הסכם הבוררות לאחר שוויצמן והחברה הגרמנית סירבו לשלם את מלוא הסכום שהבורר פסק. כאמור, נותר תשלום בגובה 1.4 מיליון יורו. בית המשפט המחוזי בת"א, בראשות השופטת רחל עורקבי, נתן לפסק הבוררות תוקף של פסק דין במעמד צד אחד, לאחר ש־AMG לא העבירה את התנגדותה לבקשת אפקון במהלך 45 יום כפי שנדרשה, ובמקביל פנתה אפקון ללשכת ההוצאה לפועל לממש את שטר הערבות האישית שהעניק לה ויצמן. אפקון יוצגה בידי עו"ד טל בננסון.
אחת המחלוקות היא בנוגע להגדרת תפקידו של עמיר. במסמך שהציגה אפקון לבית המשפט כבוררות מציין עמיר כי נדרש לחוות את דעתו בעניין המחלוקת בין הצדדים. בידי החברה הגרמנית מסמך בחתימתו של עמיר, ולפיו הוא לא שימש כבורר — מסמך שאותו מתכוונים AMG וויצמן להציג לבית המשפט, בניסיון למנוע את מימוש הערבות ולשנות את החלטת השופטת עורקבי. ויצמן, שטוען כי בקשת אפקון לא הומצאה לידיו לצורך תגובה, הגיש בקשה לרשות האכיפה והגבייה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל נגדו.
מטעם ויצמן ו־AMG נמסר: "הבקשה לאישור פסק הבורר הוגשה בידי אפקון במרמה, תוך הסתרת שורת עובדות ומסמכים רלבנטיים, ומבלי לבצע המצאה כדין של הבקשה לחברת AMG Bau, כדי לקבל במחטף פסק דין במעמד צד אחד. ההסכם בין החברות מ־2015 כלל תניית שיפוט בלעדי בברלין, גרמניה, לפי הדין הגרמני.
"אפקון לא עמדה בהתחייבויותיה בהסכם, סיפקה עבודה רשלנית ולא מקצועית, שגרמה לעיכובים אדירים בפתיחת המלון ולליקויי בנייה בעלות מצטברת של מיליוני יורו. היא סירבה לשלם פיצויים בגין נזקים אלה, ודרשה מיליוני יורו נוספים מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם מ־AMG, אולם לאחר שהבינה שאין לה שום סיכוי להצליח בהליכים משפטיים בגרמניה, לפי הדין הגרמני, ולאחר שעילת תביעתה כבר התיישנה בגרמניה, החליטה לנסות את מזלה באמצעות נקיטת הליכים משפטיים בישראל. היא הגישה לבית המשפט מסמך לא חתום ולא רלבנטי כ'פסק בורר', תוך שהיא מסתירה מבית המשפט שאותו 'בורר' כבר הבהיר מפורשות בכתב, חודשים ארוכים קודם לכן, כי הוא מעולם לא שימש כבורר בין הצדדים ומעולם לא נתן פסק בוררות. אפקון גם נמנעה במכוון מלהמציא בקשה לאישור פסק הבורר ל־AMG, כדי שזו לא תהיה מודעת להליכים נגדה בישראל. עתה, משנודע לה, תפעל AMG להגשת בקשה לביטול פסק הדין, שכאמור ניתן במרמה ובמחטף פסול".
על שטר החוב נמסר בתגובה כי "אפקון פתחה נגד ויצמן בהליכי הוצאה לפועל בניגוד לדין, בטענה שקרית כי היא מחזיקה בשטר חוב שנחתם על ידיו, אף ששטר כזה כלל אינו קיים. כל הליכי ההוצאה לפועל עוכבו לאור התנגדות שהגיש ויצמן, ובנוסף הוגשה תלונה להוצאה לפועל בגין פתיחת התיק".
