ניתוחקרבות השליטה הפגישו את המשקיעים עם 3.3 מיליארד שקל
ניתוח
קרבות השליטה הפגישו את המשקיעים עם 3.3 מיליארד שקל
מאבקי השליטה בחברות הציבוריות היו אחראים ל־85% מהרכישות שביצעו בעלי עניין ב־2021, בראשם הקרבות על גב־ים ועל כלל ביטוח. בעלי עניין רכשו מניות בכ־3.3 מיליארד שקל בשנה החולפת, 83% יותר מהרכישות בשנת 2020
כמו קודמתה, 2021 היתה שנה בסימן המאבק במגפת הקורונה. אולם בכל הנוגע לשוק ההון המקומי, זה לא היה המאבק היחיד. מאבקי השליטה שהתרחשו בחברות הציבוריות היו אחראים ל־85% מהרכישות שביצעו בעלי עניין, כך עולה מסקירה שפרסמה אתמול בורסת תל אביב בנושא רכישות ומכירות של מניות מצד בעלי עניין.
בעל עניין הוא מי שמחזיק ב־5% ויותר ממניותיה של חברה ציבורית; בעל מניות שנמנה עם גרעין השליטה בחברה מתוקף הסכם בעלי מניות; או נושא משרה בחברה שמחזיק גם במניותיה.
מסקירת הבורסה עולה כי בעלי עניין רכשו מניות בכ־3.3 מיליארד שקל בשנה החולפת, 83% יותר מהרכישות בשנת 2020, שהסתכמו ב־1.8 מיליארד שקל. עיקר הרכישות בוצעו בשל מאבקי שליטה, והבולט שבהם כבר הגיע לסיומו.
בזירה המרכזית: אהרון פרנקל מול נכסים ובניין במאבק על גב־ים
הקרב המרכזי בזירה זו התחולל כשבמרכזו חברת הנדל"ן המניב גב־ים. הדמויות הפועלות בזירה: אהרון פרנקל, נכסים ובניין שבשליטת דסק"ש, המוחזקת על ידי האחים זלקינד באמצעות אלקו, צחי נחמיאס באמצעות מגה אור, ורמי לוי. במהלך 2021 רכש פרנקל מניות שהיוו 16.6% מהחברה בכמיליארד שקל, מה שהביא אותו בסופו של דבר לאחזקה של 37.2% בגב־ים ולהיות הרוכש המוביל מבין בעלי עניין בשנה זו. הבאה בתור אחריו היתה נכסים ובניין, שרכשה מניות שהיוו 14.7% מגב־ים בהשקעה כוללת של 943 מיליון שקל, ובכך הגיעה לאחזקה של 44.5%.
הקרב בין הצדדים הוכרע בחודש שעבר, כשהושג ביניהם סיכום: נכסים ובניין תרכוש את האחזקות של פרנקל בגב־ים בתמורה כוללת של 3.1 מיליארד שקל. בכך נוצר לפרנקל רווח אדיר של 1.2 מיליארד שקל בתוך שנה וחצי בלבד מהרגע שבו החל לאסוף את מניות גב־ים. היה זה עוד בתקופה שבה אדוארדו אלשטיין היה בעל השליטה בדסק"ש, ובהמשך איבד אותה למחזיקי האג"ח משום שלא עמד בחובות שלו כלפיהם.
הרכישות של פרנקל ושל נכסים ובניין יחד הסתכמו ב־2 מיליארד שקל. כלומר, שני שלישים מכלל הרכישות שביצעו בעלי עניין במהלך 2021.
הרכישה השלישית בגודלה היא זו שביצעה אלרוב נדל"ן שבשליטת (78%) אלפרד אקירוב. במהלך 2021 רכשה אלרוב 10% ממניות כלל ביטוח בתמורה ל־416 מיליון שקל, ובכך עלתה לאחזקה של 15%, לאחר שבמהלך 2020 רכשה מניות נוספות. מדובר באחזקה המקסימלית המותרת לאלרוב לפי ההיתר הנוכחי שקיבלה מרשות שוק ההון.
בניגוד למאבק בגב־ים, המאבק בכלל ביטוח לא הוכרע. אלרוב הגישה בקשה לקבלת היתר שליטה בכלל ביטוח, במטרה לרכוש עוד 15% ולעלות לאחזקה של 30%, וזו נבחנת בימים אלה. בין אקירוב להנהלת כלל ביטוח, שנסחרת כיום ללא גרעין שליטה, יש היסטוריה של דם רע, בעיקר בשל מאבקים שהתחוללו סביב החברה־הבת של אלרוב, לוקה, שמפעילה מלונות יוקרה באירופה.
