עליית הריבית דוחפת את בנק ישראל להנפקת ענק של מק"מ
עליית הריבית דוחפת את בנק ישראל להנפקת ענק של מק"מ
הבנק המרכזי ינפיק מק"מ (מלווה קצר מועד) בהיקף שיא של 30 מיליארד שקל - יותר מכפול לעומת ההנפקות טרום עליית הריבית. העלייה בביקוש למק"מ בולטת בקרנות הכספיות, שאליהן זרמו יותר מ־10 מיליארד שקל בחודשיים האחרונים בשל ההידוק המוניטרי
עליית הריבית והטלטלה בשווקים משנות את טעמי הציבור בנוגע להשקעותיו, ומניעות אותו להתבצר במכשירים סולידיים. אחד מניירות הערך הסולידיים הבולטים בשוק הוא המק"מ (מלווה קצר מועד) שבנק ישראל מנפיק בתחילת כל חודש. היום ייערך המכרז להנפקה של נובמבר, שהוקדם ביום בשל הבחירות.
מהפרטים שפרסם בנק ישראל עולה כי ההנפקה צפויה להיות בהיקף שיא של 30 מיליארד שקל. זאת בעוד בשנתיים שלפני תהליך עליית הריבית, היקף ההנפקה הסתכם בממוצע של 14-10 מיליארד שקל. מאז החלה הריבית במשק לעלות, ואפיק זה חזר להניב תשואות, הביקוש אליו גדל ועמו היקף ההנפקות.
בתחילת אוקטובר כבר הנפיק בנק ישראל מק"מ בהיקף של 21 מיליארד שקל, וכעת מדובר בזינוק של 43% נוספים. מאפיין מיוחד נוסף בהנפקה הזאת הוא מספר הסדרות המונפקות. לרוב, בנק ישראל מנפיק שתי סדרות: מק"מ לשלושה חודשים ומק"מ לשנה. במכרז הנוכחי הוחלט להוסיף מק"מ לחמישה חודשים.
יש כמה סיבות לעלייה החדה בהיקף ההנפקות. ראשית, הנפקת מק"מ היא דרך נוספת של בנק ישראל להילחם באינפלציה - שכן היא סופגת כספים מהציבור, וכך מסייעת לווסת את כמות הכסף במשק. בנוסף, עליית הריבית גורמת לכך שאפיק זה מתחיל להניב תשואות. כך, למשל, מק"מ לשנה מניב כיום תשואה של 3.2% לעומת תשואה אפסית רק לפני שבעה חודשים. המק"מ הופך לאטרקטיבי יותר, והביקוש אליו גדל - הן מצד מוסדיים, הן מצד שחקני מט"ח והן מצד הקרנות הכספיות.
קרנות הכספיות הן קרנות נאמנות סולידיות מאוד שמשקיעות את כספי המשקיעים בנכסים כמו פיקדונות בבנקים ומק"מ. הן מהוות מוצר תחליפי לפיקדונות הבנקים, כשהיתרון המרכזי שלהן על פני הפיקדונות הוא הנזילות: בעוד בפיקדון מתחייב המפקיד לסגור את הכסף לתקופה מסוימת - בקרן הכספית הנזילות היא ברמה יומית. קרנות אלה נהנות מפופולריות: רק בספטמבר הן גייסו יותר מ־6 מיליארד שקל. באוקטובר הקצב הואט, והן צפויות לסיים אותו עם גיוס של כ־5 מיליארד שקל, אך יש לזכור שבאוקטובר היו מעט ימי עבודה בשל החגים. מתחילת השנה הקרנות הכספיות צמחו ב־117% לנכסים בהיקף של 35.9 מיליארד שקל.
מנהלי הקרנות הכספיות מחויבים לכך שהמח"מ (משך חיים ממוצע) בנכסי הקרנות יהיה עד שלושה חודשים, ולכן הם רוכשים בעיקר מק"מ קצרים. כתוצאה מכך, הביקוש למק"מ הקצר במכרז הקודם היה גבוה מאוד והסתכם ב־34.2 מיליארד שקל, בעוד הסכום שהונפק היה 6 מיליארד שקל בלבד. כתוצאה מהביקוש הגבוה, התשואה שנקבעה במכרז היתה נמוכה יחסית: 1.98%. בענף הקרנות מציינים כי אפילו הבנקים הציעו ריביות טובות בפיקדונות מהתשואה שבתוצאות מכרז המק"מ. נראה שבבנק ישראל עשו מקצה שיפורים והגדילו במכרז הקרוב את היקף הגיוס למק"מ לשלושה חודשים ל־10 מיליארד שקל, והוסיפו מק"מ בסדרה נוספת שגם היא במח"מ קצר יחסית (חמישה חודשים) בהיקף של 2 מיליארד שקל. גורמים בענף הקרנות מעריכים כי היקף הגיוס המתוכנן כבר סביר יותר ביחס לביקוש.
עוד יצוין כי ייתכן שבהנפקה הקרובה ייסגר הפער בין הביקוש להיצע, אולם פער נוסף שקיים הוא בנזילות: בנק ישראל מנפיק כאמור אחת לחודש מק"מ, בעוד קרנות הנאמנות הכספיות צריכות לרכוש את המק"מ על בסיס יומי בהתאם לביקוש שנרשם מדי יום. גורמים בענף הקרנות מקווים כי הצעד הבא שיעשה בנק ישראל יהיה להגדיל את תדירות הנפקות המק"מ, ולחלק את היקף ההנפקות החודשי על פני כמה הנפקות (כגון אחת לשבוע או שבועיים). הדבר אמור לשפר את הנזילות בשוק המק"מ, ולסייע למנהלי הקרנות לרכוש מק"מ בצורה מדויקת יותר בהתאם לביקוש שיש לקרנות הכספיות.