בלוקה שותף בנו של אקירוב, ג'ורג'י אקירוב (15%, שאותם קיבל ללא תמורה), אך לאורך השנים אלרוב נשאה לבדה בנטל המימון של החברה שהוקמה ב־2007, בהיקף כולל של 2.4 מיליארד שקל. לאור שינוי ברגולציה, בשלב מסוים נדרש לכך אישור כעסקת בעלי עניין מטעם בעלי מניות המיעוט. באותה תקופה אותם בעלי מניות מיעוט היו בראש ובראשונה כלל ביטוח, שהחזיקה ב־12.9% מאלרוב, והיא סירבה להעניק את האישור הזה.
בשוק העריכו שהכניסה של אלרוב לכלל ביטוח היא בגדר נקמה. שמו של אלפרד אקירוב אף נקשר בפרשה שבמסגרתה עלו טענות כי בעלי מניות פרטיים — בהם אקירוב, מורי ארקין ואייל לפידות — ניסו להשפיע על יו"ר כלל ביטוח דאז דני נוה על מנת שיפטר את המנכ"ל יורם נוה. בסופו של דבר, דו"ח של השופט בדימוס יורם דנציגר קבע שלא נפל פגם במעשיהם, אך מתח עליהם ביקורת. במסגרת הטענות שהועלו בפרשה נטען אף כי אקירוב הכין תיק על מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח יוסי דורי.
הקרב הזה נגמר כשכלל ביטוח מכרה את המניות שלה לישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר ב־382 מיליון שקל. אלא שגם המהלך הזה הוליד קרב חדש — בעלי מניות הגישו בקשה לגילוי מסמכים בכל הנוגע לעסקה זו, בשל האמירה של אקירוב בראיון ל"כלכליסט" שלפיה הציע לכלל ביטוח הצעה גבוהה ב־125 מיליון שקל עבור המניות. מגיש התביעה אף ביקש מבית המשפט לזמן את אקירוב לעדות. הדיון נקבע לאפריל ועד אז ייתכן שאקירוב כבר יהיה בעל השליטה בכלל ביטוח.
בתוספת הכספים שהחליפו ידיים בשל הקרבות בכלל ביטוח, ניתן לייחס לקרבות השליטה 85% מהרכישות שביצעו בעלי עניין.
ייתכן שזו הסיבה לכך שמתחילת השנה הנוכחית, שבה היו שבעה ימי מסחר בסך הכל, עלתה מניית פז ב־16.2%, העלייה הגבוהה במדד ת"א־125. זאת על רקע הידיעה כי חברת הנדל"ן סאמיט שבשליטת זוהר לוי הפכה לבעלת עניין בחברה, עם אחזקה פוטנציאלית של 6.6%. יש מי שמעריכים בשוק כי פניו של לוי לשליטה, הגם שסביר להניח שמדובר בסיבוב פיננסי מבחינתו.
ההיפרדות מהשליטה סיפקה את המכירות הגדולות ביותר ב־2021
במהלך 2021 בעלי עניין מכרו מניות בסכום כולל של 7.7 מיליארד שקל, עלייה של 57% בהשוואה לשנה הקודמת, שבה נמכרו מניות ב־4.9 מיליארד שקל. ייתכן שאנקת גבהים בדמות ביצועים חזקים של מדדי המניות המקומיים (ת"א־125 ות"א־35 עלו כל אחד במעט יותר מ־30% במהלך השנה), והחשש שהראלי של השנה הנוכחית לא יחזור על עצמו, הם שעומדים מאחורי חלק מהמכירות. אולם בפועל, גם פה השליטה משחקת תפקיד, לפחות בכל הנוגע למכירות הגדולות באמת.
אלא שמדובר בכיוון ההפוך. בכל הנוגע למכירות, ההיפרדות מהשליטה היא שסיפקה את המכירות הגדולות ביותר. כך, שרי אריסון מכרה 7.8% ממניות בנק הפועלים בתמורה ל־2.9 מיליארד שקל, ונשארה עם אחזקה של 7.9% בבנק שבו פעם החזיקה ביותר מ־20%. כך גם שלמה אליהו, שמכר את יתרת אחזקותיו בבנק מזרחי־טפחות (2.1%), שאותן קיבל במסגרת המיזוג עם בנק אגוד שהוא נמנה עם בעלי השליטה בו, ב־489 מיליון שקל.
עם זאת, ישנן מכירות שבוצעו על רקע האפשרות לממש, כמו המכירה שביצעה פימי בגילת. קרן הפרייבט אקוויטי שבראשה עומד ישי דוידי מכרה 7% ממניות חברת הלוויינים ב־320 מיליון שקל, לאחר שעלתה ב־17% במהלך השנה החולפת, ונותרה עם אחזקה של 20%. כמו כן, יבואנית הרכב UMI מכרה 2.6% ממניות הפניקס בתמורה ל־250 מיליון שקל, זאת לאחר שמנייתה של חברת הביטוח טיפסה ב־77% במהלך 2021.
